עורך

מאמרים

בהקשר

תערוכה וירטואלית

כביש שש הכי ירוק שיש

מיכל רייך ונעמי פרץ דוידי

 כביש 6 ממפעלי התשתית הגדולים והשנויים במחלוקת בישראל, עמד בביקורת חריפה על המשאבים העצומים שמדינת ישראל השקיעה בפיתוח מערכת תחבורה המכוונת כולה לרכב פרטי ועל הסובסידיות שהציעה ליזמים פרטיים עבור פיתוח תשתית שהנזק הסביבתי בה כה גדול.

 

כדי להתגבר על הביקורת הציבורית העזה נקטו יזמי ומתכנני הכביש בטקטיקה המקובלת של "התיירקות" (Green washing) כדי להציג את פיתוח הכביש כפעולה שאיננה פוגעת בסביבה אלא תורמת לשימורה, שיקומה ושחזורה של הסביבה הטבעית בה הכביש עובר.

 

הטקטיקה התכנונית בה נקטו מתכנני הכביש הייתה חסרת תקדים בעיצוב הממשק בין תשתיות לסביבתן במדינת ישראל. בתחילה מופו כ- 40 "תבניות נוף" שונות לאורך התוואי המתוכנן של הכביש (תבניות הנוף כללו גידולים חקלאיים שונים, צמחיה אופיינית לכל מקטע, טופוגרפיה ומורפולוגיה אופייניות וכו') וגובש קטלוג של סוגי נוף שונים כבסיס לעיצוב שולי הכביש. לאחר מכן מופו לאורך התוואי "אגני המבט" של הכביש, כל אותם שטחים שניתן לראותם בנסיעה על הכביש. אגני המבט שזוהו הפכו לחלק מתחום ההתייחסות הנופית של הכביש וזכו לטיפול נופי בהתאם לתבניות שקוטלגו קודם לכן. בסיפוח כל התחום הנשקף מן הרכב לכביש יש חידוש מהתפיסה הישנה שהייתה נהוגה עד אז בתכנון הנוף לאורך הכבישים. בגישה הישנה תחום הטיפול של הכביש היה אחיד לאורך כל התוואי והוא כלל את רצועת האספלט, השוליים הנדרשים לבטיחות הנסיעה ותחום צר בשוליים לגינון אחיד ושיקום השוליים, בה ניטעו לרוב עצים שהפרמטר לבחירתם היה קלות התחזוקה שלהם. כביש 6 ומתכנניו לקחו על עצמם כחלק מתהליך ה"התיירקות" של הכביש לשחזר ולייצר נופים טבעיים באופן שהוא לחלוטין מלאכותי ומוכל אך ורק בתחום המבט של הנוסע בכביש, כאילו הייתה זו תפאורה של מחזה. במסגרת זו חלק מהאדמות שהופקעו על ידי הכביש הוחזרו לחקלאים לעיבוד כחלק מהתפאורה המלאכותית של הכביש. במקומות אחרים ניטעו גידולים חקלאיים במקומות בהם הם לא היו כסוג של דקורציה חקלאית. טרסות שוקמו, שוחזרו או ניבנו, פקעות של צמחים מקומיים הועתקו ממקומן ונשתלו מחדש ועוד. התוצאה של האופרציה הנופית הזו היא תפאורה בקנה מידה מרחבי עצום מימדים. נוף הכביש הפך לתבנית נוף מולדתנו, תמציתה של ישראל הבתולית הטבעית, ארץ האבות.  מעניין כמה מעט מהישובים הרבים לאורך הכביש ניתן לראות ממנו, היות והם לא קוטלגו כחלק מהתבניות המיתיות שהכביש מתאמץ כל כך לייצר. כביש 6 שהוקע כמפעל תשתית יקר ומיותר שפגיעתו הנופית והסביבתית קשה חוגג את עצמו  במערכת יחסי ציבור ענפה כשומר הסביבה, והחברה בישובים הסמוכים אליו ובארץ בכלל (אחד הטיעונים המרכזיים של תומכי הקמת הכביש היה שהוא יקרב את הפריפריות למרכז).

