במקום שבו נגמר הגוף: אנתרופולוגיה של קצוות
מאמר זה עוסק בטיפול התרבותי באזורים שבהם הגוף האנושי "מסתיים" ונוגע בסביבתו הלא–אנושית. מבין כמה אפשרויות (השׂער, אצבעות הידיים וכד') הוא מתמקד במדרך, החוצץ בין כף הרגל לתכסית. דרך דיאלוג עם עבודתו של האנתרופולוג הבריטי טים אינגולד (Ingold) מתפתח דיון אתנוגרפי מתודולוגי במגוון אופני המחקר של החומר. תיאוריות אנתרופולוגיות מסורתיות ועכשוויות משמשות בקריאת אתנוגרפיה מקומית על נעילת סנדלים בישראל.
למאמר המלא יש ללחוץ כאן
תמר אלאור
פרופ' תמר אלאור, אנתרופולוגית, מלמדת במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, מופקדת הקתדרה ע"ש שרה אלן שיין. עסקה בעיקר בחקר הצומת המחבר מגדר, תרבות וידע, והתמקדה בחקר נשים חרדיות ודתיות. בין השאר, פרסמה את הספרים הבאים: משכילות ובורות: מעולמן של נשים חרדיות, (עם עובד 1992); בפסח הבא: נשים ואוריינות בציונות הדתית, (עם עובד 1998); מקומות שמורים: מגדר ואתניות במחוזות הדת והתשובה (עם עובד 2006). כעת עוסקת בחקר תרבות חומרית בישראל ובניסיון לתאר חלקים בלקסיקון הצורות המקומי. ספרה סנדלים: אנתרופולוגיה של סגנון מקומי עומד לראות אור בהוצאת עם עובד.