באזל – מאגר מידע שיתופי בבצלאל

דר' ראובן זהבי

בצלאל הינו מאגר של מרצים, יוצרים, סטודנטים ועובדים בעלי ידע ייחודי, מעמיק, יישומי ולעיתים קרובות נדיר במגוון רחב של דיסציפלינות האמנות, העיצוב הקראפט, הארכיטקטורה והתיאוריה. היוזמה שביקשתי  לקדם, במסגרת קול קורא שיצא לרגל 100 שנה לבצלאל, הייתה לנצל את הפלטפורמה הנקראת "ויקי" לניקוז הידע והמידע למאגר זמין, מתפתח, גמיש ומשתמר לקהילת בצלאל.  : סטודנטים, מרצים, בוגרים וסגל האקדמיה. המחקר התכוון להתחיל לבחון  את התשתית הדרושה לפיתוח של ויקי בבצלאל

הויקי, "ויקיבצלאל"  בתחילה - "באזל" לאחר מכן - יהיה אוסף ערכים, מונחים, שמות ומושגים מכל תחומי העשייה של האקדמיה: האמנות, התיאוריה והביקורת, העיצוב והקראפט, הארכיטקטורה, הפרקטיקות והטכנולוגיות – כל הדיסציפלינות המרכיבות את רקמת האקדמיה. זהו ניסיון ליצור בסיס מידע מעודכן, תיעוד חי, מתפתח בהתמדה ומחובר ישירות לעשייה, ולהיסטוריה של בצלאל. מטרתו להיות יישומי ולשרת כל משתמש פוטנציאלי בנגישות למידע רלוונטי להשכלתו, לשאלות רווחות או לעשייה מיידית. עם התפתחותו של המאגר הוא ייהפך לכלי זמין ומיידי של מידע רלוונטי לנעשה באקדמיה בעבר ובהווה.   ויקי בצלאל  מתכוון להיות מכשיר סיוע וערוץ נוסף לתקשורת בין תחומית. בעתיד, סטודנט המעוניין להשתתף בקורס במחלקה אחרת יוכל להיעזר בו על מנת לרכוש מידע בסיסי הדרוש לו לגבי התחום בכללותו, יוצרים בתוכו, טכניקות שיטות עבודה וטכנולוגיות, מושגים וטרמינולוגיה או מידע מעשי מיידי: איפה עושים? כמה זה עולה? כמה זמן זה דורש?

ויקי – Wiki היא תוכנה המאפשרת למשתמש ליצור, לעדכן, ולפרסם על גבי כל מנוע חיפוש אינטרנטי, דפי מידע המורכבים מערכים מילוליים. ערכים אלה מקושרים ביניהם באמצעות קישורים מצולבים המאפשרים את הגלישה בן דפי הויקי ומחוצה לו אל מרחב הרשת כולו.

הדוגמה המפורסמת ביותר של שימוש בפלטפורמת הויקי היא ללא ספק ויקיפדיה. אולם, הפלטפורמה הנקראת "ויקי" גם משמשת לתקשורת פנים ארגונית, לבניית מאגרי מידע ייחודיים, או לפיתוח של הוראה מתוקשבת ושיתופית. היתרונות המייחדים את התוכנה הם הפתיחות לכל משתמש, האפשרות לערוך, לשנות או לפתח ערכים קיימים, באופן פשוט ומיידי. השמירה על גרסה קודמת או היסטוריה של הערך: גם אחרי שינויי הגרסאות הקודמות יהיו זמינות למשתמש.

לאחר שאושרה הצעת המחקר, הוצע לי ליצור ולהנחות קורס רב מחלקתי שיעסוק בויקי. ואכן בסמסטר הראשון של שנת הלימודים הנוכחית 2007-2008  נפתח קורס בהנחייתי אליו נרשמו סטודנטים משנה שלישית ורבעית, ברובם ממחלקות האנימציה והתקשורת החזותית בבצלאל. הקורס היה הזדמנות להקים מסגרת קבוצתית לטיפול בהקמת אתר ויקי פעיל לבצלאל. לקראת פתיחת שנת הלימודים 2007-8 נערכנו להקמת האתר והפעלתו בשבועות הראשונים של שנת הלימודים.  לקראת סיום הסמסטר הראשון התחיל האתר לפעול והועלה לרשת במהלך חודש מרס. כך שניתן בשלב זה להתייחס למימוש של ויקי בצלאל כאתר פעיל בבצלאל.

2. מהות הויקי 

וארד קוניגהם ( (Ward Cunninghamהוא הממציא והמפתח של הויקי הראשון בשנת 1995 תחת השם:WikiWikiWeb . ויקיויקי הוא ביטוי שמשמעו מהיר בהוואי. הכינוי נועד לסמל את המהירות והפשטות של התוכנה שפיתח קניגהם. מהנדס התוכנה מאורגון ביקש לפתח כלי עבודה שיתופי לכתיבת תוכנות שיחליף את מעבד התמלילים המוכר. התוכנה הייתה אמורה לאפשר למספר מתכנתים לעבוד במקביל על כתיבת אותה תוכנה ובעיקר לתעד את כל שלבי הפיתוח. 