 

הפרויקט של נעמי פרץ דוידי ומיכל רייך, שנעשה במסגרת סטודיו שנה ד' במחלקה לארכיטקטורה שעסק בקיבוצים,  החל בקיבוץ יד חנה, קיבוץ שבמשך שנים נחשב לרדיקלי ביותר בין כל הקיבוצים והיה מראשוני הקיבוצים המופרטים אבל בו בזמן תושביו שואפים לשמור על מסגרת קהילתית מצומצמת וקטנה (gated community קהילה מגודרת). כפי שהגדיר זאת האדריכל העוסק היום בתכנון מחדש של הקיבוץ כפרבר מופרט "הקיבוץ מתוכנן כבועה והבינוי כטיפות בגן...(הם) בנו סביבם שמורת טבע מלאכותית". בחיפושן אחר מנגנון שיאפשר את קיבועה ושימורה של תחושת הקהילה הסגורה בקיבוץ שכבר איננו קיבוץ מתפקד מצאו נעמי ומיכל עד כמה יד חנה קרוב לכביש 6 ועד כמה הוא לא נוכח בנוף שלו. מתוך לימוד הרציונל התכנוני של כביש 6 והבנת המנגנון המיתי שבו הוא נוקט לייצור תבנית הנוף הטבעי הן החליטו להשתמש בו כמתודה וכמנוף לשימור תבניות התיישבות לאורכו.

 

הטענה הבסיסית שעומדת מאחורי הפרויקט היא שהקיבוצים היו המסמנים החזקים והמובהקים ביותר של האתוס הציוני, של היהודי החדש החוזר לארץ אבות לעבד את הקרקע ולחיות בה חיי שיתוף, שיויון ואחווה. עם השתנות מערכת הערכים הקיבוצים נשכחו ואיבדו מערכם עד כדי סכנת כיליון.  כביש 6 מייצג היום את מערכת הערכים החדשה, מרחב מופרט המתחפש למרחב ציבורי תוך שימוש מושכל בסמלים החדשים, נוף, איכות סביבה, שימור הטבע, תבניות נוף המולדת. על ידי הכלת הקיבוצים במסגרת תבניות הנוף המוגדרות של הכביש ניתן יהיה לטענת הפרויקט ליצור מנגנון נוסטלגי שישמר את זכרון מערכת הערכים הישנה ויאפשר לקיבוצים הרבים לאורך תוואי הכביש לשרוד ולשגשג.

 

לאחר גיבוש הטענה הבסיסית לגבי הקשר האפשרי בין כביש 6 לבין הקיבוצים לאורכו ההתייחסות ליד חנה ומספר קיבוצים נוספים סמוכים, בקטע הכביש בין מחלף ניצני עוז בדרום לבין מחלף בקעה-ג'ת, הפכה להיות התייחסות גנרית, חלק קטן מהמערכת של הקיבוצים הנמצאים בתחום ההתייחסות של הכביש. בשלב הבא התווה הפרויקט כביש משני המקביל לכביש 6 ומהווה כביש נופי (scenic road) ממנו ניתן לגשת לקיבוצים ולאורכו מפוזרים אלמנטים גנריים המזוהים כחלק מהחוויה הנופית של הקיבוץ.

 

 מיקום הכביש הנופי והאלמנטים הגנריים לאורכו נקבעו לפי מספר פרמטרים:

 

Tangece

 

הכביש הנופי משיק לקיבוצים אך לא עובר דרכם כדי לאפשר להם להמשיך לתפקד כבועות במרחב.

