מאמרים

'ואני אוהב אותך בשביל שאני נזכר סנדליך העקומים'

מאמר זה בוחן את תפקידן של הנעליים בתמול שלשום, רומן העלייה השנייה של שמואל יוסף עגנון, שמאז צאתו לאור ב– 1945 נחשב בעיני מבקרים רבים כפסגת יצירתו של הסופר ואף של הספרות העברית החדשה בכללותה. בעבר ראו הפרשנים בנעליים סמל ליסוד החומרי שמסיט את גיבור הרומן, יצחק קומר, ממימוש חזונו הציוני. לעומת זאת, מאמר זה מתמקד באופן שבו סוגי הנעליים השונים (והיעדרן בדמות מוטיב היחפנות) לוקחים חלק בסימון של האידיאולוגיות הציוניות והדתיות ברומן דרך תפקודן בטקסט כמושאי תשוקה פטישיסיטיים, כאמצעים לגאולה וכצרכים בסיסיים. אף שתמול שלשום, כפי שהעירו פרשנים רבים בעבר, מהלל את בניין הארץ בידי העלייה השנייה החלוצית, הרי המעקב אחר הנעליים בטקסט בונה את הרומן של עגנון כנרטיב אמביוולנטי שמציג מאבקים אידיאולוגים על הדרך הנכונה והנעליים הנכונות שבאמצעותן יש לממש את החזון הציוני. החלק האחרון של המאמר מציע שהאשליה הפטישיסטית של יצחק קומר, שלפיה בנעליים יש כוח לעצבו מחדש וכי באידיאולוגיה גלומה האמת שתגאל אותו, היא אחת הסיבות שיובילו למותו הטרגי בסוף הרומן.

למאמר המלא יש ללחוץ כאן

יונתן שגיב

ד"ר יונתן שגיב, בוגר החוג למדעי היהדות באוניברסיטת ניו יורק. בימים אלו שוקד על עיבוד הסידרטציה שלו
Indebted: Money, Economy and Debt in the Works of S.Y Agnon לקראת הוצאתה לאור. רומן הביכורים שלו עומד לצאת לאור השנה בהוצאת כתר.