סוגיות בייצוג הארוחה באמנות המערבית
המאמר עוסק בייצוגי הארוחה בתקופה הקדם־מודרנית, ומתמקד בשתי מגמות עיקריות: הארוחה כמאורע חינוכי ודתי והארוחה כביטוי לתאוות ולתשוקות גופניות. מעמד הארוחה, שבו מתכנסים סביב השולחן כדי לאכול, מחבר בין מישורים מנוגדים: בתקופה הקדם־מודרנית האכילה המשותפת קשורה כמעט תמיד לערך סמלי כלשהו, ועם זאת, ייצוגה החזותי מעלה הרהורים על הדחפים הפחות מעודנים בחיי האדם. הן הצורך לאכול והן הסכנה להפריז באכילה או בשתייה הפכו את ייצוג הארוחה לאירוע אמביוולנטי, שלרוב כולל קונוטציות שליליות נוסף על אלו הסמליות או החיוביות. בתקופה המודרנית והעכשווית ייצוג הארוחה משתנה, אך עדיין שומר על דו־משמעות. המאמר בוחן את המקורות החזותיים לייצוגה של הארוחה באמנות המערבית הקדם־מודרנית מהמאה ה־ 16 עד המאה העשרים, מציג את המגמות העיקריות באיקונוגרפיה של הארוחה ומצביע על הפער בין האכילה כחלק מפעילות גופנית לבין הארוחה כאירוע סמלי.
שרה בנינגה
ד"ר שרה בנינגה, חוקרת אמנות וציירת, מרצה במחלקה לתרבות חומרית וחזותית, בצלאל, ובחוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב. עם תחומי מחקרה נמנים הרנסנס והבארוק בצפון אירופה, גופניות, מיניות והנאה באמנות המערבית.