עורך

מאמרים

בהקשר

ביקורת

תערוכה וירטואלית

ביקורת ספרים

משוב

היבטים סוציו-פוליטיים בסופרמטיזם של קאזמיר מאליבץ'

איגור ארונוב

סופרמטיזם הינו סגנון של אמנות ללא אובייקט, של קומפוזיציות המורכבות מצורות גיאומטריות בסיסיות. הסגנון שהאמן הרוסי קזימיר מלביץ' עיצב בין 1914 ו-1918, הביע את שאיפתו לאמנות ה"טהורה" הלא תלויה במציאות פנומנאלית. האמן זיהה את סגנונו המהפכני עם המפכה הסוציאליסטית ברוסיה ב-1917. לפי מלביץ' יצירת החדש קובעת את התקדמות העולם הדיאלקטית, המובילה אנושות לשלמות על-ידי המאבק בין החדש לבין הישן. סופרמטיזם הפנה אמנות מחיקוי החיים הרבגוניים ליצירת האחידות המוחלטת של המרכיבים הגיאומטריים השונים. בדומה לכך, יצירתיות המהפכה הסוציאליסטית הפכה את הניגודים החברתיים בקפיטאליזם לאחידות החברתית המוחלטת בקומוניזם. למרות זאת, המפלגה הקומוניסטית גינתה סופרמטיזם באנטי-ריאליזם ובפילוסופיה העוינת לקומוניזם. לפי פילוסופיה קומוניסטית, תודעה אנושית משקפת את המציאות האובייקטיבית באופן המדויק והיא משיגה את האמת המוחלטת שהינה סיכום של אמתות יחסיות. לדעתו של מלביץ', האמת המוחלטת שאדם קבע בקומוניזם, הינה השלמות העליונה, המצב הסטטי באופן המוחלט, שבו חסרים ניגודים והתפתחויות, והוא המצב ללא מחשבה, ללא קיום, הינו שום דבר. האמת המחלטת היא הגבול למערכת שכבר אינה מושלמת מפני שיקום הינו אינסופי, ללא גבולות השלמות. בעיניו של מלביץ', סופרמטיזם הינו מערכת פתוחה של החשיבה האמנותית, שיטת הניתוח של כל תופעה בעולם, ומחקרו של שאלת השלמות הוביל אותו לדחות את האמת המוחלטת של קומוניזם.

למאמר המלא באנגלית לחץ כאן: This article in english

 


איגור ארונוב קיבל MA בתולדות האמנות באקדמיה לאמנויות בפטרבורג, רוסיה ו-Ph.D בתולדות האמנות המודרנית באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מלמד במחלקה להיסטוריה ותיאוריה של אמנות בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים ובמחלקה לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים ומתמחה באוונגרד הרוסי. הוא המחבר של הספר:
Kandinsky’s Quest: A Study in the Artist’s Personal Symbolism שפורסם על-ידי Peter Lang ב-2006.

ימין, שמאל ורוח הקודש, אוקטובר 2008