התאמה אישית־המונית־קווירית: עיקרון עיצוב לזהויות מגוונות

 

מבוא

עיצוב מסייע לכונן את הקטגוריות הבינאריות ההטרו־נורמטיביות, "נשיות" ו"גבריות", בעזרת חזרה עקבית על סמנטיקה חזותית נפרדת.1 מוצרי צריכה לנשים מאופיינים לרוב במספר מועט של חלקים, מבניות מעוגלת, טקסטורות חלקות וצבעים פסטליים. לעומתם, מוצרי צריכה לגברים הם בעלי חלקים רבים יותר, צורות זוויתיות, טקסטורות מחוספסות וצבעים כהים. לעיתים, אותם מוצרים בדיוק, או מוצרים דומים מאד, מעוצבים בהפרדה מגדרית. לדוגמה, חברת קוקה־קולה משווקת "דיאט קולה" לנשים ו"קולה זירו" לגברים, אף כי הרכיבים, הטעם והערך הקלורי שלהם דומים. רוב חברות האופנה משווקות בגדים, נעליים ואביזרים לנשים ולגברים בנפרד. הבגדים המיועדים לנשים כוללים שמלות, חצאיות, נעלי עקב וקישוטי שיער, הנעדרים לגמרי מאופנת הגברים. אופנת הגברים מצומצמת יותר וכוללת בגדים רחבים, ספורטיביים ולרוב בעלי צבעים והדפסים סולידיים יותר. באתרי האינטרנט של חברות האופנה, הלקוחות נדרשים לבחור בין "אופנת נשים" ל"אופנת גברים" לפני שיוכלו לראות את פריטי הקולקציה. חנויות האופנה מעוצבות בהפרדה מגדרית בין מחלקת נשים לגברים. גם הפרסומות התלויות ברחבי החנות מציגות אידיאל יופי "נשי" ו"גברי".

עיצוב בהפרדה מגדרית פונה לסיסג'נדרים, מי שחשים התאמה בין המגדר והמין שהוקנו להם בלידתם. הוא לא פונה לא.נשים שחורגים מהקטגוריות הבינאריות. קנייה של בגדים בחנות אופנה עשויה לאתגר רבים. כך גם שימוש בשירותים ציבוריים, פתיחת חשבון ביישומון (המחייב בחירה בין אחד משני המגדרים ההטרו־נורמטיביים), או רכישת מוצרים כקופסת טמפונים וחפיסת קונדומים עם איורים סטריאוטיפיים של "נשיות" ו"גבריות" (בהתאמה). החזרה העקבית בעיצוב למגדרים בינאריים, מציבה לא-בינאריים קשיים יומיומיים, הנוספים על הקשיים החברתיים והממסדיים הקיימים ממילא.

יש להניח שאם עיצוב משמֵר, מתקף ומחזק את הזהויות ההטרו־נורמטיביות, הוא יכול גם לשמר, לתקף ולחזק זהויות קוויריות. עיצוב שלא יציג את ההפרדה הבינארית כאפשרות הלגיטימית היחידה, עשוי לבטא זהויות אחרות באופן שיגרום לא.נשים רבים יותר להרגיש בנוח להשתמש במוצרים, לרכוש בגדים ולנכוח במרחבים. אך מהו הביטוי החזותי והחומרי שיכול לענות על הצרכים של הסובייקט הקווירי? כיצד יש לעצב בגדים, אביזרים, מרחבים, אפליקציות ושירותים שפונים לא.נשים בעלי זהויות מגוונות?

כדי להבין את המורכבות הרבה של עיצוב עבור א.נשים מהקהילה הקווירית, יש להפריד בין שני ההיבטים שהמושג "קוויר" נקשר בהם: הנטייה המינית והזהות המגדרית. נטייה מינית קווירית מיוחסת לכל מי שאיננו אישה שנמשכת לגבר או ההפך, ואילו זהות מגדרית קווירית מיוחסת לא.נשים שזהותם המגדרית שונה מזו שהוקנתה להם בלידתם. שני ההיבטים מובילים לקשת זהויות רחבה הגוררת קשיים, התמודדויות ואתגרים שונים מאד מול הממסד והחברה. קשיים אלו באים לידי ביטוי גם בעיצוב. לדוגמה, גבר א־מיני עשוי לחוש לא בנוח עם ייצוגים חזותיים של מיניות "גברית" בפרסומות, בעוד שגבר טרנס עשוי לאמץ אותם ככלי להבעת זהותו. לעומת זאת, גבר טרנס עשוי להיתקל בקושי לבקר בשירותים ציבוריים בהפרדה מגדרית, עניין  שכנראה לא יהווה בעיה עבור גבר א-מיני. העיצוב ההטרו־נורמטיבי מתנגש, בדרכים מגוונות, בשונוּת הגבוהה של הא.נשים המרכיבים את הקהילה הקווירית.

מכאן שהכרה עיצובית בקֶשֶת זהויות רחבה והטרוגנית מהווה אתגר גדול לעולם העיצוב. לשם קיומה נדרשת היפרדות מהעיצוב הבינארי, פרוגרמה לקבלה של המגוון האנושי הרחב והידרשות לשונוּת הגבוהה שלו. הניסיון להציע עיצוב לא.נשים שאינם "מתיישרים" עם ההטרו־נורמטיביות הבינארית מקבל בשנים אחרונות התייחסויות עיצוביות מגוונות. את הביטויים החזותיים והחומריים השונים אקבץ לשלושה עקרונות נבדלים המנסים להציע מענה שיטתי למגוון הזהותי. בחינת העקרונות מול אתגרי השונות שהקהילה הקווירית מציבה, ומול אתגר ההתמודדות עם העולם ההטרו־נורמטיבי הדומיננטי, עשויה לשפוך אור על הקושי בשינוי העולם העיצובי לטובת כל הזהויות.

