קול קורא

קול קורא
״בצלאל — כתב־עת לתרבות חזותית וחומרית״
גיליון מס׳ 7:

הפילוסופיות והאמנויות

הקשר ההדדי בין הפילוסופיה והאמנות הוא עתיק-יומין, רב-פנים ומשתנה תדיר. בגיליון הנוכחי נבקש לבחון את טיבו של קשר זה מחדש, ובפרט את הצורה שהוא מקבל במציאות העכשווית. הנחת העבודה שלנו היא שחקירה מעין זו אינה יכולה להסתפק ב״פילוסופיה של אמנות״ שמתיימרת לקבוע קריטריונים לזיהוי והערכה של האמנויות, וגם לא ב״ביקורת תרבות״ מן הסוג שמנתח כיצד יצירות אמנות ממחישות רעיונות פילוסופיים. במקום זאת, ברצוננו לקחת בחשבון את הקשת הרחבה של היחסים בין שני התחומים: האופנים הרבים שבהם הפילוסופיה והאמנות עוינות או מיודדות זו עם זו, מתמזגות או מתחרות זו בזו, מחרבות או מספקות השראה זו לזו. בנוסף, אנו סבורים ששימת הדגש על המצב העכשווי מחייבת את בחינתה של מערכת יחסים זו מבעד למגוון של פילוסופיות ואמנויות, מעל ומעבר למצרף הפילוסופי-אמנותי שנעשה דומיננטי בסביבות השליש האחרון של המאה ה-20.

בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה, הגות ״פוסט-פילוסופית״ חדשה מצאה באוואנגארד האמנותי האירופי מקורות השראה מרכזיים לניסוחה של ביקורת גורפת על הפילוסופיה והתרבות המערבית בכלל (תחילה אסכולת פרנקפורט, ובהמשך הפריזאים: דרידה, פוקו, ליוטאר, בארת׳ ואחרים). מאוחר יותר, הוגים אלו עצמם נעשו לנקודת התייחסות מרכזית לאמנים ומבקרים בשדה אמנות חדש (״עכשווי״) שמרכזו בניו-יורק והיקפו גלובאלי יותר ויותר. אלא שמצרף פילוסופי-אמנותי זה, המדגים יפה את מערכת היחסים המורכבת בין הפילוסופיה והאמנות, כבר שייך להיסטוריה. על כן, השאלה שעומדת ביסוד גיליון זה נוגעת לאפשרותה של מערכת יחסים חדשה בין שני התחומים בימינו.

לשם כך, אנו סבורים, יש להרחיב את היקפו של השדה הנלקח בחשבון. בשנים האחרונות פנה ״עולם האמנות״ למגוון פילוסופיות עכשוויות המציבות עצמן לאור אך גם כנגד הפוסט-פילוסופים הפריזאים, תוך ניסיון לבצע רקונסטרוקציה פילוסופית (למשל, נאו-מרקסיסטים כמו אלן באדיו וז׳אק רנסייר, או הוגי ״הריאליזם הספקולטיבי״ כמו גראהם הרמן וטימות׳י מורטון). כמו כן, המציאות העכשווית של האמנות עצמה מתאפיינת בריבוי גובר של אמנויות החורגות מתחומה של ״האמנות העכשווית״, הגם שזו לעיתים סופחת אותן לקרבה בדרגות משתנות. כך, למשל, לכל אחת מ״אמנויות המופע״ המסורתיות (תיאטרון, מוזיקה, מחול) יש היסטוריה מודרנית ייחודית ויחס משתנה עם המחשבה הפילוסופית, ולאחרונה הן אף היוו השראה לתחום הולך וגדל של ״פילוסופיית מופע״ (למשל אצל הפילוסוף דיויד דיוויס). כמו כן, האמנויות ה״חדשות״ שנוצרו בעקבות התפתחויות טכנולוגיות (הקולנוע, הצילום, הסאונד, ולאחרונה האמנות הממוחשבת ו/או מבוססת רשת) הולידו גם הן מסורות משלהן, וההיטמעות שלהן בחיי היומיום ממשיכה להציב את שאלת היחס בין האמנותי והלא-אמנותי בדרכים חדשות (למשל בפילוסופיות ה״קולנועיות״ של ז׳יל דלז או סטנלי קאוול).

  • אנו קוראים לחוקרים/ות ויוצרים/ות מכל התחומים לתאר ולנתח מערכת יחסים מפורשת, מובלעת או היפותטית בין אמנות כלשהי (יצירה, אמן, ז׳אנר, מדיום...) לפילוסופיה כלשהי (מושג, פילוסוף, תנועה, מתודה...), תוך שימת דגש על הרלוונטיות של מערכת יחסים זו למציאות העכשווית של האמנות והפילוסופיה, גם אם היא לקוחה מן העבר או הדמיון.
  • אנו קוראים לאמנים/ות מכל האמנויות להדגים או לנסח יחס אמנותי רלוונטי לפילוסופיה, בין אם שלילי או חיובי, מושגי או רגשי, אנקדוטלי או שיטתי.
  • אנו קוראים לפילוסופים/ות מכל הזרמים והתחומים לנסח או להדגים יחס פילוסופי רלוונטי לאמנות, בין אם חיובי או שלילי, רגשי או מושגי, שיטתי או אנקדוטלי.
  • אנו מעודדים את כל התורמים/ות הפוטנציאליים/ות לגיליון להרחיב את שדה הההתייחסות שלהם/ן אל עבר אמנויות ופילוסופיות מגוונות, ובפרט אל עבר יחסים בין שני התחומים שחורגים מהאילוסטרציה האמנותית של הפילוסופיה או ההגדרה הפילוסופית של האמנות.

חוקרים ויוצרים מוזמנים להציע מאמרים מקוריים, מסות ומסות חזותיות בהיקף של 3,000-6,000 מילים. על כתב היד לכלול תקציר, ביוגרפיה קצרה של הכותב וביבליוגרפיה. את כתב היד יש לשלוח למזכירת המערכת לכתובת הדוא"ל :ht2@bezalel.ac.il

הצעות באורך של כ 300 מילה יש להגיש עד ה 15 בנובמבר למזכירת המערכת לכתובת הדוא"ל :ht2@bezalel.ac.il
המאמרים הסופיים יוגשו לא יאוחר מ - 1 ינואר 2019.

המעוניינים להגיש כתב יד מוזמנים להתייעץ עם אדם אבולעפיה: oldabs@gmail.com

 

עורך ראשי: אורי ברטל

עורך אורח: אדם אבולעפיה
מועצת המערכת: דליה מרקוביץ', נעמי מאירי-דן, ליאת פרידמן, אורלי שבי, חוסני אלחטיב-שחאדה, חיים דעואל-לוסקי