AMONG STRANGERS

אחרי מלחמת העולם השנייה הייתי גם אני פליט, כמו כולם. אבל באותה תקופה, ובניגוד להיום, זכו הפליטים ליחס אוהד, חמלה אפילו.

אפשר לומר שקהילות ומדינות חזקות נבנו על ידי פליטים: רומא העתיקה, ארצות הברית או ישראל. פליטים על פי רוב הם רבי תושייה בניסיונותיהם ליצור לעצמם מקום משלהם. הם נוטים להסתמך על החוקים. אדריכלות ניידת לא הומצאה עבור מהגרים, אבל היא מתאימה להם.1 דרך אגב, במובן מסוים, הדורות הצעירים הם עצמם מהגרים לתוך חברות קיימות. טכניקת שרשרת מרחב מותאמת לדיור מהגרים שיכולים להשתמש בה כבסיס לאלתור.2 בחנתי אותה על בשרי בהודו. ביחס לתכנון אורבני, לעיתים קרובות שכונות פחונים עובדות טוב יותר מעיצוב מופשט ומתוחכם. פליטים מביאים עמם חידושים רבי ערך, אם מספקים להם את ההקשר המתאים.

---

אני מאמין שבעיות חברתיות הן אינדיבידואליות בעיקרן. הניסיון להתמודד עמן באופן סטטיסטי הוא אופורטוניזם צרוף. זה מה שממשלות עושות. כדי לפתור בעיות אינדיבידואליות יש צורך בתשתית, מסגרת שבה יוכל היחיד לפעול באופן חופשי. יתכן שעבור פליטים מסגרת זו עשויה להיות יצירת הגרעין של "ערי פליטים". כאמור, כך נולדה רומא העתיקה. ישנן דוגמאות רבות, באמריקה וסמוך יותר לימיננו, בישראל. נראה שעקרונות האדריכלות הניידת מתאימים במיוחד לערים מעין אלה.

לבעיית הפליטים היבט נוסף: זה של "הזר". במקום מסמך עמדה אינטלקטואלי, אני מעדיף לבטא את תחושותיי (ואת החוויה האישית שלי) בנושא בסדרת רישומים.

מאנגלית: מאיה שמעוני

למעבר למסה החזותית נא ללחוץ על הדימוי

• 1.  Mobile Architecture היא מונח ופרקטיקה אדריכלית שהגה פרידמן (הערת המערכת).
• 2. Space Chain היא פרקטיקה אדריכלית שהגה פרידמן ומודל שלה הוצג בישראל בתערוכה ולטר בנימין – ארכיון גלות במוזיאון תל אביב לאמנות (הערכת המערכת).