עורך

מאמרים

בהקשר

תערוכה וירטואלית

מאמר מערכת

בן ברוך בליך

הגיליון הנוכחי של כתב העת מוקדש הפעם למאמרי סטודנטים. כל המאמרים מבוססים על עבודות סמינריוניות שנכתבו כחלק מחובת הלימודים ביחידה להיסטוריה ותיאוריה. מדובר בניסיון ראשון, ואולי אפילו ייחודי בקרב כתבי העת האקדמיים וזאת, במטרה למסד מסורת של פרסום חיבורים של סטודנטים. גם אם מטבע הדברים חיבורים מעין אלה אינם עונים במלואם על כל הקריטריונים של מאמר אקדמי, יש ביניהם כאלה שיש המציגים רעיון מעניין, תפיסת עולם מקורית או התחלה מבטיחה; משהו שלא ניתן לניסוח כמקובל בקרב המאמרים המתפרסמים בדרך כלל בכתבי העת האקדמיים. לצד ניסיון ראשון וייחודי זה, אנו רוצים לקוות כי עם הזמן תונהג, לפחות בכתב עת זה, מסורת של פרסום עבודות עיוניות הנכתבות באקדמיה במקביל לתערוכת סוף השנה, הכוונה היא להעמיד את העבודה העיונית כשוות ערך במעמדה לפרויקט הגמר הנתפס ובצדק רב כשיא עבודתו של הסטודנט בבצלאל.

 

למותר לציין כי העבודות המובאות כאן הן בבחינת המעט המכיל את המרובה, שהרי מטבע הדברים לא יכולנו להציג בגיליון אחד את כל העבודות המצטיינות שהונחו על שולחן המערכת. למרות זאת, דומה כי קשת העבודות המתפרסמת כאן מבטאת חתך פחות או יותר נאמן של העבודה העיונית ומשקפת נאמנה את תחומי העניין של הסטודנטים. צריך לזכור כי בניגוד לאוניברסיטאות בהן לומדים הסטודנטים במסלולים קבועים וידועים מראש, הלימודים העיוניים בבצלאל מתפרשים על פני מגוון רחב של נושאים – החל מלימודי תשתית בעלי גוון היסטורי ותמאטי ועד לנושאים שייתכן כי במקומות אחרים כלל לא היו נלמדים. שונות זו בין שעור בחירה אחד לאחר ובין סמינר לסמינר, הניבה אוסף מרשים של עבודות, אשר נכתבו מצד אחד בהתאם לחומר הלימודים הרלוונטי של הסמינר, והושפע לא אחת מהתמחותו הספציפית של הסטודנט בבצלאל. שילוב זה בין לימודים לכאורה פרקטיים, עם לימודים שהם בבחינת מצע ותשתית תיאורטיים, הוא שילוב מנצח המייצר מנעד נושאים מרתק ובלתי צפוי.

העבודות המתפרסמות מדברות בעד עצמן – החל מעבודה  הדנה בייצוגי הזונה בתרבות הישראלית בשנותיה המוקדמות של המדינה, כמשקפים את רוח הזמן ההוא שקידשה את מוטיב האימהות בד בבד עם העלמת הזונה כתופעה שלא עלתה בקנה אחד עם הדימוי העצמי של ההגמוניה הציונית דאז. עבודה אחרת דנה באמנות הגבוהה לעומת האמנות הנמוכה באמצעות ההיסטוריה של ייצוגי הכלב באמנות ולצדה נמצא עבודה המנתחת, מנקודת מבט סמיוטית, את עבודותיו של גרהרד ריכטר. בהקשר עקיף לסוגיית היחס בין אמנות למציאות, בוחנת עבודה נוספת את תקפותם של רעיונות אסכולת פרנקפורט ביחס לצריכה תרבותית באמצעות בחינת עבודתו של אמן הוידאו הישראלי דורון סלומונס. עבודתו של הקולנוען המנוח עמוס גוטמן זוכה בגיליון הנוכחי לפרשנות המזהה אנלוגיה בין תחושת המצור של הקהילה ההומוסקסואלית כפי שבאה לידי ביטוי במכלול סרטיו, לבין מוטיב המצור בקולנוע הישראלי בכלל. 'בצלאל' כאקדמיה הלאומית לאומנות, זכתה גם כן למאמר הבוחן את ההיסטוריה המוקדמת שלה וזיקותיה לממסד הציוני.

עוד בגליון ביקורות באמנות שנכתבו על ידי סטודנטים במסגרת הקורס 'כתיבה ביקורתית'. כמו כן כללנו בגליון זה משהו מן היצירה הנעשית במוסד. הקורא יוכל להתרשם באמצעות 'תערוכה וירטואלית' מפרויקט שנעשה במחלקה לעיצוב קרמי בהדרכת יונה וויץ וטליה טוקטלי, ופרויקט נוסף שנעשה במחלקה לארכיטקטורה בהדרכת יובל יסקי, עוסק בשיקום הנוף לאורך כביש 6 והשאלות המורכבות והאמביוולנטיות  העולות מאופי השיקום.

 

ברוך בליך


הפרוטוקולים של צעירי בצלאל 1, קיץ 2007