 

עקרונות עיצוב לזהויות קוויריות

עיצוב לזֵהות שלישית

העיקרון "עיצוב לזהות שלישית" קובע שיש להוסיף לשתי הזהויות ההטרו־נורמטיביות גרסה עיצובית נוספת המיועדת לכל הזהויות האחרות גם יחד. הגרסה השלישית מוצגת כקטגוריה אחידה הנבדלת ונפרדת מ"אישה ו"גבר". לפי עיקרון זה, כל הזהויות שאינן בינאריות יכולות לדור בכפיפה אסתטית אחת. מבחינה עיצובית, הזהות השלישית נראית כמעין שילוב של מאפיינים "נשיים" ו"גבריים". דוגמה בולטת היא דמויות האימוג'י האנושיות המוגדרות כ"אדם" (בלועזית: person, מילה א-מגדרית). הדמויות נראות כמעין הכלאה בין מאפיינים "גבריים" ל"נשיים" של מבנה הפנים (בין מרובע למעוגל), השיער (בין קצר לארוך) ועוד, תלוי בחברה המעצבת.2 "דמויות האדם" ממוקמות בצמידות לאימוג'יז הנשיים והגבריים באפליקציות השונות: אימוג'י של שחיינ.ית "אדם" מופיע.ה לצד שחיין ושחיינית, אימוג'י של רופא.ה "אדם" מופיע.ה לצד רופא ורופאה וכן הלאה. דמויות האימוג'י מהמגדר השלישי הוספו ב-2019 למערכת יוניקוד (Unicode), המהווה תקן להחלפת נתוני טקסט בכל פרוטוקולי התוכנה בכל השפות, בעקבות ביקורת במדיות החברתיות על ההדרה של א.נשים א-בינאריים.3 עם זאת, נכון ליולי 2022, מערכת היוניקוד איננה כוללת זהויות רבות. לדוגמה, ישנו יוניקוד של "אישה מניקה" בלבד, אף כי גם אדם א-בינארי יכול להניק. מאידך, קיים יוניקוד של "אישה בהריון", של "גבר בהריון" ושל "אדם בהריון", אך רוב החברות – פייסבוק, אפל, גוגל ואחרות – לא מציעות אימוג'י שעוצב בהתאמה לשניים האחרונים. מערכת היוניקוד כוללת ייצוגים של משפחות חד־מיניות עם ילדים, אך לא כוללת ייצוג משפחה שבה אחד ההורים או שניהם מהמגדר השלישי. היוניקוד כולל ייצוג של משפחות יחידניות בהן ההורה הוא "גבר" או "אישה", אך לא "אדם". אין ייצוג של משפחות עם הורות משותפת קווירית, ואין כל ייצוג של ילדים א-בינאריים ביוניקוד.

דוגמה לעיצוב למגדר השלישי במרחב הוא המיצג Boudoir Babylon (בודואר בבל) של המעצב אדם נתניאל פורמן (Furman) וחברת האדריכלים האוסטרלית סיבלינג (Sibling).4 המיצג מורכב מאזורי התקהלות וישיבה מסביב לאובייקט מרכזי, הנראה כמין עוגת שכבות שעליה צורות גיאומטריות מעובות ומצופפות, המאזכרות איברי מין נקביים וזכריים בצבעוניות פסטלית אינטנסיבית. המרחב הנפרש מסביבו מכיל אלמנטים דומים ושטוחים, כמחיצות. בחלקם קבועים חורים בסגנון "גלורי הול", המשמשים לפעילות מינית עם א.נשים מזדמנים במרחב הציבורי. הצבעים, כפי שהסביר פורמן בראיון, מרפררים לסטריאוטיפים מגדריים, אבל משמשים בהם בערבוביה, ללא היררכיה או הפרדה מגדרית.5 כך נוצר מרחב שלישי, שפונה כאחד לכל הזהויות הקוויריות, ושיכול להתקיים לצד, ובנפרד, מהמרחבים ההטרו־נורמטיביים.

במהותו, עיצוב מגדר שלישי מציג את הקוויר כנבדל קבוע מהאדם ההטרו־נורמטיבי. יש בכך יתרון, משום שהזהות הקווירית מוצגת כשווה בין שווים. היא לא מאתגרת את העיצוב לזהויות הטרו־נורמטיביות, אלא יוצרת קטגוריה בועתית נפרדת. כך היא אולי מסייעת לקבע בתודעה את קיומן של נטיות מיניות וזהויות מגדריות אחרות, שהן לא פחות לגיטימיות מנשיות וגבריות. ואולם, הצרכים המגוונים של א.נשים מהקהילה הקווירית נעלמים תחת מעטה של הומוגניות עיצובית. חזות קולקטיבית אחת לא יכולה לייצג את כל הקהילה הקווירית. א.נשים א-בינאריים לא בהכרח מזדהים עם דמות הביניים שעיצבו אפל, גוגל, פייסבוק וחברות האחרות, ועשויים להרגיש שלא בנוח במרחב של בודואר בבל. עבור א.נשים א-בינאריים רבים הזהות המינית והמגדרית מתקיימת בתוך הנפש ואיננה בהכרח בעלת ביטוי חזותי, לא כל שכן אין היא בעלת ביטוי חזותי אחד לכל מי שאיננו "נורמטיבי". התכה של זהויות קוויריות רבות לזהות אחת מטשטשת הבדלים, מעלימה מורכבויות ומרדדת קשיים ייחודיים של א.נשים בתוך הקהילה הקווירית.

