שמן זית זך /

קוטג': הגבינה עם הבית

על רקע מסותיו המכוננות של רולאן בארת' "היין והחלב" ו"הסטייק והצ'יפס" בספר מיתולוגיות ובהתכתבות עימן, מתפרסמות שתי מסות על שמן זית וקוטג'. המסות מתבססות על ההנחה ששפת המזון, כמו כל שפה, לעולם אינה ניטרלית ואובייקטיבית; היא רווית הקשרים אידיאולוגיים ואינטרסים כלכליים שנדמים טבעיים, פשוטים והגיוניים, אך למעשה, הם פרי הבניה חברתית. במסה "שמן זית זך" נבחן מקומו של שמן הזית במטבח הישראלי על רקע האימה הציבורית משומן ומטיגון. כמו כן מוצגים מהלכים לשוניים ותהליכי הסמלה המעניקים לשמן תכונות של קדושה, בתוליות, מקומיות והשכנת שלום ומקנים לו טעם ייחודי. במסה "קוטג': הגבינה עם הבית" מוצג הקשר בין ביתיות ללאומיות, המצוי בלב הגבינה הישראלית הפופולרית. התפוררות הקשר בעקבות הפרטת ענף המזון הישראלי הפכה את גבינת הקוטג' לסמל של מחאת יוקר המחיה (מחאת הקוטג') ולמבשרת של מחאת הדיור, שבאה בעקבותיה.

למאמר המלא

 

 

יחיל צבן

יחיל צבן, חוקר ספרות ותרבות המזון הישראלית. ספרו הראשון ונפשו מאכל תאווה: לאומיות ומיניות בספרות ההשכלה (הקיבוץ המאוחד, 2014) עוסק בתפקידם של ייצוגי המזון בספרות העברית במאה ה– 19 ; ספרו השני ארץ אוכלת: על התיאבון הישראלי (אפיק, 2016) בוחן את שפת המזון הישראלית במאה ה– 21; ספרו השלישי ספרים הרבה: ספרות מזון מהיר (אפיק, 2019) מציג את קווי הדמיון בין תעשיית המזון לתעשיית הספרות.