מאמרים

ראייה בדיעבד

במאמר זה אבקש לשתף אתכם הקוראים, בחווית המפגש שלי עם אחד מאופני הדימוי החזותי, התצלום, הן תצלום ההיסטורי והן תצלום עכשוי. אשאל, איך מה שנראה לי, שנראה אלי, מופיע, ולאו דוקא מה אני רואה. ברור שהמוטיבציה בגישה זו, היא פנומנולוגית כאחת מצורות אפשריות להתבוננות בתצלום. שכן הפנומנולוגה מרשה לעצמה להיות תיאורית, גישה הקשורה לאופן שהדברים מופיעים בעולם, ובהקשר של שדה הצילום עוסקת בניסיון לחשוב באיזה אופן החוויה שאנו חווים בעת המפגש שלנו עם תצלום מכוננת את מרחב המשמעות החזותי שלו. צורות התבוננות שונות לא רק מעלות את הרבדים השונים הקיימים בכל דימוי חזותי (חברתי, פוליטי, כלכלי, אסתטי( אלא אמורות להפנות את תשומת הלב לעובדה שכל בחירה מתודולוגית מייצרת גישה לרובד אחר של הדימוי החזותי.

המאמר מציג מפגש שלי עם שלושה תצלומים מתקופות שונות, כולם מובאים מתוך מרחב עירוני: הראשון הטרמינל (1893) של אלפרד שטיגליץ (1864-1946) הנחשב לאחד מעמודי התווך של הצילום בתחילת המאה הקודמת, ופעל רבות לקידום נושא הצילום כאמנות. השני  ללא כותרת (1932) של אימרה קינסקי (1916-1945), הנמנה עם צלמי מגמת "הראייה החדשה" (New Vision), והשלישי הבלוק המכשיל (1991) של ג'ף וול (1946) הנמנה בין חשובי הצלמים העכשויים בתחום הצילום המבוים.  

למאמר המלא יש ללחוץ כאן

שלום שפילמן

שלום שפילמן, מייסד ויו"ר מועצת המנהלים של מכון שפילמן לצילום - מוסד ללא מטרת רווח המאגד תחת קורת גג אחת שני אפיקי פעילות: מכון מחקרי, חינוכי-אקדמאי ומוסד מוזיאלי. המכון מהווה במה למפגשים של הקהילה המקצועית והציבור הרחב ומקדם דיון וחקר מעמיק בשיח ההיסטורי, התיאורטי, הפילוסופי והתולדות-אמנותי הסובב את מדיום הצילום.

שלום שפילמן הוא דוקטורנט באוניברסיטת גולדסמית בלונדון וכותב עבודת מחקר מקיפה העוסקת בהגדרה מחדש של מעמד הצילום מנקודת מבט פנומנולוגית. הוא בוגר הטכניון בחיפה ובעל תואר ראשון ותואר שני בהנדסה, תעשייה וניהול וחקר ביצועים. בעבר יזם, הקים וניהל חברות הזנק וחברות ניהול השקעות בארץ ובחו"ל.