בנוסף, הביטוי השלישי האחיד עשוי ליצור קונפליקט בין ייצוג החזות לבין ייצוג הזהות של הסובייקט. כל עוד עיצוב משמר זהות בינארית בלבד, גבר יבחר באימוג'י "גברי" ואישה באימוג'י "נשי", גם אם לגבר שיער ארוך ולאישה שיער קצר. אך כשמוסיפים דמות שלישית הבחירה מסתבכת. אישה סיסג'נדרית בעלת שיער עד האוזניים ופנים מעוגלות נראית יותר כמו דמות האימוג'י "אדם" מאשר "אישה". באיזה אימוג'י עליה לבחור? הקונפליקט מתעצם בהקשר של זמן ומקום, משום שביטוי חזותי של זהות בינארית הוא תלוי תרבות.6 לדוגמה, בתרבויות אחדות שיער ארוך מזוהה עם נשים מבוגרות, ואילו באחרות, כמו בישראל, מקובל שלאישה מבוגרת יהיה שיער קצר. הביטוי החזותי של המגדרים משתנה מתקופה לתקופה, גם בהתאם לגיל, למעמד סוציו־אקונומי ועוד. בישראל, אדם א-בינארי, בעל שיער ארוך, ואישה סיסג'נדרית בעלת שיער קצר  - שניהם אינם מיוצגים היטב במערכת התלת־ראשית.

חיסרון נוסף הוא ההשפעה של ייצוג הקהילה כלפי חוץ, עבור א.נשים שאינם משתייכים אליה. עיצוב זהות אחת עבור כל הפרטים בקהילה עשוי לעודד חשיבה סטריאוטיפית לגבי המראה של הסובייקט הקווירי. האחרוּת של הקוויר עשויה להתקבע בתודעה הציבורית כמעין מצב ביניים אסתטי, סוג של לימבו חזותי המכתיב לכל מי שאינו גבר או אישה סטרייטים נראות אחידה. אך אדם א-בינארי לא נראה בהכרח כאמצע בין שני קצוות. הוא עשוי להיראות כשייך לאחד המגדרים ההטרו־נורמטיביים. קוויריות חומקת מהגדרה אייקונית גם משום שחלק מהא.נשים מעידים על זהות נזילה ודינמית. קביעת נוסחה אסתטית לזהות קווירית כופה סיסטמה אחידה וסטטית על רבים שחומקים מאחיזתה, רוצים להתעלם ממנה או לשחק איתה.

כשהזהות השלישית מוצגת באמצעות עיצוב אחד ואחיד, היא מתקבעת כמעין נבדל אימננטי בעל דרישה אחת ויחידה: להכרה פוליטית וחברתית של המערך הבינארי בקיומה. אבל, מעבר להכרה החיונית בקיומן של זהות א-נורמטיבית, ישנו צורך אמיתי לפתיחות פלורליסטית. התייחסות לקהילה הקווירית כאל מִקשה הומוגנית מונעת מהסובייקט ההטרו־נורמטיבי, המאייש את רוב מוקדי הכוח, היכרות עם הצרכים המגוונים והייחודיים של הזהויות המרכיבות אותה. היא עשויה לקבע את החשיבה שכל מי שאיננו "אישה" או "גבר" הם בעלי אותם צרכים ורצונות.

 

עיצוב קווירי ספציפי

העיקרון "עיצוב קווירי ספציפי" קובע שכל תת־קבוצה בקהילה הקווירית צריכה להתאפיין בשפה עיצובית ממוקדת וייחודית. כמו ב"עיצוב לזהות שלישית", גם כאן הקוויר מוצג לצד הזהות ההטרו־נורמטיבית, כנבדל ונפרד, אך בשונה – "עיצוב קווירי ספציפי" הוא פלורליסטי. הוא מציע לעצב שפה נפרדת לכל אחת מהזהויות הקוויריות, אולי כמספרן במציאות. העיקרון מניח שגברים הומואים, טרנסיות, א-בינאריים ואחרים אינם יכולים לקבל אותו מענה עיצובי משום שאלו א.נשים בעלי זהויות נבדלות מהותית שהדבר היחיד שמקשר ביניהן הוא שונוּתן האינהרנטית מההטרו־נורמטיביות.

התערוכה Cruising Pavilion: Architecture, Gay Sex and Cruising Culture (ביתן הקרוזינג: אדריכלות, סקס גאה ותרבות הקרוזינג) בשטוקהולם (2019), הציגה מספר מרחבים לקרוזינג – פרקטיקת חיפוש יחסי מין מזדמנים ואנונימיים במרחב הציבורי – המיועדים, כל אחד, לא.נשים בעלי נטייה מינית וזהות מגדרית מסוימת.7 אחת ההצעות הותאמה לקרוזינג של גברים הומואים: חלל מבנה מבוכי, המורכב ממספר חדרים המוארים בתאורה אדומה או כחולה קלושה, המזכירים חללי קרוזינג משנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת. הצעה אחרת למרחב קרוזינג, המיועד ללסביות, הוצגה כחלוק נחל ענקי בעל פתחים וחללים, שמשתמש במים כחלק מהמבנה אדריכלי. מרחב קרוזינג נוסף, לא.נשים א-בינאריים, בשם שואי (Shui) עוצב כספא בגוונים תכולים וורודים המזכירים את הדגל הטרנסי. כך הפונקציה הדומה – קרוזינג – קיבלה ביטויים שונים בהתאמה ספציפית לתתי־קבוצות בקהילה.8

