עורך

מאמרים

בהקשר

ביקורת

מצגת

מודלים וירטואליים ב"חישופים" 2005-2007.

ראובן זהבי

העבודות של הסדרה "חישופים" מטפלות בעיבוד מוקצן של הנוף הישראלי. ההתייחסות הפעילה אל הנוף באה ממקום של עבודות עפר, של יישור והחלקה, של הסרת מכשולים, סריקה, חפירה, כיסוי ומחיקה. מקורה במושג הצבאי - חישוף. שם, בשטחים, הכוונה היא לפעילות מונעת מחד וליוזמת ענישה בו זמנית. פעולות חישוף המתבצעות על ידי צהל באזורים בהם אירעו פיגועי ירי או פעילות עוינת אחרת. החישוף הצבאי נועד למניעת מארב או הסתתרות ופותח שדה ראייה רחב ופנוי מכל מכשול. הצבא מוצאיו לפועל, לרוב, באמצעות כלים כבדים ודחפורים, תוך עקירה של נטיעות וצמחייה, הרס מבנים ובתים, והשטחת מכשולים טבעיים בשטח.

 

מדיניות החישוף ננקטה מזה מספר שנים בגדה ובדרום לבנון אך בעיקר ברצועת עזה. פעולות החישוף משרתות, על פניו, היגיון הגנתי מוצהר אך נושאות מימד של ענישה עקיפה, קולקטיבית ובמידה רבה גם שרירותית כלפי אוכלוסיה אזרחית בלתי מעורבת. בכך מטרתן העיקרית  לשמש כמנוף ואמצעי לחץ על הפלגים הפועלים בצד הפלסטינאי.

 

העבודות והמודלים

 

העבודות בסדרה הזו כוללות עבודות מסך אינטראקטיביות, הדפסים מתוך לכידות מסך, רישומי סנגין על הדפסים, הדפסות צילומיות שמקורן בקבצים דיגיטאלים וקבצי וידאו קצרים.

 

השאיפה באותה סידרה הייתה לצאת מעמדת הפעולה הציורית או הצילומית המוכרת אל הנוף. אם בעבודות קודמות הדיאלוג עם  ובאמצעות הנוף נעשה דרך בחירת עמדת תצפית, דרך קביעת פרמטרים של פריים, של אור ובעיקר של אופי הטיפול בדימוי הנוצר באמצעים הציוריים או הצילומיים (תמונות 1, 2) הדיאלוג בסדרת החישופים לעומת זאת נשען על הניסיון ל"ייצר את הנוף עצמו". לממש פנטזיה של התערבות פחות פסיבית ,ישירה ועמוקה יותר. לקחת צעד אחד אחורנית: לעצב את דבר עוד לפני שייהפך לדימוי. משימה שאולי ניתן היה לממש בפעולה פיזית בהפעלת דחפור באזור גיאוגראפי נתון או, כפי שזה נעשה בסדרה זו - בבניית מודל וירטואלי של טריטוריה.

121_1.jpgתמונה 1: אל מלחה- בית לחם אזור צהוב, 2001, תצלום צבע

121_2.jpgתמונה 2: אל מלחה- בית לחם, 2000, תצלום צבע

כך, בתחילה, יצרתי מודלים דיגיטאליים תלת מימדיים שהתבססו על קודים  שנכתבו למטרה זו. באותן עבודות בניית הסביבה נעשתה בקביעת ערכים מספריים שהוזנו לפני ותוך כדי יצירת הדימוי, שהופיע על הצג ונלכד (תמונה 3, 4). החוויה בשלב זה הייתה של עיצוב מיידי של נוף תוך כדי הופעתו על המסך. דבר שהתפשר בהכללת פרמטרים אינטראקטיביים לקוד. הנוף הפך למודל מתמטי כפוף לערכים ופונקציות שהעניקו לו את  אופיו הטופוגראפי הרצוי מצד אחד ואת האפשרות לעצבו שוב ושוב בהנעת העכבר או בהוראות מהמקלדת.

121_3.jpgתמונה 3: חישוף, 2005 הדפסה דיגיטאלית על נייר מתוך לכידת מסך
 

121_4.jpgתמונה 4: חישוף, 2005 הדפסה דיגיטאלית על נייר מתוך לכידת מסך

 

בעבודה "יד רושמת חישוף" (תמונה 5) המודל הבסיסי של העבודה על הנוף נותר בעינו. אך עיצוב הנוף המצויר כפוף לאלגוריתם רנדומאלי מבוקר שפוקד על יצירה אין סופית של רישומי נוף הדומים באופיים הטופוגראפי אך תמיד חדשים. אין כאן לופ: היד, ללא הרף, רושמת חישופים מבלי לחזור על עצמה, כל עוד העבודה פעילה. 

