עורך

מאמרים

בהקשר

תערוכה וירטואלית

BC-AD: מבט עכשווי על כלי אבן צור

עמי דרך ודב גנשרוא

פרויקט לפנה"ס – למניין הנהוג מהווה חקירה ניסיונית בשדה העיצוב ובמיוחד בתחום יצירת כלי עבודה. כלי צור שימשו כאמצעיי ההישרדות במשך כשני מיליון שנה; הם העצימו את היכולת האנושית הגופניות (שיניים, ציפורניים, אגרופים וכדומה) בפעולות חיתוך, קיצוץ, ניסור וחבטה (pounding). מנקודת מבט חומרית טכנולוגית עיבוד מתכות מתרחש כששת אלפים שנה לעומת העיסוק בפלסטיק שמוכר כמאה וחמישים שנה בלבד. קיים, אם כן, ניסיון אבולוציוני מרשים בעיצוב כלי צור.      

כמעצבי מוצר אנו מרותקים מהאפשרות למזג כלי חיתוך בני אלפי שנים, שיוצרו בעזרת סיתות או שיברור שבו נופצה אבן אחת בעזרת אבן אחרת או בעזרת קרן/ מקל, עם הטכנולוגיות החדישות ביותר של יצירת כלים, בכלל זה הנדסת תוכנה והדפסה ב3D.   

649_1.jpgעמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD כלי אבן צור, 2011, סיתות אבן צור (נקודת המוצא של הפרויקט), פולימר מודפס ופלדת אל-חלד, 19 סמ' X 5 סמ' X 5 סמ' (פגיון), 14 סמ' X 8 סמ' X 5 סמ' (גרזן יד), אוסף פרטי.

בתמונה הראשונה מוצגת נקודת המוצא שלנו להתבוננות מחודשת על כלים בסיסיים באמצעות פרספקטיבה, מוסכמות וידע עכשווי. הסתקרנו מהמפגש בין שני הקטבים; מה בין ההתאמה הפרטנית עבור משתמש-קצה לבין הייצור ההמוני? אילו צורות (forms) חדשות נוצרות? כיצד משפיע העידן הדיגיטלי על ייצור כלים מסוג זה? וכיצד קראפט (craft)  מתעדכן תוך כדי התהליך?    

'החקירה העיצובית' שלנו התפתחה בכמה נתיבים. השילוב בתהליך העיצוב של כלי צור פרה-היסטוריים לצד כלים שסיתתנו בעצמנו היווה היבט חשוב להבנתנו את שלבי העבודה והמורפולוגיה של כלי הצור. האובייקטים המצולמים המוצגים לאורך הטקסט מדגימים את הגישות השונות שנחקרו במשך תהליך העיצוב.

בסדרה הראשונה האבנים נטבלו חלקית בגומי צהוב מסוג לטקס, באופן דומה לציפוי ידיות פליירים בימינו. כך, מבחינה פונקציונאלית, אזור 'מגע היד' מסומן ומתאפשרים אחיזה, חיכוך וספיגת זעזועים מוגברים, ומבחינת העיצוב הכלי משקף את המראה הדוגמטי של כלים עכשוויים המיוצרים תעשייתית.

649_2.jpgעמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD כלי אבן צור, 2011, אבן צור טבולה בגומי, 11 סמ' X 6 סמ' X 5 סמ' כל אחד, אוסף פרטי (צילום: מוטי פישביין)

 

 

 

649_3.jpgעמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD כלי אבן צור, 2011, אבן צור טבולה בגומי, 10 סמ' X 5 סמ' X 5 סמ' כל אחד, אוסף פרטי (צילום: מוטי פישביין)

 

 

649_4.jpgעמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD כלי אבן צור, 2011, אבן צור טבולה בגומי, 5 סמ' X 4 סמ' X 1 סמ', אוסף פרטי (צילום: מוטי פישביין)

 

 

 

בסדרה נוספת, האבנים עברו שדרוג תפקודי ולאחר מכן צופו בכסף. התוצאה היא אובייקט ייחודי וחדש עם צורה מעודכנת המודגשת על ידי המשטח הבוהק. לדוגמה, כמה אבני יד ("hand axe") צימחו רגליים שמאפשרות להם לעמוד. במקרה אחר, להב אבן זכה למשענת-אגודל שמתקשרת את תנוחת האחיזה הטובה ביותר שלה. פעולת הציפוי במתכת היא ג'נטריפיקציה של המוצר במובן זה שהיא מעלה את האובייקטים מרצפת המערה אל גובה פני השולחן ובתוך כך יוצרת דיאלוג עם כלי כסף.

