עורך

מאמרים

בהקשר

ביקורת

תערוכה וירטואלית

ביקורת ספרים

עושים צחוק: קומיקס רב-גילאי בספרי אסטריקס של גוסיני ואודרזו

גל ונטורה

 

 

בשכנות לספרי הילדים הרבים היוצאים לאור בישראל מדי שנה וגודשים את מדפי חנויות הספרים, מצוי לרב גם מדף המוקדש לקומיקס. מדף זה כולל לצד ספרי קומיקס עבריים מוכרים עותקים מוזלים בכריכה רכה של ספרי אסטריקס, פרי יצירתם המשותפת של רנה גוסיני (1926-1977 ,René Goscinny) ואלברט אודרזו (Albert Uderzo, b. 1927). ואולם, לאחר שנים מנומנמות בחזית הקומיקס המתורגם, בשנתיים האחרונות ניכרת פעילות ערה בתחום זה, הודות לתרגומים חדשים של ספרי אסטריקס או טינטין של הרז'ה (Georges Prosper Remi; Hergé, 1907-1983), לצד תרגומים של סיפורי ניקולא הקטן (Le Petit Nicolas), פרי קולמוסם השנון של גוסיני וז'אן-ז'אק סמפה (Jean-Jacques Sempé, b. 1932).1 מיקום ספרים חדשים אלה בסמוך למדפי ספרי הילדים יוצר אמירה מובלעת הנוגעת לפלח הלקוחות העשויים למצוא בהם ענין, אולם ספרים אלה מיועדים למעשה לכל הגילאים, והם מספקים רגעי צחוק רבים גם למבוגרים המתנפלים עליהם כמוצאי שלל רב.

הרפתקאותיו של אסטריקס (Les Aventure d'Astérix)

א. סוגיות של תרגום

ספרי אסטריקס, פרי שיתוף הפעולה בין גוסיני – אשר כתב את הספרים עד מותו ב-1977 – ובין אודרזו – אשר אייר את הסדרה ואף כתב את הספרים שיצאו לאור אחרי מות ידידו – הופיעו לראשונה בצרפת ב-1959, והנפיקו עד כה 34 ספרים שתורגמו ליותר ממאה שפות, ונמכרו ברחבי העולם ב-325 מליון עותקים.2השניים נפגשו לראשונה ב-1951, והחלו לעבוד יחדיו במסגרת כתב העת פילוט (Pilote) בו הופיעה לראשונה דמותו של אסטריקס בשלהי 1959 וזכתה להצלחה מיידית, שהלכה וגברה לאחר שגיבורי הקומיקס הופיעו בספר עצמאי שנתיים לאחר מכן.3

 

 

 


תמונה 1. גיבורי הסדרה אסטריקס

 

 

 

הסדרה עוסקת בתושביו הגאליים של כפר קטן אשר שומר על עצמאותו למול הכיבוש הרומי, הודות לשיקוי קסום אשר נרקח עבורם בידי כהן העץ של הכפר ומעניק להם כוח על-טבעי (תמ' 1). לצידו מופיעות דמויות ססגוניות שונות, בראשן אסטריקס השנון, האמיץ וקטן הקומה, ידידו השמן והחזק אובליקס, אשר נפל בינקותו לקלחת השיקוי ומנסה לשווא מאז ללגום ממנה שוב, וכן ראש הכפר, רעייתו רודפת הכבוד, זקן הכפר שרגלו האחת בקבר ואשתו הצעירה והיפה, מוכר הדגים המתמחה במוצרים מעלי עובש מהשנה שעברה, וזמר הכפר המאופיין בזייפנותו הידועה לשמצה, ובשל כך מתואר בסופו של כל ספר כשהוא קשור לעץ בעת שמפית תחובה בפיו בכדי למנוע ממנו ל"הנעים" בזמירותיו את המשתים החגיגיים של בני הכפר.

 

 

 

הקליקו להגדלת התמונה
תמונה 2. רנה גוסיני ואלברט אודרזו, אסטריקס בבריטניה,

 

תל-אביב: הוצאת מודן, 1994, עמ' 47.

 

 

 

לצד לוחמה בלתי פוסקת ברומאים, המנפיקה רגעי צחוק מרובים מצידו של הקורא (תמ' 2), נתקלים הגיבורים לפרקים גם בשודדי-ים – אויביהם משכבר הימים – מפגש המסתיים תמיד בהטבעת ספינתם, אם הללו אינם עושים זאת לפניהם מתוך ראיית הנולד. מפגשים אלה מתרחשים בעת שגיבורי הסדרה יוצאים מגבולות כפרם הקט בכדי להגיע למחוזות אחרים ברחבי העולם, כדוגמת בריטניה, אמריקה, שוויץ, ספרד, הודו ואף ישראל.

