עורך

מאמרים

בהקשר

תערוכה וירטואלית

אישה בערים הגדולות: שוטטות – עקבות בסביבות הבית – תצלומים 2012-1982

רבקה דבורה מאיר

קונפליקט? האם ההדים החזותיים של מה שנתפס תחת המלה 'קונפליקט' רועמים? והרי האשה המשוטטת בערים הגדולות מצלמת עקבות הנגלים על גבי על קירות, חלונות ראווה ובמרחב העירוני כבר שלושים שנה. האשה משוטטת בנתיבים משתנים היוצאים מרחוב הסמוך לדיזנגוף סנטר בתל אביב וחוזרים אליו. במשך של החיים אוספת עקבות הקושרים זמנים ומקומות.

 

אשה בערים הגדולות היא נוכחות מתמשכת בחייה של רבקה מאיר. האשה משוטטת במחוזות גיאוגרפיים, מחקריים ונפשיים ומביאה ממצאים הנעשים חומרי גלם לפעילותה של האמנית, הכותבת והחוקרת: באמנות חזותית ובכתיבת שירה, במחקר אקדמי ובפעולות בעולם.

 

מבט המשוטטת הוא עמדה קיומית. מעשה הצילום הוא ריטואל בחיים, אופן (mode) קיום. התצלומים הם תוצר לוואי של נתיבי החיים. צילום הפורץ מתוך החיים, לוכד את מבטה של המשוטטת, ומובא כעדות להגחתו בעולם.

 

העקבות הן תוצר הלוואי של הפרעות (interventions) שהגיחו בנתיבי השגרה היומיומיים והותירו עקבותיהן במרקם העירוני. אין הן נחוות כקונצפט ולא מוסגרו מראש כקונפליקט. אלא הן נקודות מפגש של נתיבים שונים ברשתות יצירתיות של החיים: נתיבי החיים של העיר, של האנשים, של ההפרעות במהלכם של נתיבים שגרתיים ושרירותיים -- למשל כביטויים של קונפליקט. המשוטטת המצלמת היא רק עוד אחת משחקנים אלו. במקרה, היא זו שבחרה לאסוף ממצאים במהלך השוטטות שלה.

 

מה שנקרה בדרכה של המשוטטת ומושך את תשומת לבה הם עקבות השינויים שנתיב הזמן הותיר במחב העירוני. העקבות הנקרות בדרכה הן לעתים מה שאנשים הותירו מהיומיום שלהם, לעתים אחרות הן מה שהאירוע הותיר או תגובות של אנשים לאירועים שהם פגשו בנתיבי היומיום שלהם. אחד מהנתיבים שהמשוטטת פוגשת הוא הנתיב של ה'פוליטי', של ה'סכסוך', של ה'קונפליקט', באמצעות העקבות החזותיים שהוא מותיר במרקם העירוני. עקבות מקריים או מכוונים של שרבוטים, מלים, הגיגים, הצהרות פוליטיות, קריאות לפעולה, ביטויי רגש שנותרו על גבי קירות, חלונות ראווה, לוחות מודעות. בעבור המשוטטת, בהווייתה הקיומית הפוליטי הוא אישי כפי שגם האישי הוא פוליטי.

 

מה שנחווה כקונפליקט ישראלי-פלסטיני הוא גם חלק מהיותי אמנית ישראלית. כיוון שכאמנית, כל חומרי החיים שלי הם חומרים של יצירה, גם ה'קונפליט' הוא חומר כזה. משום כך, אינו ניצב באופן קונפליקטואלי לחיי-יצירה, לחיים האישיים. הוא חודר אליהם, הוא מאיים כהפרעה על מהלכי יצירה פנימיים, חודר לתוכם, דורש תשומת לב. כאשר המשוטטת חווה הפרעה כזו, היא מתעדת אותה, כפי שהיא מתעדת את היומיום שהיא חווה סביבה, במופעים שלו על לוחות מודעות, חלונות ראווה, קירות, וגם בסביבה הביתית.

 

הצילום הזה נעשה תוך היזון חוזר בין החיצוני והפנימי ובין המופע האסתטי למשמעות האתית. שכן, כל ביטוי חזותי של קונפליקט יש בו גם ממד אסתטי, כאשר הוא מוצג בהקשר אמנותי כזה או אחר. המבט הזה מצביע לצופים על הדרמה הרוחשת על פני השטח של המראית האסתטית של לוח-מודעות או חלון ראווה, במפגש בין הדימויים והמלים של מודעות, של גרפיטי, של מלים שאנשים כתבו מתוך מבעם האישי על ה'קונפליקט'.

אישה בערים הגדולות (1.15 MB)


רבקה מאיר היא אמנית וצלמת, בעלת תואר שני במחקר אמנות עכשווית מאוניברסיטת ליברפול. סטודנטית לתארים מתקדמים במחלקה הבינתחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן. בוגרת המדרשה למורים לאמנות, רמת השרון, וכן למדה עיצוב במה ותיאטרון בובות בחוג לתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב. פעילויותיה כוללות תערוכות, אוצרות, כתיבה לתערוכות וקטלוגים לאמנים, כתיבה בעתונות (דבר) ובמגזינים לאמנות ותרבות (סטודיו, עתון 77) ופרסומי שירה. הרצתה במחלקה לניו מדיה בבית הספר מוסררה, ירושלים, ומרצה עצמאית.

קונפליקט: אנטגוניזם ויצירה, אוקטובר 2012