 

649_5.jpgעמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD כלי אבן צור, 2011, אבן צור מסותת וכסף מגלוון, 7 סמ' X 5 סמ' X 4 סמ', אוסף פרטי (צילום: מוטי פישביין)

649_6.jpgעמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD כלי אבן צור, 2011, אבן צור מסותת וכסף מגלוון, 8 סמ' X 5 סמ' X 3 סמ', אוסף פרטי (צילום: מוטי פישביין)

 

 

649_7.jpgעמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD כלי אבן צור, 2011, אבן צור מסותת וכסף מגלוון, 16 סמ' X 4 סמ' X 3 סמ', אוסף פרטי (צילום: מוטי פישביין)

 

 

 

מקבץ כלי האבן הבא  מגלם את מהלך התפתחותו של האדם המודרני באובייקט ייחודי; סריקת כלי צור בתלת-ממד הכינה את ההגירה מהפיזי לווירטואלי ובחזרה. השימוש בהדמיה דיגיטלית וסריקת עומק (probing) עם טכנולוגיות מתקדמות (כגון סריקת D3, MRI ו-GPR) הולך וגובר בתחום הארכיאולוגי כמו גם במדעים רבים אחרים. אולם, טכנולוגיות אלו משמשות בדרך כלל כאמצעי לחשיפת הקיים, לגילוי, להתבוננות אחורה בראות בהירה. אנו משתמשים באותה טכנולוגיה כדי להתבונן ולצעוד קדימה.

 

649_8.jpgעמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD כלי אבן צור, 2011, כלי אבן  סרוקים בתלת-ממד.

 

 

 

כלי הצור הסרוקים צוידו דיגיטלית בידיות מותאמות אישית (האם תוכנה היא הכלי של בעל המלאכה העכשווי?). אלו הודפסו לאחר מכן בפולימר דמוי ניילון תוך שימוש בטכנולוגיית הדפסת תלת-ממד של חברת 'אובג'קט' (Objet''). שני הקטבים של הייצור נפגשו בנקודה זו בתיווך העולם הווירטואלי; לעתים פני אבן הצור המשובררים הטילו את הצורניות של עצמם לתוך שפת החלקים הפלסטיים ולעתים הצורניות של רכיבי החפץ הונגדו זה לזה.

649_9.jpgעמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD כלי אבן צור, 2011, צמד דיגיטלי של אבן וידית בתהליך עבודה.

 

649_10.jpgעמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD כלי אבן צור, 2012, אבן צור מסותת ופולימר מודפס, 11 סמ' X 8 סמ' X 3 סמ', אוסף פרטי (צילום: מוטי פישביין)

 

 

 

חלק גדול מהכלים מהדהדים טיפולוגיות כלי צור מסורתיות המשמרות את ההיגיון המבני של הכלים עם ידיות (stone-to-handles), כפי שגרזן החבל-לולאה מדגים.

 

649_11.jpgעמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD כלי אבן צור, 2012, אבן צור מסותת ופולימר מודפס, 14 סמ' X 7 סמ' X 5 סמ', אוסף פרטי (צילום: מוטי פישביין)

 

 

649_12.jpgעמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD כלי אבן צור, 2012, אבן צור מסותת, פולימר מודפס, פלדת אל-חלד, ממדים שונים, אוסף פרטי (צילום: מוטי פישביין)

 

 

649_13.jpgעמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD כלי אבן צור, 2012, אבן צור מסותת, פולימר מודפס, אלומיניום וחבל, 40 סמ' X 14 סמ' X 5 סמ', אוסף פרטי (צילום: מוטי פישביין)

 

 

 

בשל ההגדרות הדיגיטליות של משטחי הצור מתקיים מתאם בדיוק גבוה מאד (very high tolerance) בין המרכיבים הפלסטיים לחלקי אבן הצור.

 

 

649_14.jpgעמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD כלי אבן צור, 2012, אבן צור מסותת ופולימר מודפס, 18 סמ' X 9 סמ' X 4 סמ', אוסף פרטי (צילום: מוטי פישביין)

 

 

 

חשיבת הייצור התעשייתי מודגמת על ידי הפגיון שבו הידית החיצונית מהווה מרכיב קבוע, בעוד שישנם חלקים מתווכים (בצבע אפור) הניתנים להחלפה ומשמשים להתאמה בין הידית ללהב הצור. באופן זה מתאפשר שילוב להבי צור בגדלים שונים בפרמטרים נתונים לאותו עיצוב ידית. יש כאן התייחסות לכלי הצור מהסוג התעשייתי ביותר – אבן הצור של רובה אבק-השריפה השחור; פיסת אבן צור מעוצבת כקובייה שטוחה ומורכבת על מנגנון ההטענה הקפיצי של הרובה המוצת בעזרת ניצוץ. חלקי צור אלו יוצרו באנגליה עד לא פחות משנות הארבעים של המאה העשרים מאחר ואבק שריפה שחור עדיין היה בשימוש באותה תקופה בחלקים מסוימים של אפריקה הקולוניאלית.

 

 

649_15.jpgעמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD כלי אבן צור, 2012, אבן צור מסותת ופולימר מודפס, 22 סמ' X 7 סמ' X 5 סמ', אוסף פרטי (צילום: מוטי פישביין)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קונפליקט: אנטגוניזם ויצירה, אוקטובר 2012