עורך

מאמרים

בהקשר

ביקורת

תערוכה וירטואלית

ביקורת ספרים

מזוזות

ישראל דהן

המזוזה קבועה כמעט בכל בית ובכל מבנה יהודי. אנחנו כה רגילים לנוכחותה, שרק לעתים רחוקות אנו עוצרים לתת עליה את הדעת. כמו בכל עבודה שאני מתחיל לעשות, גם כאן התחלתי מחיפוש המילה "מזוזה" במקורות היהודיים.

 

הפירוש המקורי של המילה "מזוזה" הוא כל אחד משני דפנות המשקוף בפתחי בתים או חדרים. זה היה השימוש בימי התנ"ך בימי חז"ל קיבלה המזוזה משמעות נוספת והיא זו המוכרת והנפוצה בימינו: מגילת הקלף הקטנה שקובעים על המשקוף הימני של הדלתות בבתי היהודים .

 

התורה מצווה:  "וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻוזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ" (ספר דברים פרק ו, ט; פרק י"א, כ). חכמים פירשו את הפסוק: על מזוזות (משקופים) הבית תהיה תזכורת קבועה לעם ישראל, לקיים את מצוות האל.

 

שתי הפרשיות: "שמע ישראל" (דברים ו ד-ט)  , ו"היה אם שמוע" (דברים י"א י"ג- כ"א)  כתובות במזוזה ובהן באים לידי ביטוי עקרונות מרכזיים באמונה היהודית. אמונה באל אחד והייחוד של עם ישראל.

 

יש מזוזות קטנות ויש מזוזות גדולות. הקלף הוא ריבוע שגודל שצלעותיו המקובל הוא מ- 6 ס"מ ועד 25 ס"מ. מגלגלים את הקלף לאורכו ומניחים אותו בתוך קופסה קטנה - "בית המזוזה" ומצמידים אותו לשליש הימני העליון של המשקוף בכניסה.

 

מזוזות יש בישראל כמו בהרבה ארצות אחרות, אך התפוצה הרחבה שלהן בגדלים ובפורמטים שונים כשהן מודבקות או ממוסמרות על משקופים, היא תופעה ישראלית מקומית.

 

בתי מזוזה נוצרו במהלך השנים מחומרים שונים - מתכות יקרות, אבן, עץ, קרמיקה ואף פלסטיק, שאותו אפשר למצוא גם בדלתות האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", ירושלים. בהתבוננות במזוזות השונות, תמיד הפריע לי שבתי המזוזה מודבקים או ממוסמרים למשקוף.

 

הקשרים היסטוריים רחבים, טווח ההתייחסויות והעושר התרבותי של ירושלים הם המקורות לעבודתי ואני מתייחס לסמלים מקומיים שצומחים מתוך הנוף.

 

בסיור ברחובות ירושלים גיליתי בהרבה מקרים בתי מזוזה שהיו קבועים בצורה אינטגרלית  במשקופי האבן, לעומת בתי מזוזה שנראים כאילו הודבקו על המשקוף.

 

בתחילת עבודתי  בחנתי מזוזות שמשתלבות במבנה המשקוף. בתחילה קדחתי חור, הנחתי בתוכו את הקלף וכיסיתיו במתכת  לאט לאט התחלתי להגדיל את נוכחות בית המזוזה, בתוך כבלי הפלדה שחיברו את בית המזוזה למשקוף, ונמתחו ע"י ברגי  מתיחה המעוגנים לו.     

 

בבתי המזוזה, כמו גם בעבודות יודאיקה אחרות שאני יוצר, יש צורות גיאומטריות אבסטרקטיות והם כוללים 'משחקים' אופטיים. הם מכילים בתוכם גרעין של תיאור המקום והתייחסות אליו, ומבטאים ניגודים בין פנים לחוץ תוך שמירה על טון מופנם ועל תפיסת מקום צנועה.

 

ביצירתי אני מבקש לגעת בנקודות החיכוך בין האמונה לבין החיים, בין הגלוי לנסתר. אלה הם המקומות שבהם עוברים הכבל הנמתח, הברגים המסתובבים והרקע של הצבע המלאכותי של הפטינה.

 

למצגת לחץ כאן:

מזוזות (1.15 MB)

מצבי יצירה: צורפות ואופנה, אפריל 2010