הויקי הפך במהרה לכלי של עבודה שיתופית מקוונת. כאשר מאגר המידע נגיש מהאינטרנט או לחלופין ברשת פנימית לארגון העושה בו שימוש.ההתפתחות המשמעותית ביותר בתולדות הויקי היא ללא ספק הצלחתה של ויקיפדיה   שתרמה להפצה עולמית נרחבת של השימוש בפלטפורמת הויקי. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית, שהוקמה ב2001 על ידי ג'מי ווולס (Jimmy Wales) מכילה כיום יותר משבעה מיליון ערכים, ביותר ממאתיים שפות ועם יותר מ-683 מיליון כניסות שנתיות. 

הפשטות

הויקי הוא מרחב מידע  מורכב. ככל שהוא צומח הוא אורג בתוך עצמו ועם החוץ מערכות קשרים מסועפות יותר. הוא אוגר יחד עם התרחבותו מעין שכבות "גיאולוגיות" המכילות את כל הגרסאות שקדמו לכל ערך. ההתפשטות אם כך הינה תמיד רב מימדית: כל תרומה ולו של מילה או אות לכל ערך מייצרת איתה שכבת היסטוריה שניתן יהיה לשחזר בהופעת השכבה הבאה. יחד עם זאת, עיקרון מנחה של הויקי הוא הפשטות של ההפעלה והיצירה בתוכו.

הויקי פונה מלכתחילה למשתמש "ממוצע", בעל ידע בסיסי בהפעלה של כל מעבד תמלילים. הרקע הדרוש על מנת להיות לא רק צרכן אלא שותף ליצירה הוא מינימאלי. כמו כן, חשוב לציין, לא נדרשת מהגולש  התקנה של תוכנה כלשהי, פרט לדפדפן.

הפעולות הבסיסיות הנדרשות צנועות מאוד. הניווט במרחב האתר והמעבר בין הדפים אינו דורש כל בקיאות החורגת מהשימוש הבסיסי באינטרנט. מהרגע שבו המשתמש מעוניין להוסיף את תרומתו  כל שעליו לעשות הוא לפנות ללשונית ה"עריכה". במצב העריכה סרגל כלים מוכר ממעבדי התמלילים יופיע בחלקו העליון של המסך.

1_4.jpgתמונה מס. 1 – סרגל העריכה (עיצוב הסרגל גד חכימי, תקשורת חזותית  שנה ג')

מצב העריכה מאפשר את ההקלדה של  טקסט נוסף, תיקון, עריכה, מחיקה ועיצוב של הטקסט הקיים. אישור הפעולה תפרסם הלכה למעשה את השינוי בויקי ובאינטרנט. מרגע האישור -  אקט העריכה פומבי. החומר עבר לרשות הכלל, התפרסם ונגיש לכל גולש.

יצירת דפים וערכים חדשים היא פעולה פשוטה שאינה דורשת תכנות כלשהו בסביבת הויקי: סרגל הכלים מאפשר סימון של כל מילה או קטע והפיכתו לקישור (hyperlink). במידה ודף בעל שם הקישור אינו קיים הוא ייוצר אוטומאטית עם הפעלת הקישור. זוהי השיטה בה מרחב הדפים הולך ומתרחב.  

השקיפות

השקיפות  היא אחד מיסודותיה הבולטים של העבודה המשותפת הנוצרת בפלטפורמה של הויקי. הכלי המרכזי הוא לשונית ה"היסטוריה"  המלווה כל דף. זו מאפשרת גישה לכל שלבי הפיתוח והעריכה של הדף. ניתן, בדרך זו, לשחזר ערך לניסוחים קודמים, למנוע מחיקת מידע, השחתה מקרית או מכוונת. זו גם הדרך בה ניתן לטפל  בוונדליזם אליו אתר פתוח עלול להיות חשוף.

עיקרון השקיפות הוא ערך יסוד של יצירת טקסט משותף בידי מספר כותבים. כל אחד מהמשתתפים בניסוח הערך יכול לראות את תרומתו של כל משתתף. הוא יוכל להגיב בגוף הערך או בלשונית אחרת: "שיחה".

2_5.jpgתמונה מס. 2 – השוואת גרסאות באתר ויקי

התפתחות

בשל מאפייניו והפתיחות של הויקי, הכיוונים אליהם אתר מסוג ויקי יתפתח לא ניתנים לחיזוי מלא. התוכן הדינאמי כפוף לתנודות שהגולשים באתר ובמיוחד ציבור הכותבים והמגיבים יובילו. ניתן כמובן לחסום או לצנזר כיוונים בלתי רצויים מעמדת האדמיניסטרציה, ניתן לחזק ולעודד אופי מסוים של חומרים ותכנים על ידי כתיבה יזומה, הזמנת ערכים מכותבים נבחרים או עידוד עקיף של מאמרים מסויימים אך לא יהיה ניתן לשמור על אופיו של אתר ויקי פתוח ככזה מבלי לתת את המושכות למשתתפים עצמם. מאחר והיוזמה המרכזית נשארת בידיהם הויקי מטבעו יתפתח לכיוונים לא תמיד צפויים ויישקף בכך הלכי רוח אולי סמויים ובלתי צפויים בקהילה המפעילה.