 

In-Out

 

הקיבוצים מוקמו על "סרגל קיבוציות" בין שיתופיות לבין הפרטה. הקיבוצים שמיקומם על הסרגל הוא בתחום השיתופי מוקמו בתוך התחום שבין כביש 6 לכביש הנופי וכך הם יכולים להמשיך להתקיים כבתוך שמורת טבע. הקיבוצים המופרטים או שנמצאים בכיוון של הפרטה מוקמו מחוץ לתחום הכביש הנופי אך משיקים לו כך הם יכולים להחצין חלק מהאלמנטים ששימשו את הקהילה בימים עברו אבל הם לא מוגבלים להתפתח כרצונם. קיבוץ יד חנה, ששימש כמקרה מבחן בפרויקט, סווג כ- Out וכך תוכנן הממשק שלו עם הכביש בפרויקט.

 

Re-shuffle

 

העברת האלמנטים המייצגים של הסכמה הקיבוצית, שכיום אינם מתפקדים במתכונתם המקורית (חדר האוכל, מגדל המים, בית הילדים, פינת החי, מדשאה, מגורים מייצגים ונוי....) ומיקומם  בשוליים, בנקודות המגע עם הכביש. כך מתפנה מקום באזור המגורים לחלוקה נוחה יותר של הקרקעות בין התושבים (אולי לא מגרשים אחודים כמו שמסתמן כיום), ונוצרת דופן לכביש.

 

Re-alignment

 

מיקום האלמנטים המייצגים ברצף שמאפשר הבנה של תפקוד ומשמעות.

 

Re-orientation

 

הצבת המבנים ביחס לכביש וביחס לתפקידם כחוצץ בין הכביש והמגורים, בניגוד לאוריינטציה המקורית של הקיבוץ שאורגנה ביחס להירארכיות החברתיות (חדר האוכל ושאר מוסדות הקהילה במרכז המגורים סביב ופונים אליהם, מבני המשק בכניסה למשק וכו').

 

Re-sizing

 

על פי יחסי גודל/מהירות נסיעה. כאשר מהירות הנסיעה גבוהה, אלמנטים יצטרכו להתארך ולגדול ולהיפך.

 

Variety

 

הצגת מגוון גדול של אלמנטים מייצגים, עקרון הנובע מתוך חווית הנוסע בכביש ולא מההגיון היצרני של הקיבוץ (לדוגמא, במקרה של יד חנה החקלאות התבססה על גידול אחד – אבוקדו – על פי עקרון הגיוון יש לצמצם את האבוקדו על מנת שתתאפשר זריעה של שדות מסוגים נוספים והצגה של מגוון שיהיה מעניין יותר בנסיעה).

 

View from the road

 

 מושג המפתח הראשי המלווה את הפרויקט הוא "A view from the road"  המבט מהכביש. המרחב כולו מאורגן במטרה להציג לצופה רצף פורמאלי ברור ועשיר, צורה שיש לה רציפות, מקצב והתפתחות, שמאפשרת ניגודים, מעברים מחוברים היטב ואיזון דינאמי. הבהרה והעצמת ה"דימוי" של הסביבה, על מנת להעניק לה תמונה בנויה היטב, מובהקת ובעלת טווח רחב ככל האפשר.

 

החלת מערכת החוקים המפורטת לאורך כל כביש 6 תיצור חוויה בקנה מידה אזורי דרכה ניתן יהיה להבין את מושג הקיבוץ דרך הצטברות של אלמנטים לאורך רצף ארוך של קיבוצים שונים. ההתייחסות הגנרית וההצבה של אלמנטים חזרתיים מתוך הקיבוץ, תחצין את הקיבוץ כטיפולוגיה נופית ופחות כמערכת אירגון חברתית. כפי שנעשה במקרים רבים בהתייחסות של כביש 6 לתבניות הנוף הפתוח בישראל.

 

 

 

קיבוצים על כביש 6: מצגת (4.91 MB)

 

מנחים:

 

אדר' נוף יעל מוריה

 

אדר' יובל יסקי, תא עיר/מדינה, המחלקה לארכיטקטורה

 

סטודנטיות:

 

מיכל רייך, נעמי פרץ דוידי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפרוטוקולים של צעירי בצלאל 1, קיץ 2007