 

שני האתרים האחרונים עומדים במוקד שניים מהספרים אשר תורגמו בשנתיים האחרונות בהוצאת מודן, בתרגומה של דורית דליות-רובינוביץ' ובעריכתו של שי צ'רקה. בשונה מספרים אחרים בסדרה שתורגמו מאמצע שנות ה-1980 ועד אמצע שנות ה-1990, תרגומים חדשים אלה כוללים גם את שמו המקורי של הספר בצרפתית המופיע באחד מדפיו הפנימיים של הספר, לצד עדכון שמות הדמויות הראשיות. אמנם, אסטריקס ואובליקס לא שינו את שמותיהם – וטוב שכך. אמנם, השם אסטריקס לקוח מהמילה הצרפתית astérisque שפירושה כוכבית (כרמז לקומתו הקטנה?), אולם במקום לשנות את שמו (ל'כוכביקס'?) – כפי שעשו בתרגומים של סדרת טינטין כשקפיטן האדוק הפך ל'קפטן חמור-ים' – הותירו אותו כפי שהוא. כך גם בכל הנוגע לאובליקס (הלקוח מהמילה obélisque – אולי כאזכור למנהירים שהוא מייצר).

 

לעומתם, כהן העץ – המכונה בצרפתית 'פנורמיקס' (Panoramix, מלשון 'פנורמה', אולי כרמז לראייתו המקיפה) –  שמר על שמו העברי 'אשפיקס' מהתרגומים המוקדמים, שם המותאם בבירור לתפקידו. דמות נוספת ששימרה את שמה בתרגום החדש היא זו של מבריקס, כלבו הקטן של אובליקס, המכונה במקור Idéfix – דהיינו "רעיון מקובע" – שם שתורגם בהצלחה מרובה ל'Dogmatix' באנגלית, בשלבו בין המילה dog ובין הרעיון הצרפתי המקורי. עם זאת, למרות שינוי המשמעות המקורית של השם, הקפידו המתרגמים העבריים על השימוש בסיומת 'יִקס' (ix) המאפיינת את השמות הגאליים בספרים המקוריים (זאת בניגוד לרומאים ששמותיהם מסתיימים ב'אוּס'). על פי עקרון זה גם קשיש הכפר – אשר כונה בתרגומים הראשונים 'מתושלחיקס' והפך במהרה ל'ענתיקס' – שמר על הכינוי האחרון בתרגומים החדשים. הדגש על גילו המופלג (שניכר גם בשמו האנגלי: Geriatrix) עולה בבירור גם משמו הצרפתי – Agecanonix – מהביטוי age canonique ("גיל קאנוני") הלקוח מעולם המונחים הנוצרי, ומתייחס לגיל כה מופלג עד כי הוא זכאי לעבור קנוניזציה ולהפוך לקדוש על ידי הכנסיה.

 

לעומתם, אחדות מהדמויות שינו את שמן העברי בתרגום החדש, תוך הקפדה על  יצירת קשר תוכני בין השם ובין התכונות המאפיינות את בעליו. כך, זמר הכפר הזייפן המכונה בצרפתית 'Assurancetourix', מהמונח assurance tous risques, דהיינו "ביטוח מקיף" (שם אשר היה מתאים אולי יותר לכהן העץ השומר על בני הכפר מכל רע), שינה את שמו מ'חמשיריקס' מהתרגומים המוקדמים ל'דורהמיקס', כינוי מוצלח המבטא את (חוסר) יכולותיו. גיבורים אחרים זכו אף הם לשם עברי חדש: ראש הכפר הפך מ'לוחמאמיקס' בתרגומים הישנים ל'דגוליקס', כינוי המאזכר אולי את שארל דה גול כביטוי לרדיפת הכבוד של ראש הכפר. מאחר ושמו המקורי הוא 'Abraracoucix' – עיוות של הביטוי הצרפתי "à bras raccourcis", דהיינו "נכון לקרב" (מילולית: "בזרועות מקוצרות"), נראה כי שמו הישן הלם יותר את המקור, שכן הכינוי 'לוחמאמיקס' המהווה עיוות של הביטוי "לוחם אמיץ" מאזכר ביתר הצלחה את לוחמנותו ואת נכונותו התמידית לצאת לקרב.