עיצוב קווירי ספציפי מופיע גם בעיצוב המוצר. החברה הקנדית אייל (Aisle) מייצרת את הבוסט־בוקסר (Boost Boxer), תחתוני בוקסר לספיגת ווסת.9 התחתונים, המזכירים בוקסר גברי, בעלי רצועת גומי רחבה באזור המותניים שעליה מודפס שם החברה, ורצועת בד כפול בחזית, אך ללא פתח להוצאת הפין. הם מיועדים לגברים טרנס ולא.נשים א־בינאריים שמקבלים וסת ואינם רוצים ללבוש תחתוני וסת לנשים בגזרות קונבנציונליות. חברת הביגוד רוביז (Rubies) משווקת בגדי רחצה מותאמים לגוף של ילדות טרנסיות.10 מבחינת הנראוּת, לבגדי הרחצה שלה מבנה בקיני רגיל בצבעים וורוד או שחור או בדוגמה של חדי־קרן על רקע סגול. הבגדים עונים על הצורך של ילדות טרנסיות ללכת לבריכה ולים בחברת ילדות וילדים אחרים, מבלי להיאלץ ללבוש בגד רחצה לבנים, שיציג אותן כשונות. זה מחזיר אותנו לנקודה שעלתה לעיל: עיצוב קווירי ספציפי עשוי לאמץ מבחינה חזותית את הדיכוטומיה המגדרית, נשים-גברים, בעודו מותאם פיזית לגוף הטרנסי, וזאת כדי לסייע לא.נשים טרנס להציג את עצמם כנשים או כגברים.

היתרון של עיצוב קווירי ספציפי הוא הפתיחות הפלורליסטית. עיצוב לזהויות רבות מתגבר על הקושי שעולה מעיצוב לזהות שלישית (הנדון למעלה), משום שהוא לא חותר למסגר את כל המגדרים ה"אחרים" תחת אסתטיקה אחת. כל נטייה מינית וזהות מגדרית עשויה לזכות לעיצוב מותאם. זאת ועוד הבלטת השונות והריבוי מאפשרת לענות לדרישות ממוקדות של נטיות מיניות וזהויות מגדריות. עיצוב מרחב או מוצר לאדם המזדהה כגבר ביסקסואל יהיה שונה מעיצוב לטרנסית פאנ־סקסואלית.

אך בפלורליזם טמון גם קושי. עיצוב קווירי ספציפי אולי מתאים למרחבים או מוצרים נקודתיים, אבל נדמה שהוא בלתי ישים כמענה עיצובי שיטתי. לדוגמה, כדי לייצג את כל הנטיות המיניות והזהויות המגדריות יש לעצב כמות אימוג'יז עצומה, מהלך שהאפקטיביות שלו נמוכה. הריבוי עשוי להיכשל בהתאמה לכל הזהויות, והוא יכול להוביל לבלבול אצל המשתמשים. מעבר לזה, הריבוי לא תמיד מתאפשר מסיבות כלכליות. עיצוב של מרחבים ספציפיים מגדרית מוגבל למטרופולינים, שבהם (אולי) כלכלי לייצר עיצוב סוגני לכל נטייה ומגדר. אזורים מצומצמים יותר בהיקפם עשויים לסבול ממחסור באזורי ביטוי לקבוצות הקטנות יותר בקהילה.

בנוסף, יצירה של סגרגציה זהותית בין תתי-קהילות קוויריות, שמתקיימות רק במרחבים הבועתיים המוגדרים שלהם, מובילה לכך שהמרחב הציבורי המשותף נותר הטרו־נורמטיבי. עיצוב קווירי ספציפי מציג את הקוויר כחריג וזניח. הוא מחזק את ההיררכיה המגדרית, מקנה בכורה ועדיפות להטרו־נורמטיבי, ומותיר אותו כעמוד התווך העיצובי הדומיננטי. כך שלבסוף מתקיימת הדרה של מגדרים אחרים מהמרחב הכללי.

 

עיצוב מכליל או אוניברסלי

​העיקרון "עיצוב אוניברסלי" נטבע בראשית שנות התשעים על־ידי רולנד מייס (Mace), גראם הארדי (Hardie) וג'יין פלייס (Place). העיקרון קובע כי מוצרים ומרחבים צריכים להיות שימושיים לכמות הגדולה ביותר של בני אדם.11 הכותבים התייחסו בזמנו לצורך בעיצוב עבור בעלי מוגבלויות, אך בשנים האחרונות העיקרון הורחב כדי לכלול התייחסות לנטיות מיניות וזהויות מגדריות "א-נורמטיביות".12 
בראשית המאה ה־21 הופיע עיקרון דומה, "עיצוב מכליל", הקובע שיש לעצב לכמות הגדולה ביותר של בני אדם, ללא הבדל בין יכולות פיזיות, גיל ומגדר.13 שני העקרונות משמשים כיום לחילופין.14 לצורך הנוחות, ההתייחסות תהיה כאן לעיצוב מכליל.

בניגוד לעיצוב זהות שלישית או לעיצוב קווירי ספציפי, עיצוב מכליל חותר לכלול את כל המגדרים, כולל ההטרו־נורמטיבי, בעיצוב אחד. ההנחה הניצבת בבסיס העיקרון היא ש"מידה אחת מתאימה לכולם" (one-size-fits-all). כלומר, יש עיצוב שמתאים לכל הא.נשים, ללא הבדלי גיל, מעמד חברתי וכלכלי, יכולות פיזיות וקוגניטיביות, נטייה מינית, או זהות מגדרית. עיצוב המוצר, המרחב או השירות צריך להתאים לכולם, כך שא.נשים צעירים וזקנים, בעלי נכויות ובלי נכויות, מהודו ומישראל, קווירים וסיסג'נדרים, יוכלו להשתמש בו מבלי שיהיה צורך לבצע במוצר או בסביבה קונבנציונלית התאמות ייחודיות ל"יוצאי הדופן".