3. הקורס ויקיבצלאל

המטרה הראשונה של הקורס הייתה לבחון יחד עם קבוצת סטודנטים את  הייתכנות של פרויקט הויקי ולפתוח בשלב של מימוש ראשוני של היוזמה. היה לי ברור שעלינו להפעיל ויקי אמיתי על הרשת ומכאן להסיק מסקנות ולפתח דיון בכל האספקטים שביקשתי לבדוק בהצעת המחקר.בחנתי מספר מודלים של תוכנות ויקי והגעתי למסקנה שMediaWiki היא האימפלמנטציה המתאימה ביותר לצרכי הקורס וכנראה לצרכי ויקי בצלאל. היא זו המשמשת את ויקיפדיה, ומכאן שנוהלי העבודה שבה מוכרים יותר לפחות מצד הקוראים ובודאי מצד מי שהתנסה בכתיבת ערכים ויקיפדיה. סיבה שנייה ומכרעת הייתה בהטמעת העבודה עם עברית המהווה מחסום משמעותי מאוד בויקים רבים. התפוצה הרחבה של התוכנה בקוד פתוח תרמה גם לאמינות הרבה שלה ולהיצע רב של פיתוחים והרחבות מגוונות שניתן להוסיף לאימפלמנטציה הבסיסית.

 ההתקנה הראשונה נעשתה בערב שנת הלימודים במחשב שישב בבצלאל ושימש כשרת מקומי. לאחר מספר קשיים בהפעלת האתר ובהעלתו הצלחנו עם פתיחת שנת הלימודים להעמיד לרשות הקורס גישת אינטרנט לכל אחד ממשתתפי הקורס לויקי הראשון של בצלאל. המעבר לשרת חיצוני וקבוע בעל רוחב פס מתאים נעשה רק לאחר כחודשיים ואפשר אז את ההפעלה החלקה של הפונקציות שהתקנתי בויקי ובמיוחד הצ'אט.

מטרה נלוות נוספת של הקורס הייתה בבחינה ובקידום של נושא ההוראה המתוקשבת בבצלאל, הוראה מרחוק.   ניתן בהחלט להשתמש בויקי כמצע לתקשורת לימודית של קבוצה או כיתה. כלים נלווים כמו צ'אט יכולים להשלים את העבודה המקוונת של ההוראה און ליין. הצ'אט שהתקנתי כהרחבה לויקי מאפשר תקשורת מיידית בין כל המשתמשים המחוברים לויקי בזמן נתון. השילוב בין הפונקציות הבסיסיות ביותר של הויקי – כל מה שאתה מוסיף או כותב זמין מיד עם אישורך לכלל המשתמשים ברשת – לבין האופציה של צ'אט היו יכולים להוות כלי עבודה יעיל מאוד בהוראה מתוקשבת.   

הקורס ויקי בצלאל  כלל 12 סטודנטים ממחלקות התקשורת החזותית וממחלקת האנימציה. ההרכב של התלמידים היה ללא ספק מרכיב חשוב מאוד בהתפתחות האתר וכמובן במהלך הקורס. המשתתפים התחלקו באופן כמעט שווה בין שתי המחלקות, כאשר קבוצה של כארבעה סטודנטים משנה רביעית והאחרים שלישית, מתוכם סטודנטית אחת מתקשורת חזותית. לאף אחד מהמשתתפים לא היה ניסיון קודם בעבודה בסביבת ויקי, חלקם נהלו בלוגים, הפעילו והקימו אתרים והרגישו נוח מאוד בסביבת הרשת אך אף אחד לא פעל בויקי או ב .   PHP כולם כמובן השתמשו ויקיפדיה אך אף אחד מהם לא פרסם בה. חלק גדול מהסטודנטים הגיעו מתחום העיצוב האינטראקטיבי או היו מצויים היטב באספקט זה או אחר של העיצוב הדיגיטאלי: אנימציה, עבודה בפלאש, באנרים, משחקי מחשב, HTML, תוכנות תלת מימד, ופעילות שותפת בפרסום עבודות ברשת.

השיעורים הראשונים הוקדשו להכרות עם נושא הויקי, מסרתי הרצאת רקע כללית על תופעת הויקי, על האספקטים החברתיים והאידיאולוגיים הקשורים איליה. סקרתי את לידת התוכנות במסגרת הweb 2 ואת מגוון האימפלמנטציות הקיימות. הצגתי את מטרות המחקר ואת מטרות הקורס במקביל. העליתי לדיון את השאיפה שלי לקיים, עד כמה שניתן, קורס מתוקשב ומסגרת שתכלול עבודה אישית, עבודה שיתופית והוראה מרחוק. בהמשך, העברתי הדרכה מעשית של העבודה בויקי. עריכה, כתיבה, עיצוב הטקסט והוספת תמונות וקבצי מדיה.

ראשית העבודה בקורס, החל מהשיעור הראשון ואילך, לוותה בבנייה של "שער" לקורס עצמו בויקי. העמוד הראשי של הויקי – ויקי בצלאל עד שינוי השם לבאזל- היה נקודת מפגש לקורס עצמו. ניתנו בו הוראות לסטודנטים ועדכונים שותפים לגבי הויקי והקורס עצמו. קישור הוביל מהעמוד הראשי לשער הקורס ובו ריכזתי את עיקר המרכיבים המקוונים של הקורס.

