התחלה ראשונה: ׳תורה ומלאכה׳
ההיסטוריה של האמנות והאומנות בארץ ישראל לא התחילה עם הקמתו של בית–הספר בצלאל בשנת 1906 על–ידי בוריס שץ, אלא שנים רבות קודם. גדעון עפרת מגולל את סיפורו של בית–ספר לאומנות, שהוקם בירושלים על–ידי חברת "כל ישראל חברים" כבר בשנת 1868 ופעל בה עד תום מלחמת העולם הראשונה, עומד על ההבדלים בינו לבין בצלאל, ומסביר מדוע נשכחו מוריו, תלמידיו ויצירותיו מלב הציבור.
* המאמר פורסם לראשונה בכתב העת זמנים, גיליון מספר 103, קיץ 2008, עמ' 13-4
למאמר המלא יש ללחוץ כאן
גדעון עפרת
ד”ר גדעון עפרת, דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, ירושלים. זוכה פרס האוצר 2010; פרס מפעל חיים לחקר תולדות ארץ ישראל מטעם יד בן צבי 2015. בשנת 2013 הוכרז יקיר בצלאל. הרצה על מחזאות ישראלית באוניברסיטה העברית בירושלים ועל אסתטיקה, אמנות מודרנית ואמנות ישראלית בבצלאל. כתב עשרות ספרים ומאות מאמרים על אמנות ישראלית, פילוסופיה, מחזאות ישראלית ופרשנות לתנ"ך. אצר עשרות תערוכות היסטוריות ועכשוויות של אמנות ישראלית בישראל, בביאנלה בוונציה (1993, 1995) ובארצות הברית. בין ספריו: 100 שנות אמנות בישראל (1998, באנגלית); דרידה היהודי (2000, באנגלית), בחזרה אל השטעטל (2011), ברלין-ירושלים (2015).