ואולם, עיצוב מכליל הוא רק עיקרון תכנוני, נטול תכתיבים אסתטיים. הביטוי החזותי המזוהה עם "עיצוב מכליל" הוא "עיצוב ניטרלי". עיצוב ניטרלי הוא גישה חזותית מינימליסטית, הכוללת לרוב צבעים מאופקים כשחור, לבן ואפורים, צורות גיאומטריות פשוטות ונטולות קישוטים וחומרים טבעיים. עיצוב ניטרלי מניח שצורות, צבעים וחומרים אחרים מִתקשרים סמנטית לתרבות, למעמד, לתנועה פוליטית או למגדר מסוים, וש"ניטרליות" עיצובית מעקרת את ההקשרים האלו, ולכן פונה לכל אדם.

דוגמה בולטת ל"עיצוב מכליל ניטרלי" היא אופנת יוניסקס, המשווקת פרטי לבוש זהים לכל הא.נשים כגון אלו של החברות קולד לונדרי (Cold Laundry), נוהנט (Nohant) ואדר (Ader).15 חברות תמרוקים כגון איזופ (Aesop), נון ג'נדר ספסיפיק (Non Gender Specific) ומוד (Maude) מציעות סבונים, קרמים, בשמים וקונדומים בשפה ניטרלית מגדרית.16 הזיהוי של עיצוב מכליל עם עיצוב ניטרלי אולי מתבקש. כדי להכליל כמה שיותר א.נשים במסגרת אסתטית אחת, נוח לפנות לביטוי עיצובי מינימליסטי, שלכאורה אינו מזוהה סמנטית עם הקשר חברתי־תרבותי מסוים.

היתרון של עיצוב מכליל הוא הגדלת מספר הלקוחות, המשתתפים או המשתמשים באותו מוצר או שירות. בעולם שבו אינקלוסיביות היא העיקרון המנחה, אין מוגבלוּת ואין חריגוּת, אלא רק חופש – תנועה, פעולה, שימוש ועוד. אך האסתטיקה הרדוקציוניסטית של העיצוב הניטרלי מפחיתה את העושר האסתטי למודל אחד שמזוהה לרוב עם גבריות. כפי שמסבירה קרולין קריאדו פרז (Criado Perez), בשפה מדוברת כמו גם בשפה חזותית, ברירת המחדל הניטרלית היא גברית.17 לדוגמה, קולקציות אופנה א-מגדריות כוללות לרוב גזרות, חומרים וצבעים שמזוהים עם גבריות יותר מאשר עם נשיות.18 הקולקציות לא מציעות חצאיות, שמלות ונעלי עקב, שלמעט בתרבויות מסוימות – כגון סקוטלנד, שבה גברים לובשים קילט (חצאית) באירועים מסורתיים, או צרפת במאות ה־17 וה־18, שבה רק גברים ממעמד האצולה הורשו לנעול לנעלי עקב – מזוהים עם נשים. עיצוב מכליל בגרסתו הניטרלית מבטל את הפלורליזם לטובת אסתטיקה הומוגנית המבכרת את המראה הגברי. הוא משיג אומנם שוויון ברמה האסתטית אבל הוא מניח ששוויון מגיע רק אם החריג מקבל על עצמו את מה שהנורמטיבי לוקח כמובן מאליו. זו לא פשרה או מיצוע בין הסיסג'נדרים לכל האחרים אלא הכללה של ה"א-נורמטיבי" במסגרת האסתטית הנורמטיבית המקובלת.

מעבר לזה, עיצוב מכליל ניטרלי מעקר את מאפייניהם הייחודיים של הקבוצות המרכיבות את הקהילה הקווירית, ובכך הוא מונע מסובייקטים להביע את זהותם. חלק מהא.נשים בקהילה הקווירית וודאי גאים בהיותם שונים מהותית מהסטטוס קוו החברתי הבינארי, ולא היו רוצים לאבד את זהותם הייחודית לטובת אסתטיקה הומוגנית חובקת־כול. עיצוב מכליל ניטרלי מגדרית עשוי להעיב במיוחד על זהויות פלואידיות. בעלי זהות קווירית נזילה לא יוכלו לקבל מענה במסגרתו. הוא מעקר את היכולת לבטא פלואידיות מגדרית כי הוא מתבנת את האסתטיקה לביטוי אחיד וסטטי.

עיצוב מכליל ניטרלי מציב בעיה לקהילה הקווירית גם במישור הפוליטי. היעדר כלים להבעה עצמית ייחודית עשוי לעכב דרישות להכרה בזכויות שוות. למרות התקדמות בחקיקה אפליה וחוסר שוויון עדיין מתקיימים במישור החקיקתי והחברתי במדינות רבות. היעלמותו של הא-נורמטיבי מהעין לא משרתת את השגת השוויון המיוחל. "מצעד הגאווה" לא יכול להיות ניטרלי במהותו כי אז הוא מאבד מכוחו ההצהרתי, מחגיגת הפלורליזם ומהקריאה להכרה בשונות.