3_2.jpgתמונה מס. 3. שער הקורס ויקיבצלאל

השיעורים הראשונים נבנו על סדרה של משימות שניתנו לסטודנטים בסביבת הויקי. התייחסתי לויקי כמידיה, כחלל עבודה מקוון, כמעבדה שבה בקשתי לראות ולבחון כיצד תכנים אישיים של היצירה הבצלאלית יכולים לעבור. הויקי, כמו כל כלי עבודה, הוא גם פילטר המסנן ומכוון ישירות ובעקיפין את תהליכי היצירה, אופני העשייה ודרכי הפרזנטציה כמובן. כמו כל כלי אחר הויקי אינו ניטראלי אלא מכוון, חוסם ומעצים.

1. פרויקט מייצג

המשתתפים התבקשו ליצור ערך בויקי בו יציגו עבודה או פרויקט המייצג אותם. המטרה ליישם את הכלים הבסיסיים של העבודה והעריכה בויקי ובמיוחד: שימוש בסרגל הכלים, מבנה הטקסט המיוחד, העלאה ושילוב של קבצים ויזואליים, עבודה עם קישורים.

במקביל התרגיל הראשון אפשר לכל משתתף להציג את עצמו על ידי פרויקט שאיתו הוא מזדהה, ולהציג את עצמו בפני הקבוצה ובפני. התרגיל הראשון המחיש באופן ישיר מאוד את המאפיינים של המידיום כגון שילוב טקסט ותמונה, עריכה נוחה לקורא אך סטנדרטית מאוד ברמה הגראפית. יכולת הקישור לדפים, מושגים או יצירות אחרות מחוץ לדף כגון האתר האישי או פליקר.

הפרויקטים נפתחים גם, במקביל, לתגובות מיידיות של הגולשים ואף גם להתערבותם. החומרים הנערכים בדפי הויקי הופכים לנחלת הכלל, ועוברים למעמד פומבי.

התרגיל הראשון הזה גם המחיש לכל המשתתפים את אחת האפשרויות של פיתוח הרעיון בבצלאל באופציה הניתנת לסטודנטים לפרסם את עבודותיהם באופן פשוט.

מכאן  אני רואה תחום חשוב לפיתוח העתידי של היוזמה: פלטפורמה ייחודית לפרסום עבודות סטודנטים מיוזמתם או במסגרת הקורסים השונים. פתיחת הפרויקטים לתגובות, לייעוץ, לביקורת כללית.

4_2.jpgתמונה מס. 4. מאור בר – פרויקט מייצג

2. אינטראקציה מדידה

התרגיל:" צור פרויקט אישי המבוסס על אינטראקציה מדידה עם כמה שיותר אנשים בבצלאל, הסברים ותיעוד יוצגו ב.דף ויקי שעלייך ליצור. הדף יהיה מקושר לדף האישי שלך בקורס." מטרת התרגיל הייתה להעצים את מימד האינטראקטיביות האינהרנטי של העבודה בויקי. ביקשתי בתרגיל הזה לסמן את הסביבה הפיזית ובמיוחד האנושית של האקדמיה כסביבה שבה מתקיימות אינטראקציות בלתי פוסקות בין פרטים וקבוצות אנשים. האינטראקציה ביו האנשים, וכל סוגי האנשים המרכיבים את הקהילה של הנוכחים, העובדים, לומדים, מלמדים, מבקרים בבצלאל הופכת לחומר גלם שעליו פרויקטים יכולים להיבנות ולהיות מוצגים באתר. כמובן שניתן לנצל את האפשרויות התגובה של האתר לצורכי פיתוח הפרויקט האינטראקטיבי.

3. "המשפיעים"

התרגיל: "מי היא לדעתך הדמות המשפיעה ביותר כרגע בשדה המקצועי שלך? צור דף פרופיל. תן עמדה אישית. הסבר לתופעה. הבא חומר ויזואלי וקישורים. אפשר לעבוד בזוגות על 2 דמויות. צור קישור מהדף האישי שלך."

מטרת התרגיל לבחון את אחד מתחומי הכתיבה המרכזיים שחשבתי למצוא באתר הויקי של בצלאל: כתיבה של סטודנטים ואנשי בצלאל על דמויות מתחומי היצירה האמנותית העיצובית, בתיאוריה ובפרקטיקה, בקראפט, ארכיטקטורה, וידאו וכל תחומי היצירה שבצלאל עסוקה בהם. הכתיבה הביקורתית על יוצרים, מבלי להיות אקדמית יכולה להתפתח מזווית ייחודית לאנשי העשייה בכל תחום. רציתי לראות כיצד בבצלאל אפשר לכתוב על  ולהציג יוצרים. לשלב תמונות, סרטים, קבצים גראפיים, קישורים לאתרים בתוך מאמרים שיכולים לצמוח, להתעמק ולהתרחב על פי עניין הקהילה. לדעתי, היה זה אחד התרגילים הטובים שנתתי בקורס. הסטודנטים מצאו עניין בהצגה במידיום הויקי של יוצרים מתחומי הפעולה שלהם ושפה ייחודית בהצגתם המילולית והויזואלית.