 

ברם, לצד ההומור המשובח המופגן בספרי הסדרה, קסמם ניכר גם במהימנותם ההיסטורית המקנה להם רובד תרבותי נוסף אשר הופך אותם לקומיקס רב-גילאי. מאחר וסדרת אסטריקס נכתבה בעידן בו לימודי לטינית ולימודים קלאסיים היו דבר שבשגרה בבתי הספר הצרפתיים, היא מבוססת בהקפדה יתרה על ההיסטוריה הרומית, ומייצגת את החיים במאה הראשונה לפנה"ס בצורה מדויקת ומלאת הומור, כפי שעשה מאוחר יותר שי צ'רקה, העוסק ברבים מספרי הקומיקס שלו בצורה הומוריסטית בתקופת התנ"ך. מהימנותם ההיסטורית של ספרי אסטריקס ניכרת בשימוש הרב בביטויים לטיניים, כפי שעולה מהספר אסטריקס וירושלים של זהב שחור (L'Odyssée d'Astérix) בו אחד מסוכניו של יוליוס קיסר מצדיע לו באמרו: "העומדים להתעשר מצדיעים לך" כפרפראזה על הביטוי המקורי המוכר (Ave, Caesar, morituri te salutant – אנו העומדים למות מצדיעים לך).4

 

 

 

ב. הזווית היהודית: אסטריקס ואובליקס בישראל

 

ספר זה, אשר יצא לאור בצרפת ב-1981, מתייחס ישירות למרחב הישראלי, ואולי בשל כך תורגם ב-2008 לעברית תחת השם אסטריקס וירושלים של זהב שחור כתחליף לשם המקורי האודיסאה של אסטריקס. הספר מתמקד בחיפושיהם של אסטריקס ואובליקס אחר שמן סלע המכונה "הזהב השחור" – מרכיב חיוני לרקיחת שיקוי הקסם – המצוי בממלכת יהודה. בהגיעם בלוויית אפס-אפס-ששיקס – סוכן כפול הפועל מטעם הקיסר המעונין לגלות את סוד השיקוי – הם מתוודעים ליהושע שלימזאל (תרגום משעשע לשמו המקורי: Josué Pazihalé, מהביטוי pas-y-aller, לא ללכת לשם) המסביר להם כי "חל עלינו איסור מוחלט לאכול חזיר" לאחר שאובליקס חובב חזירי הבר מנסה לברר היכן יוכל למצוא את ארוחתו הבאה. בהדרכתו הם מגיעים לירושלים, שם הם אוכלים כמויות גפילטע-פיש המפתיעות את נשות המקום, ולנים באורווה לצד שור וחמור הממתינים ודאי ללידת ישו.5 לאחר שאובליקס מכה את אפס-אפס-ששיקס, הבוכה על החבלות שקיבל בעת שניסה לטפס על חומות העיר, סונט בו אובליקס ואומר: "תפסיק להתבכיין! כאן לא כותל הדמעות!" כאזכור ישיר לכותל המערבי.6 בירושלים הם פוגשים את שמשון פלטפוס, המזכיר בחזותו קריקטורות אנטישמיות, אשר מודה כי אימץ את שמו הרומאי מסיבות מסחריות במקום השם רוזנבלומנטלוביץ' (כך גם במקור) ומגיב על צרותיהם בביטוי היהודי המוכר לנו היטב "אוי אוי אוי" (hoyoyoye בצרפתית), ובאיחולי "מזל טוב" (mazel-tov).7 לאחר מכן הוא מסביר כי אין בידו לעזור להם במתן שמן הסלע, שכן "הרמאים שרפו כרגע את כל המלאי שלנו ואני חושש שלא תצליחו למצוא אף טיפה בכל הארץ",8 כאזכור אפשרי לנס פח השמן.

 

נראה כי השימוש במרחב הירושלמי, כמו גם בביטויים מהעולם היהודי, מבטאים את געגועיו של אודרזו לידידו גוסיני, אשר נפטר מספר שנים לפני כתיבת הספר מהתקף לב בגיל 51.9 ההומאז' לידידו המת עולה גם מדמותו של שאולי שלמולי (במקור Saül Péhyé) המלווה את גיבורינו בהמשך הספר למסופוטמיה (תמ' 4-3).

 

 

 

הקליקו להגדלת התמונה
תמונה 3. אלברט אודרזו, אסטריקס וירושלים של זהב שחור,

 

בן-שמן: הוצאת מודן, 2008, עמ' 38.