פתרון לקשיים שהועלו יכול להתקבל מהפרדה בין עיצוב מכליל, שמאפשר גישה אחידה לכולם, לבין עיצוב ניטרלי, שכופה אסתטיקה אחידה על כולם. כעקרון תכנוני, עיצוב מכליל עשוי לאפשר לא.נשים א-בינאריים גישה זהה למוצרים, שירותים ומרחבים. אבל נדרשת גישה חזותית אחרת, שלא מכפיפה את ה"חריג" לסיסג'נדר הגברי. לדוגמה, בבית ספר תיכון בנקיאו (Banqiao) בטאיוואן התלמידים יזמו אירוע שבו הזמינו את התלמידים הבנים ואת המורים הגברים ללבוש חצאיות כדי לפרק סטריאוטיפים מגדריים ולקדם חופש בחירה. בהשראת האירוע, מעצב האופנה אנגוס צ'יאנג (Chiang) וסטודיו העיצוב אוגילבי (Ogilvy) עיצבו לבית הספר קולקציית מדים בשם "יוּני-פוֹרם" (Uni-Form). התלמידים יכולים לבחור מתוך הקולקציה מגוון פרטי לבוש ללא הפרדה מגדרית, הניתנים להתאמה למבנה הגוף בעזרת כיווצי גומי. קטלוג האופנה מראה שלבוש נתון לבחירה ולא כפוי, כתכתיב.19

לסיכום, הניסיון למצוא שפה חזותית אחידה לקבוצת א.נשים כה הטרוגנית נועד לכישלון בשל חוסר ייצוג של פרטים מתוכה; הניסיון ליצור שפות חזותיות רבות, המייצגות את כל תתי־הקבוצות, עשוי להוביל לעודף ייצוג בלתי ריאלי ליישום, והניסיון להכפיף את הפלורליזם לזהות הטרו־נורמטיבית מעלים את הייחודיות של הסובייקט, הקוויר. אין להקל ראש בבעיות שמעלים שלושת העקרונות. סקר של מכון גאלופ משנת 2021 הראה שאוכלוסיית הא.נשים הבוגרים המגדירים עצמם כלהט"ב בארצות הברית עומדת על 5.6 אחוזים. זוהי עלייה עקבית מאז הסקר הראשון שנערך ב-2012 ועמד על 3.5 אחוזים.20 עוד מראה הסקר שההזדהות כלהט"ב גדלה ביחס הפוך לגיל הנסקרים. בקרב דור ה-Z, שנולדו בין 1997 ל-2002, 15 אחוזים מזדהים כלהט"ב. הסקר מעיד שקיימת פתיחות הולכת וגוברת בקרב הנוער לקבלה של נטיות מיניות וזהויות מגדריות א-בינאריות. אם המגמה תימשך, מציאת עיקרון עיצובי, שיפנה לקהל היעד המתרחב, תלך ותיעשה הכרחית, כדי שרבים ברחבי העולם לא ירגישו שהם מתנגשים יום־יום בתכתיבים הטרו־נורמטיביים. גם אם עיצוב לא יפתור את כל הבעיות של הקהילה הקווירית, הוא עשוי להקל על חייהם של רבים ברמה יומיומית ולאפשר ביטוי עצמי גאה.

 

בריף לעקרון עיצוב לזהויות קוויריות

הידרשות לקשיים שעולים משלושת העקרונות עשויה להוביל לעיקרון חדש לעיצוב לזהויות קוויריות. להלן קווים מנחים לעיקרון כזה:

1. עליו להכיר בפלורליזם זהותני. עליו להימנע מהתוויה של חזות אחידה לכל מי שהוא "אחר", המעודדת תפישה שגויה שכביכול יש אסתטיקה "קווירית" אחת, וכן להימנע מהעלמת הקוויר בתוך אסתטיקה הומוגנית סיס־ג'נדרית. העיצוב יחגוג את המגוון האנושי ויתמוך בשגשוגן של זהויות קוויריות. העיקרון יהיה בעל פוטנציאל להצגת זהויות רבות מבלי לערער על זכותם של המזדהים כנשים וכגברים להמשיך ולהחזיק באסתטיקה בינארית.
2. עליו לחתור לשוויון בין המגדרים. במקום להפריד עיצובית בין זהויות מרובות, באופן שמבכר את הזהות ההטרו־נורמטיבית הגברית, העיקרון העיצובי יעניק לכל אדם דרך להציג את זהותו כשווה בין שווים. הוא יטמיע בציבור הרחב את התובנה שכל אדם זכאי לחגוג את זהותו לפי ראות עיניו ובהתאם לרצונו.
3. עליו להכיר בנזילות הנטיה המינית והזהות המגדרית. במקום לכפות זהות עקבית סטטית, העיקרון יכיר בכך שאדם עשוי לשנות את נטייתו וזהותו מתקופה לתקופה. העיקרון ימנע מיציקת הסובייקט לתכתיבים מוכרים וידגול בגישה פתוחה של יצירה סובייקטיבית עצמאית ובחופש פלואידי.

 

התאמה אישית־המונית קווירית

כדי לענות על שלושת סעיפי הבריף, אני מציעה להתבסס על עיקרון עיצוב ושיווק הקיים בתעשייה, המכונֶה "התאמה אישית־המונית" (Mass Customization). העיקרון, שהוצג לראשונה בשנת 1987 על ידי התיאורטיקן סטנלי דיוויס, הציע חלופה לייצור המוני קונבנציונלי.21 כחלק מתהליך הייצור, הלקוחות מרכיבים את המוצר מתוך מערך רכיבים רחב שתוכנן מראש במערכת מקוונת. לאחר סיום ההרכבה והתשלום, המוצר נשלח לייצור. סך הרכיבים מעניק ללקוחות אפשרויות בחירה רחבות בין חלופות עיצוב מגוונות והשתתפות אקטיבית בעיצוב המוצר. הפרסונליזציה החלקית של המוצר הופכת את הלקוחות למעצבים־שותפים. העיקרון שהציע דיוויס מאתגר את הדרך המקובלת של פיתוח, ייצור ושיווק מוצרים שלפיה יש לאתר בעיה של קהל יעד מסוים, להציע פתרון עיצובי עקבי, לייצר בכמות גדולה כדי להוזיל עלויות, לאחסן, להמתין לרכישה ולבסוף, להשליך עודפים. בניגוד לדרך המקובלת, התאמה אישית־המונית מאפשרת ייצור מוצרים ושירותים בהתאמה לאינדיבידואל, בכמות שתואמת את הדרישה אחד לאחד. העיקרון נבחן בהקשר של עיצוב לקיימות כדרך להפחית את כמויות הסחורה שמיוצרת לחינם והקטנת נזקי הייצור התעשייתי על הסביבה.22