5_0.jpgתמונה מס. 5. מתוך פרויקט" המשפיעים",  אנדראס היקאדה מאת ייני אביחי סטודנט שנה ג' באנימציה

4. טיפ = כסף = זמן

התרגיל: "במסגרת בניית מאגר מידע פראקטי, זמין, מעודכן בבאזל, הפרויקט מבקש מכם לייצר עמוד המוקדש ל"טיפ" המיועד לסטודנט/ית בבצלאל, מניסיונכם האישי.טיפ בדוק, מנוסח ומוצג למופת. כרגיל צרו קישור מהעמוד שלכם ותנו כותרת שהיא שם הטיפ ולא שם התרגיל כדי למנוע התנקשויות דפים."

המטרה בתרגיל לפתח בניית ערכים מאוד קומפקטים, ממקודים סביב נושא פראקטי. משימה שהכותב מוכן לסייע לך הגולש בביצועה מתוך ניסיונו האישי ומתוך רצון "טוב" לבוא ולחסוך ממך את מה שהוא עבר. ללמוד על חשבונו.

ללא ספק, הויקי בעריכה הגראפית המיידית והמובנית שבו, בהוספת תמונות וקישורים, מתאים מאוד לסוג זה של תכנים. מבחינת התורם הם לא דורשים מאמץ גדול מדי. ניתן לייצר ערך בעל זיקה לעשייה הבצלאלית במאמץ מועט ולנצל היטיב את הניסיון האישי הפרטי, שלך בהצגת הדברים. הקשיים שעברו עליך הם נקודת ציון אנקדוטית בסיפור שמובא. הוותק כאן משחק תפקיד נוסף בו הבוגר יכול לקצר תהליכים לסטודנטים המתחילים באקדמיה או בכל תחום מתחומי המעשה בבצלאל.

6_0.jpgתמונה מס. 6. מתוך פרויקט" טיפ = כסף = זמן" של גיל זאבי, תקשורת חזותית שנה ד'

5. גבוה-נמוך

"גבוה-נמוך": באזל צומח על ציר שבין מידע "מסווג תרבותית", אנציקלופדי, בדוק, ערוך... לבין חומרים אחרים: נמוכים (?), אולי וולגאריים, גם הם ראויים לתשומת לב. מהם הגבוה/נמוך מזווית הראייה שלך? צור/י שני ערכים רלוונטיים על הציר שלך."

המטרה העמדת אחת  השאלות המרכזיות בשדה הידע המקוון: על מה כותבים? כיצד המידיום משנה את מעמד התוכן? במקרה שלנו עצם הכנסת הערך משנה את מעמד המושג כלפי מעלה. היעד הוא גם לעודד סטודנטים לכתוב ולהתייחס ל"כל" נושא, מבלי לצנזר בשדה הערכים שניתן לטפל ולגעת בהם.

גבוה נמוך מתייחס גם לשאלת הערכת הכתיבה של אנציקלופדיות שיתופיות מול כתיבת מומחים ואקדמאים. האתר של בצלאל יכול להציע תמהיל מורכב הרבה יותר הכולל את התרומות המעודכנות של סטודנטים לצד כתיבה של אמנים ויוצרים השונה כמובן מהכתיבה האקדמית גרידא אך לא פחות תקיפה במעמדה ובערכה התרבותי, ההיסטורי והדוקומנטארי.

7_0.jpgתמונה מס. 7. מתוך "גבוה-נמוך" ערך תרבות הקאמפ נגד הקיטש מאת אוליטסקי סופיה, תקשורת חזותית שנה ג'

משימות לבניית תשתית האתר

במקביל לתרגילים האחרים הסטודנטים בקורס התבקשו לקדם משימות לתכנון והקמת האתר. החשובות שביניהם: שם ולוגו לאתר, כתיבה עיצוב ועריכה של דפי הנחייה למשתמשים חדשים, חשיבה, דיון וניסוח הצעות במסגרת ארבעה פורומים שנפתחו בויקי בשאלות התכנים, העיצוב, אסטרטגיה של פיתוח האתר וכללי ניהול הויקי. שיעורים רבים עסקו בתכנון ופיתוח העמוד הראשי שהתגלה כאחת הנקודות המהותיות ביותר באתר ויקי. שתי  החלטות עיקריות התקבלו האחת הנוגעת לבנייה של מדורים   בנושאים שונים שמטרתם לעודד גלישה מעורבת ואקטיבית בבאזל בשלבים הראשוניים להעלאת האתר והשנייה לפיתוח של פרויקט אישי מסכם סביב נושא "נישה" הקרוב לתחומי עיסוקו של הסטודנט ושבו הוא יפתח מספר ערכים המזמינים התערבות של גולשים עתידיים.

1. הלוגו

כבר במהלך השיעור הראשון עלתה סוגיית הלוגו של ויקי בצלאל. למעשה אחד הדברים הפשוטים שניתן לעצב בדף הויקי ולשלב בתכנות פשוט הוא הלוגו המחליף את ברירת המחדל של ויקימדיה. דבר הדורש הרשאה לגישה לקבצים הנמצאים בשרת כמובן. הנוכחות בקרב משתתפי הקורס של סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית הוסיפה לעניין בנושא. הם התבקשו להגיש הצעות ללוגו בגודל הנתון ולהכניס את ההצעות ישירות לדף שהוקדש לנושא.

