מלאכות למען ירושלים: חזונו האוטופי של צ"ר אשבי
המלאכות המזוהות ביותר עם ארץ ישראל, אומנויות שאת תוצרתן אנחנו פוגשים בשווקים וחנויות למיניהם, מצויות בקרבנו כיום בעקבות פעולה מתוכננת היטב שהתרחשה כאן לפני כמאה שנה, יזמה שנועדה לקדם את ירושלים ותושביה על ידי הקמת קהיליית אומנים יוצרת, אשר תשמר את הקראפט המקומי ותקבל על עצמה גם את שיווק התוצרת וחינוך הדורות הבאים. הרעיון הזה גובה במטרה מוסרית, חברתית ופוליטית: יצירה ולימוד הקראפט בצוותא, טען אשבי, יצליחו למחוק יריבויות אתניות בין בעלי המלאכה, וכך תתרום פעילות זו לא רק לשגשוגה אלא לשלומה של ירושלים, העיר הקדושה לשלוש הדתות. במאמר יידונו היזמה הזאת, יסודותיה האידאיים והאנשים שהשתתפו בה.
למאמר המלא יש ללחוץ כאן
רחל רפפורט
ד"ר רחל רפפורט, מרצה בכירה במחלקה לארכיטקטורה של המרכז האקדמי ויצ"ו ובמחלקה להיסטוריה ותיאוריה בבצלאל; מרצה בתכניות ללימודי המשך לתואר שני בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים של הטכניון, בהתמחות בשימור ו-MUE בהנדסה עירונית. עם תחומי העניין שלה נמנים היסטוריה של ארכיטקטורה ואמנות מודרנית, תולדות העיצוב, אדריכלות הרנסנס והחינוך לארכיטקטורה. תחומי המחקר שלה עוסקים בארכיטקטורה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ובין היתר מתמקדים בפועלם של אריך מנדלסון, צ"ר אשבי ופטריק גדס בארץ וכן בטקסטים של מרטין בובר על אודות הארכיטקטורה. פרסומיה דנים גם באינטר–דיסציפלינה ובטרנס–דיסציפלינה בחינוך לארכיטקטורה ובסטודיו/סדנה כשיטת לימוד.