 

121_5.jpgתמונה 5: יד רושמת חישוף
 

הצורך המרכזי היה לייצר, בהמשך פיתוח העבודה  ולפעול בפיסת טריטוריה נרחבת יותר. למתוח את זירת העבודה ולאפיין בו זמנית, באמצעים וירטואליים בלבד ומבלי להישען על נתונים אנלוגיים מציאותיים, את אופיו המיוחד של הנוף הישראלי. לא "למדל" איזור מסויים בארץ, והדבר בהחלט ניתן, אלא להימצא בחלל יותר מופשט ולא ספציפי. לקוד, שעליו התבססו המודלים הראשוניים, נוספו כלי תוכנה משלימים (בעיקר: Terragen, Wilbur  ). מערך מורכב של כלים שסייעו לי לייצר מודל תלת מימדי של טריטוריה נרחבת ודינאמית. בשלב זה נולד מודל אינטראקטיבי הניתן לפיתוח, לעיבוד הנפחים ופני השטח ובמיוחד, לתיעוד באופן המדמה פעולה צילומית מוכרת (תמונה 6). בכל נקודת זמן בפיתוח המודל ובכל נקודת ציון וירטואלית בתוכו ניתן להתמקם ו"לצלם" פריים מוגדר בדיוק מקסימאלי: זמן חשיפה, כיוון העדשה, רוחב ועומק שדה , בכל נקודה ואל כל נקודה במודל, או, במילים אחרות, להפיק קובץ דיגיטאלי לכל מטרה.

 

121_6.jpgתמונה 6: דימוי צילום
 

 

בנוף וירטואלי של מספר דונמים, המתקיים בזיכרון במחשב בלבד, פעלתי במשך מספר חודשים. חפרתי, יישרתי, פרצתי דרכים, חרטתי והתערבתי - במובן הווירטואלי כמובן. במהלך העבודות ובסיומן אחרי השלמת עיצוב הנוף, הטופוגרפיה וייצור פני השטח הסרוקים, ביצעתי  "תיעוד צילומי"  בסטילס מנקודות מבט שונות על הנוף שנוצר. אותם צילומים או נקודות מבט  הם הקבצים הדיגיטאליים ברזולוציה גבוהה שהובאו להדפסה צילומית.

 

121_7.jpgתמונה 7

 

121_8.jpgתמונה 8
 

במקביל, באותו מודל תלת מימדי, אך עם פני שטח בעיבוד וגימור שונים וריאליסטי הופק סרט וידאו קצר,אנימציה המורכבת מאלפי צילומים בנוף הווירטואלי והמלווה בפס קול של עבודות העפר.  

אתר סרט הוידאו: http://myspacetv.com/index.cfm?fuseaction=vids.individual&videoid=21019627

 

ההקשר הרחב  של העבודות בסדרה הזו  מתייחס לגישה הכוחנית, הדורסנית כלפי הנוף שאפשר לפגוש במקומות רבים בארץ, גם מחוץ לאזורי העימות וגם בידי גורמים ממסדיים ולא רק צבאיים. חיתוך גס של גבעות, יישור עיוור של שטחים, סילוק צמחייה, שרידי מבנים, טרסות  וגידולים למטרות פיתוח מואץ ולעיתים ברוטאלי.

 

גם בהקשר האזרחי וגם בזה הצבאי יש בלב החישוף מנגנון ערמומי של הצדקה מוצהרת לצד ההיזק. כפילות שהיא במוקד העיסוק החזותי והאמנותי בנושא ובמשמעויותיו. פעולות היישור, הניקוי, החשיפה והמחיקה נושאות במקורן גם קונוטציות חיוביות,  אסטטיות ואפילו מוסריות. כמיהה עמומה למצב קדום, פנוי ונקי, ראשוני. שאיפה לשדה ראייה נרחב, לאופק חדש ואולי אפילו להתחלה חדשה של טבולה רזה. יש כאן, בנגיעה בנוף  ובחישוף, עוצמה ומשיכה. זהו אולי מקור לחוויה אמביוולנטית. הרמוניה אלימה. מוסריות מעוותת בה הצד הדומיננטי מטיל את ההאשמה לתוצאות פעולותיו על הצד האחר. כפילות שהיא יסוד עליו נבנתה סדרת ה"חישופים". שאלת האימפוטנציה שבעשייה אמנותית סימבולית בגבולות העולם הווירטואלי של המודל מלווה אותה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המודל: בין מדע לאמנות, נובמבר 2007