במקביל לשאלת עיצוב הלוגו והדיונים הרבים מאוד שהדבר עורר, עלה באופן כמעט מיידי הרצון לבדוק את שם האתר: ויקי בצלאל כפי שהוא נקרא בהצעה שהגשתי ובכותרת הקורס זכה לתגובות מסויגות כמעט מכל המשתתפים. הם ביקשו להעלות הצעות נוספות. הדיון הזה נמשך מספר שבועות, בכיתה, בפורומים און ליין בשיעורים המתוקשבים ובדפי הויקי עצמן. לבסוף ברוב קולות נבחר השם "באזל". סביבו התפתחה עבודת עיצוב הלוגו שהסתיימה בקבלת ההצעה של סוניה אוליטסקי סטודנטית תקשורת חזותית שנה ג'.

2.  דפי עזרה והנחיה

נושא הנחיית הגולש החדש בויקי נתפס בעיני כגורם חשוב להצלחת הפרויקט בכללותו. לתפיסתי האתר היה אמור לכלול מערך סיוע שילווה את המשתמש בצעדים ראשונים ויעודד אותו לעבור לשימוש מתקדם בפונקציות של התוכנה בהמשך. ברוב האתרים המפעילים תוכנת ויקי קיים מערך עזרה די מפותח. כוונתי הייתה לעודד את הכיתה לפתח מערך כזה שיותאם לסביבה הבצלאלית. ניסוח של סטודנטים, סיוע גראפי עיצובי ייחודי ואיכותי, הדגשת השוני בסביבה של בצלאל ביחס ויקיפדיה ואחרים. זירה ליצירתיות בפיתוח הזה.

כיוונתי את הסטודנטים לאורך הקורס כולו לתת על כך את הדעת. להתמודד עם ניסוח העזרה למשתמש. לפתח רעיונות ופתרונות מקוריים.

נעשו בנושא יצירת דפי ההנחיה ניסיונות שהתפתחו במספר כיוונים ונוצרה בסופו של הקורס תשתית עזרה בסיסית ואולי יותר מכך. בשלב ראשון השתמשתי בהפניה של קישורים לנושאי עזרה קיימים  בויקיפדיה ובאתר ויקיאופ של האוניברסיטה הפתוחה. בהמשך, במהלך השיעורים הראשונים החלו הסטודנטים לפתח דפי עזרה חדשים. נציין ניסיון של דורון עופר, לכל אורך הקורס,  לייצר דמות מאוירת בקו רישום פשוט שתלווה את מערך ההסברים. הדמות הלכה והתפתחה, בהבעות נוספות, ובעיבוד סגנוני רב גוני. היא השתלבה בגוף הטקסט ויחד עם זאת עמדה במרכז ויכוחים לא מעטים בין תפיסה עיצובית שדרשה ניקיון מרבי בקו ההסברים לבין הניסיון שנעשה בדרך הדמות להכניס משהו יותר רך, אישי, הומוריסטי בין דפי העזרה.

8_0.jpgתמונה מס. 8. מתוך דף עזרה בבאזל. איור דורון עפר

3. הפורומים

על מנת לפתח חשיבה בסיסית ומאורגנת סביב מהות האתר ותוך דיון עם הסטודנטים פתחתי ארבעה פורומים או קבוצות חשיבה שהיו אמורות להתמודד כל אחת עם גיבוש וניסוח עמדות סביב שאלות מכריעות לתוכן ואופי האתר. הסטודנטים התבקשו להצטרף על פי בחירתם לאחד או יותר מהפורומים ולקיים בתוכם דיונים סביב שאלות מנחות. הדיונים היו אמורים להתקיים הן בעל פה ביניהם ובמיוחד מעל דפי הויקי, תוך חשיפתם לכלל הקבוצה.

הנושאים:

פורום תוכן:

השאלות בהן הפורום תוכן היה צריך להתלבט ולגבש הצעות היו בראש ובראשונה סימון התכנים העיקריים שהויקי צריך לכלול:  מהם גבולות הפעולה? האם ישנן דוגמאות למה שצריך להישאר מחוץ לויקי? מהן הקטגוריות המשנה שיש לבנות? מהו המבנה הכללי של המידע ?  כמו כן התבקש הפורום להמציא הצעות למדורים מעניינים ורלבנטיים לבצלאל.

פורום עיצוב:

הפורום התבקש לפתח את  הקונספט העיצובי הכללי: מהן מטרות העיצוב המוצע? נושאי הטיפול שהוצעו לפורום: לוגו ראשי ומשני, עיצוב הדף הראשי, פוויקון, צבע בויקי, מבנה הדף, עיצוב הדפים הפנימיים, פונטים.

פורום אסטרטגיה:

 המטרה: גיבוש הצעות לקידום הפרוייקט, מתי וכיצד לצאת עם הויקי? כיצד לפתח מסה קריטית של תכנים על מנת שהויקי עם השקתו יהיה בעל עניין מספק? מהם היתרונות והחסרונות של הפלטפורמה של ויקי? וכיצד להתגבר על החסרונות או לעקוף אותם? מהם קהלי יעד? כיצד לפרסם את הויקי? מה צריכה להיות תוכנית העבודה לתחילה והמשך פיתוח הפרויקט? כיצד לדאוג להתחדשות הויקי והעניין שבו?