התאמה אישית־המונית־קווירית (האה"ק) תחיל את העיקרון של דיוויס על עיצוב לא.נשים בעלי כל הנטיות המיניות והזהויות המגדריות. במקום תכתיב חזותי חיצוני הקובע כיצד הקוויר צריך להיראות וכיצד צריכים להיראות המוצרים בהם הוא משתמש, האה"ק משיתה את הבחירה העיצובית על האינדיבידואל ונותנת לאדם כלים להבעת הזהות האישית דרך העיצוב. בחירה והתאמה ברמת המאקרו, כגון בחירה והתאמה של חולצה למכנסיים ולנעליים, זו פרקטיקה מוכרת. אך התאמה אישית־המונית מאפשרת התאמה ברמת המיקרו – הרכבת מוצר שלם מתוך אלמנטים רבים שמעניקים לו אופי ייחודי כמכלול. המוצר מפורק לרכיביו: צורה, גזרה, צבע, חומר, טקסטורה, עיטורים, טיפוגרפיה ועוד, והלקוחות מרכיבים אותו באמצעות ממשק ייעודי. לדוגמה, ברכישת נעליים הלקוחות קובעים את המבנה, המידה, החומרים, אופן הסגירה (רוכסן, שרוכים, צמדן), צבעים ודוגמאות. פירוק המוצר לרכיביו מפרק את הסמנטיקה המגדרית הבינארית הקושרת בין מאפיינים חזותיים מסוימים לבין מגדרים מסוימים. ורוד נהייה לצבע עצמאי, שאינו מקושר בהכרח ל"נשיות", עניבה נהיית לפריט עצמאי, שאינו מקושר בהכרח  ל"גבריות", וכן הלאה. כשהרכיבים עצמאיים, וההרכבה שלהם לכדי מוצר אחד נעשית בידי הלקוח.ה, הסמנטיקה המגדרית הבינארית מוחלפת בחופש של יצירה עצמאית – לקוח יוכל לבחור בנעל במידה 47 עם עקב בן שישה סנטימטרים. העיקרון מעודד שונות עיצובית אינהרנטית כאמצעי להבעה עצמית עבור הפרט. הוא נותן לגיטימציה לאדם לעצב את עצמו במקום לכפות עליו עיצוב קיים. הוא מניח שכל אדם יודע מה טוב לו ויכול לבחור מבין מגוון אישי רחב, שגם אם אינו אינסופי, הוא מציע התאמות אישיות רחבות הרבה יותר מהמקובל בשוק. האה"ק עשויה לתת מענה חזותי ראוי לעיצוב מכליל שיחליף את האסתטיקה הניטרלית משום שיש לה פוטנציאל לבטא את כל המגדרים.

התאמה אישית־המונית אפשרית היום יותר מאי־פעם. מכונות CNC, הדפסת תלת ממד ורובוטים המסוגלים להרכבה מהירה נהיו בשנים האחרונות משוכללים וזולים יותר. יישומונים שונים מקלים על רכישה מקוונת. לדוגמה, יישומון טיילורגייד (TailorGuide) מצלם את הלקוח.ה ומספק מידות גוף מדויקות,23 ויישומון 3DLOOK מאפשר ללקוחות למדוד בגדים באופן וירטואלי.24 מעבר לטכנולוגיות החדשות, הזמנה מקוונת היתה בשנים האחרונות לאחת הדרכים הפופולריות ביותר לרכישת מוצרים, במיוחד בעקבות מגפת הקורונה.25

אולם, היכולות הטכנולוגיות לבדן אינן מספיקות כדי ליצור התאמה אישית־המונית קווירית. בעולם של התאמה־אישית־המונית כמענה ויזואלי – חומרי וסגנוני להמחשת שונויות – מעצבים נדרשים לתכנן בהתאמה לאופני הרכבה של המוצר המיועד. עליהם להגדיר מגוון רחב של רכיבים ולקבוע כיצד הם ישתלבו זה בזה תוך אילוצים חומריים וטכנולוגיים. כמו כן, עליהם לאזן בין מגוון רחב יחסית של הרכבות ריאליות, שיגרמו ללקוחות לתחושת בחירה חיובית, לבין בחירה חופשית מדי שעשויה לגרום ללקוחות ללבטים ולתסכול. בנוסף, עיצוב בהאה"ק דורש מהמעצבים ללמוד מגוון רחב ככל הניתן של זהויות, ולהימנע מהצמדות לסטריאוטיפים מגדריים.

 

היישומון ביטמוג'י (Bitmoji) קבע שאני זכר וגבר, מבלי שיכולתי לשנות זאת.

לדוגמה, אמוג'יז ואוואטר המעוצבים בהאה"ק יאפשרו בחירת מבני גוף, מאפייני פנים וסגנונות לבוש מגוונים, מבלי לכפות התאמות הטרו־נורמטיביות מנרמלות על הסובייקט. נרמול חלקי מתבצע ביישומון ביטמוג'י המאפשר בנייה של דמות אישית. בכניסה ליישומון, הלקוחות מתבקשים לצלם תמונת פנים שבעזרתה היישומון קובע את המין והמגדר של המשתמש. כשניסיתי ליצור אימוג'י לעצמי בדרך זו, היישומון החליט שאני זכר וגבר. הוצעו לי בעיקר בגדים "גבריים" ספורטיביים לצד מגוון מצומצם מאד של פרטי לבוש נשיים, שנדמה שהוספו כמעין קוריוז. כדי ליצור האה"ק אמיתית, יש לפתוח את כל האפשרויות לעיצוב ולשינוי. א.נשים יכולים לשנות לא רק את המגדר שלהם, אלא גם את גופם בדרכים מגוונות, מביינדיג (השטחת החזה באמצעות חזייה ייעודית) וטקינג (קיפול האשכים והפין לאחור) ועד ניתוחים להתאמה מגדרית.