 

 

 

הקליקו להגדלת התמונה
תמונה 4. רנה גוסיני, צילום.

 

 

 

גוסיני, אשר נולד בפריס, היה בנם של שני פליטים פולניים ממוצא יהודי: שמחה גוסיני, כימאי יהודי אשר היגר לפריס במלחמת העולם הראשונה, ואנה ברזניאק אשר ברחה עם בני משפחתה לצרפת מאימת הפוגרומים. אבי סבו (Rabbin Abraham Goscinny) היה רב, ואילו סבו מצד אימו (Abraham Beresniak) כתב במגוון עיתונים יידים, ואף הוציא לאור מילון יידי-עברי בפריס,10 שנים ספורות לפני שנספה עם רבים מבני משפחתו בשואה. גוסיני עצמו נמלט מגורל זה הודות לעבודה שמצא אביו בארגנטינה ב-1928, בעת שגוסיני היה ילד רך בשנים. לאחר מות אביו ב-1943, גוסיני בן ה-17 נאלץ להתחיל לכלכל את עצמו, ולאחר נסיעה לניו יורק עקר לצרפת, שם שירת ב-1946 בצבא כמאייר. לדברי אנה, בתו היחידה של גוסיני, אשר איבדה את אביה בעת שמלאו לה תשע שנים בלבד, נהג אביה לספר לה את כיפה אדומה כשהוא מדבר בשם הסבתא במבטא יידי בולט. על אף שלא היה אדם מאמין, הוא הקפיד על מסורת ארוחת השבת, לימד את בתו עברית, ואף ביקר עם בני משפחתו בישראל לפני מותו שם נשא תפילה כשהוא חבוש בכיפה למול הכותל.11

 

ואולם, לא הפן היהודי הוא המקנה לתרגומים המחודשים של ספריו את חשיבותם. שנינותם הרבה, המשעשעת קוראים בני כל הגילאים, היא המניע המרכזי לקריאה חוזרת בספריו, שכן כידוע צחוק יפה לבריאות בכל גיל, על אחת כמה וכמה בגיל ענתיקס.12

הערות

  • 1. ב-2007 וב-2008 הופיעו שני תרגומים חדשים של סיפורי ניקולא בהוצאת כתר (ניקולא הקטן: סיפורים שלא ראו אור 1, 2), אך ראוי לציין לשבח את תרגומה הנפלא של מיכל פז-קלפ לספר ניקולא הקטן שיצא לאור ב-2005 בהוצאת כנרת, אשר מצליח לשחזר את ההומור של המקור בפניני תרגום כדוגמת "הפוצי-מוצי של המחנכת" (במקור: tresseîle chou-chou de la ma), "אבאים" במקום אבות ועוד.
  • 2. Estelle Shirbo, "Astérix the Gaul Rises Sky High for 50th Birthday," Thomson Reuters, October 28th 2009, in: http://in.reuters.com/article/entertainmentNews/idINIndia-43015020091008...
  • 3. "La Mémoire de Pilote", in http://www.bdoubliees.com/journalpilote/
  • 4. אלברט אודרזו, אסטריקס וירושלים של זהב שחור [1981], בן-שמן: הוצאת מודן, 2008, עמ' 12.
  • 5. שם, עמ' 35-34. התייחסות נוספת להיסטוריה הנוצרית עולה גם מדמותו של 'פונטיוס פוליטוס' הרוחץ את ידיו (עמ' 39) כאזכור לדמותו המוכרת של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס אשר רחץ את ידיו כסמל לניקיון כפיו בכל הנוגע למות ישו (מתי 27: 15).
  • 6. שם, עמ' 36. ההתייחסות לכותל עולה גם מהטקסט המקורי: "C'est pas bientôt fini ces lamentations" המרמז על הכותל המכונה "קיר הדמעות" (Mur des Lamentations).
  • 7. שם, עמ' 38-37.
  • 8. שם, עמ' 37.
  • 9. Albert Uderzo, Albert Uderzo se raconte, Paris: Stock, 2008
  • 10. Abraham Beresniak, Dictionnaire Yiddish: Hébreu, Paris, 1939
  • 11. דב אלפון, "אחרית דבר," מתוך: ז'אן-ז'אק סמפה ורנה גוסיני, ניקולא הקטן, אור יהודה: הוצאת כנרת, 2005, עמ' 157-155;
  • 12. Dossier Astérix: à 100% Juif!
קומיקס וקריקטורה, ינואר 2010