פורום ניהול:

השאלות שהוצגו לפורום: כיצד הויקי צריך להתנהל?  יש לנסח הצעה המתייחסת לשאלת ההרשאות: מי יכול להיכנס לקריאה בויקי? מי יורשה להוסיף ערך? או לערוך ערך קיים? לחסום משתמשים? מהם כללי האתיקה של האתר?  האם וכיצד לנסח המלצות למשתמשים ,הכוונה לגולשים והנחיות לכותבים ועורכים. האם לצנזר תכנים מסויימים? כיצד להתייחס לסוגית זכויות היוצרים על תכנים המוצגים באתר? מהו הקשר לאתר בצלאל הראשי ?

מסגרת הפורומים היוותה בקורס כלי חשוב לקידום חלק גדול מהשאלות בהן ביקשתי לעסוק במחקר על ויקי בצלאל. נקבעו  כאן ההגדרות היסודיות  והמאפיינים הראשוניים של באזל: במהלך הדיונים בכיתה, בכל שיעור בו הוקדש זמן להצגת ההתקדמות על ידי ממשתתפי הפורום, מעל דפי הויקי, בדיונים המקוונים של השיעורים המתוקשבים. יתרון גדול של הפלטפורמה היא התיעוד הנותר של כל מהלכי קבלת ההחלטות. ההצעות, התגובות, ההסתייגויות, הצעות ויזואליות  והצעות נגדיות, שאלות. הויקי מסוגל להעביר משהו מהותי  מהדינאמיקה הפנימית של תהליך ההתגבשות של פרויקט משותף שמדיומים אחרים בוודאי לא יעבירו. בין דפי הפורומים הועלו הצעות רבות לפיתוח, לתוכן ועיצוב האתר. יחד עם זאת אציין מספר הערות:

הפעילות הדינאמית יותר התרחשה בפורום העיצוב. אולי, מטבע היות הסטודנטים אנשי בצלאל המעורים בראש ובראשונה בצד החזותי. מכאן, עיקר זמן הדיונים הכיתתיים נסב סביב השאלות העיצוביות. כמסקנה שלאחר מעשה ייתכן וחלוקה לשני פורומים בלבד, עיצוב ותוכן,  הייתה מאזנת ומתעלת טוב יותר את פיתוח האתר.

הסטודנטים לא הצליחו להתייחס בעומק לסוגיית מבנה האתר וארגון התכנים ולשאלות הניהוליות של האתר. ההווה המיידי של האתר הנבנה במהלך השיעורים עמד במרכז תשומת הלב על חשבון שאלות רחוקות ומופשטות יותר.

למרות ההצעות שהועלו ונדונו לא נוסחה בסופו של דבר אמנה או כללים סופיים ומחייבים לבאזל. החומרים נותרו בין דפי האתר ולא עברו גיבוש יותר סופי.

למרות שעודדתי שוב ושוב כתיבה שיתופית, הדבר הזה לא קרה: הם הגיבו זה לזה אך לא השכילו לייצר מצבים של טקסט שיתופי  של מספר כותבים. נדמה בנקודה זו שהיתרון המרכזי של אופי הויקי לא התממש. ההשערה שאני מעלה היא באווירת היצירה האינדיווידואלית והתחרותית המאפיינת את הלימודים בבצלאל. המחסום של יצירה שיתופית בניסוח טקסט על ידי כותבים מרובים לא נפרץ.

4. המדורים

מתוך הדיונים במסגרת הפורומים בהקשר שאלות התוכן והאסטרטגיה עלה החשש למצב פתיחה של האתר בו כמות החומרים המעטה תהווה גורם ליציאה של הגולשים החדשים ואף לאכזבתם. בהתלבטות הזו עלה הרעיון של יצירת מדורים קבועים ומסקרנים שיכניסו את הגולש לאתר מתוך העמוד הראשי ויעודדו אותו לקחת בו חלק פעיל: לתרום לבאזל. אחת המשימות שהוטלו על הסטודנטים הייתה להציע ולהתחיל לפתח מדורים אישיים. המדורים יופיעו בעמוד הראשי כקישורים לדפי ויקי פנימיים שיעסקו בנושא ספציפי  בו הם מתחילים לטפל, אך בנוי באופן המזמין קוראים להצטרף ולכתוב בעצמם. הצוות שטיפל בעיצוב העמוד הראשי עסק בעיצוב אייקונים למדורים השונים.

9_0.jpgתמונה מס. 9. המדורים מתוך העמוד הראשי בבאזל, עיצוב: איתמר כץ

מדור "הסדנה" ביקש להתמקד בתרומה של ידע יישומי של הכותבים לגולשי האתר. היכולת לנסח בפשטות את ההנחיות תוך ניצול העריכה המובנית של ויקימדיה, תוך תוספת צילומים, איורים וקישורים יוצרת טריטוריה מועדפת בסביבת הויקי. המידע המעשי הוא יקר ערך באקדמיה, עשיר, עמוק אך מחולק בין אנשים רבים מאוד שאינם באים במגע זה עם זה. זהו מידע שעשוי להיאבד אם לא יישמר. זהו מידע שעובר היטב בדף הויקי ובעיקר זהו מידע שצריך לעבור ביקורת ולהשתפר בתרומתם של המבקרים המוזמנים לחלוק מניסיונם, להוסיף או להסתייג. מדור הסדנה שיצר מאור בר מהווה מבחינה זו מודל מרכזי של אופן התרומה הפוטנציאלי של ויקי בבצלאל.

