בדרך לאיקאה: השיבה לקראפט מנקודת מבט פסיכואנליטית*

התבוננות פסיכואנליטית בקראפט מניחה שלא די במונחים מתחום העיצוב, הכלכלה או ביקורת התרבות כדי להסביר את העניין בקראפט, אלא שהבחירה בקראפט עונה על צורך נפשי עמוק הן אצל יוצרו הן אצל רוכשו. בהתבסס על מאמריו של פרויד "האלביתי" (1919) ו"על החולפות" ("On Transience") (1915) נבקש להציע שהבחירה בקראפט קשורה, בין היתר, בהתמודדותו הנפשית של הפרט עם חרדת המוות. בעוד הייצור ההמוני מכחיש את היות האדם בר–חלוף, הוא מעורר את אימת המוות הנלווית לשכפול הנצחי המגולם בו. הבחירה בקראפט מאפשרת לאדם לשכך את אימת השכפול, שהרי הקראפט נתפס כאובייקט ייחודי. ואולם, הקראפט מעמת אותנו עם היבט אחר הכרוך במוות — החולפות. בכך הוא מעורר חרדה מפני הזמן הקצוב לכל אחד מאתנו, חרדה שהייצור ההמוני מצליח להרדים בשכפולו המכני. השפה השיווקית של קטלוג איקאה 2014, המדגישה את הזיקה לעולם הקראפט, תוצג כבבואה למאבק האינטרה–פסיכי שבין שכפול לחד–פעמיות.

 

* המחברות מבקשות להודות לד"ר לירן רזינסקי מאוניברסיטת בר אילן ולמר אלברטו מסצ'יאני מאוניברסיטת תל אביב על הערותיהם המועילות.

למאמר המלא יש ללחוץ כאן

אסתי הלפרין–מימון

אסתי הלפרין–מימון, פסיכולוגית קלינית מומחית. בין חיבוריה: "את מה שותקים האוהבים?" (בתוך: היסטוריה ותיאוריה: הפרוטוקולים 2014); סיפורה "אמפתיולוגיה" זכה בפרס מטעם קרן ארדיטי.

איילת גונדר–גושן

איילת גונדר–גושן, פסיכולוגית קלינית בהתמחות באוניברסיטת תל אביב. מרצה בתכנית לתואר שני בעיצוב במכון הטכנולוגי חולון ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל. זוכת פרס ספיר לספר ביכורים על הרומן לילה אחד, מרקוביץ'. מחברת הרומן להעיר אריות, שתורגם לכמה שפות. בין מאמריה:
The effect of self monitoring on intimacy
(cognition and emotion)