להערכתי זהו מדור שבו תרומתם של מרצים, ועובדים באקדמיה ואף בוגרים ומרצים בגמלאות יכול  להשתלב היטב.

"הגיע הזמן..." הוא מדור העוסק בהצעות לרעיונות חדשים של דברים שכדאי היה שיהיו בבצלאל.

"הלינקיה" מדור המציע לסטודנטים קישורים לאתרים העשויים לתרום להם במסגרת הלימודים והפרויקטים שלהם.

"חילופי סטודנטים" בדומה ל"הסדנה" יכול להפוך למדור ייחודי המנצל היטב את המדיה המקוונת של הויקי. המדור מטפל בתיאור של בתי ספר בעולם העומדים בקשרי חילופי סטודנטים עם בצלאל. המידע על החילופים ועל בתי הספר מובא מהסטודנטים עצמם השוהים שם או החוזרים. תוך אפשרות להציג את היתרונות של המוסדות, קשיים, צילומים של פרויקטים ועצות מעשיות למבקשים לבקר. זהו מדור המבוסס באופן מהותי על תרומת ידע אישי חשוב לקהילה.

"חיפוש קרובים" הוא מדור בעל גוון אישי המוקדש לבני משפחה אחת אשר בנים/בנות מדורות שונים בה למדו או לומדים בבצלאל, ומספרים על חוויותיהם ועל רשמיהם מהאקדמיה.

סך הכל נפתחו עד השקת האתר שניים עשר מדורים, חלקם במצב פיתוח מינימאלי בלבד.

5.  נושאי נישה – פרויקט מסכם

בפרוייקט הסיכום של הקורס התבקשו הסטודנטים לפתח נושא "נישה" הקרוב להם. לפתח ערך מרכזי וסביבו דפים נוספים. המטרה הייתה להתחיל בתנופה ראשונה של כתיבה יותר מעמיקה העשויה להוות תשתית מעודדת  לגולשים חדשים.

5. להמשך פיתוח ויקיבצלאל

האפשרות שניתנה לי לקיים את הקורס הרב מחלקתי "ויקי בצלאל" הייתה הזדמנות מצויינת לבוא ולבחון הלכה למעשה את מירב הסוגיות והשאלות שנשאלו בהצעת המחקר שהגשתי. בראש ובראשונה הקורס היווה תמריץ להקים את אתר הויקי ולבדוק בו את מרבית האספקטים הטכנולוגיים שבו. המערכת שנבחרה: ויקימדיה הוכיחה את אמינותה לאורך כל החודשים של הפעלת האתר בסרבר החדש.

במקביל, הקורס אפשר לקיים קבוצת דיון יישומית מול סטודנטים ולענות על  חלק משאלות התוכן והמבנה של האתר ולקדם באופן משמעותי מאוד את נושא העיצוב תוך יצירה של מעטפת חזותית מקורית לבאזל.

בשלב זה עם סיום הקורס והעלאת האתר לרשת נציין מספר מסקנות מרכזיות:

באזל יכול לשמש במאגר מידע תיעודי יעיל מאוד מבחינת הפעילות של הקהילה הבצללית. קורסים שיעשו באמצעותו שימוש יוכלו למצוא כאן מערך תיעודי שאין כדוגמתו: תרגילים, לקסיקונים, ביבליוגראפיה, קישורים, דיונים פנימיים לשיעורים, צילומים מתוך הגשות, תגובות סטודנטים וטקסטים אחרים ייתעדו באופן שותף, נגיש, ומתודי מאוד.

תיעוד של יוזמות בוגרים: פרויקטים, פתיחת תערוכות, פתיחת גלריות גם ימצאו כאן מקום לתיעוד פשוט ואמין.

ראינו במהלך הקורס שתיעוד פרויקטים של סטודנטים תוך כדי העבודה ובסיומה הוא דבר פשוט ואינטגראלי של הויקי. זוהי אפשרות למתן תגובות לעבודות מחוץ למסגרת השיעורים, וזו גם יכולה להפוך למסגרת התייעצות עם סטודנטים אחרים, מרצים או גורמים אחרים באקדמיה המתעניינים בנושא הפרויקט המועלה לאתר. השימוש בויקי לצורכי תיעוד העשייה הבצלאלית, ובעתיד למחקר על בצלאל, יוכל להתרחב מאוד ברגע שיתפתח הקשר בין באזל לארכיון בצלאל המוקם בחודשים אלה. נזכור כאן את היתרון של הנגישות המיידית של כל אחד לעדכון המידע העולה על דפי הויקי. זה מאפשר כניסה לתיעוד חי ומתמשך ולא קצוב בזמן.   

10_0.jpg

11_1.jpg

הפרוטוקולים של צעירי בצלאל, יולי 2008