ביטוי חלקי אחר של האה"ק הוא עיצוב בובות "עולם יצירה" (Creatable World) של חברת מטאל (Mattel). החברה, שספגה ביקורות רבות על עיצוב בובת הבארבי כאישה בעלת מבנה גוף לא־מציאותי,26 מתהדרת בגישה פורצת דרך ביחס לעיצוב בובות "עולם היצירה". היא מציעה ללקוחות שישה מארזים שונים הכוללים כל אחד בובה עם שתי חלופות שיער (קצר וארוך) ומספר פרטי לבוש ואביזרים. הבובות מציעות לילדים א-בינאריים חופש גדול יותר לביטוי עצמי מאשר בובות בארבי וקֵן. לבובה אין קימורים "נשיים" או כתפיים רחבות "גבריות". החלפת השיער והבגדים מעניקה לבובה מבעים חזותיים שאינם בהכרח מזוהים עם "נשיות" או "גבריות". עם זאת, מבנה העיניים, האיפור והריסים של הבובות מאזכרים סמנטיקה נשית. בובה שהיתה מעוצבת בהאה"ק,  היתה מציעה לילדים לבחור מראש, או לשנות, גם את צורות הגוף ותווי הפנים.

האה"ק יכולה לבוא לידי ביטוי גם במוצרים רבים אחרים. לדוגמה, קוטר לאחיזה מיטבית של ידית הוא 19.7 אחוזים מאורך כף היד.27 מאחר וכף יד של זכר ממוצע ארוכה מכף יד של נקבה ממוצעת בכ-11 אחוזים,28 כלי עבודה חשמליים רבים הקיימים כיום בשוק, כגון מסור חשמלי, מקדח ומברגה, לא מתאימים ליותר ממחצית בני האדם הבוגרים.29 עיצוב כלי עבודה בהאה"ק יספק ללקוחות אפשרות התאמה של עובי ידית האחיזה לגודל כף היד. היבטים פיזיונומיים נוספים, כגון משקל המכשיר ואורך חלקיו, יכולים להיות מותאמים ללקוחות. מעבר להיבטים הגופניים, מכשירים אלו מאופיינים סמנטית לגברים. קליפות הפלסטיקה שלהם מאסיביות, חריצי האוורור עבים והטקסטורות גסות. מאפיינים אלו אינם נגזרים מטעמי פונקציונליות. האה"ק יכולה לתת מענה חזותי אחר ומגוון, כזה שמזמין א.נשים שאינם "גברים" לרכוש את המוצר ולהשתמש בו.

האה"ק עשויה לעודד רבים לחגוג ביטוי עצמאי וחופשי של זהות אישית. במקביל, היא לא מונעת מא.נשים להמשיך ולהחזיק בקטגוריות הבינאריות. אדם הטרו־נורמטיבי יכול לבחור בעיצוב הטרו־נורמטיבי. המערך השיווקי התומך במוצר יכול לפעול בדומה למסעדות המאפשרות הרכבה של מנה אישית על כל רכיביה לצד בחירה מתוך תפריט קבוע. קטלוג של מוצר בהאה"ק עשוי להציע בחירה בין שתי זהויות הטרו־נורמטיביות ומספר זהויות אחרות. קטלוג כזה יאפשר לא.נשים להתבסס על ההצעות הקיימות ולשנות רכיבים, בדיוק כפי שאפשר לבחור בפיצה מרגריטה, להחסיר ממנה בזיליקום ולהוסיף לה פטריות. הוא עשוי להעניק השראה ביחס לבחירה, ולסייע למי שאינם רוצים לטרוח ולהרכיב את המוצר כולו מבראשית. ילדה תוכל להרכיב בובה במבנה גוף, שיער ולבוש המזכירים את בארבי או לבחור בובה כזו מתוך הקטלוג, אבל היא תוכל גם להרכיב או לבחור בבובה המציגה מגדר אחר. בניגוד להליכה הכפויה בתלם העיצובי, הבינארי, אקט הבחירה  עשוי להטמיע את התובנה שכל הנטיות המיניות והזהויות המגדריות זכאיות למימוש ולשגשוג שווה.

האה"ק מתאימה לעיצוב מוצרים, אופנה, חללים, ממשקי משתמש באפליקציות, וכל דבר המיועד לשימוש אישי. כלומר, אין היא מספקת מענה לעיצוב מרחבים משותפים או ציבוריים. אלו יכולים להיות מעוצבים בעיצוב מכליל שאיננו ניטרלי. לדוגמה, חנויות אופנה יכולות לסדר את הפריטים במרחב לפי גזרות ומידות ולא לפי חלוקה בינארית ל"נשים" ול"גברים". חנויות צעצועים יכולות לחלק את המרחב לפי תחומי עניין כגון ספורט, מלאכת־יד, בובות, מדע וכו' ולא לפי "בנות" ו"בנים". השילוב בין מוצרים בהאה"ק ומרחבים מכלילים ישחרר את העיצוב מהתעוקה ההטרו־נורמטיבית.

לסיכום, האה"ק מכירה בחשיבותו של עיצוב כאמצעי להבעה עצמית, וביכולתו של הפרט לעצב ביטוי חופשי לזהותו מבלי שזו תכפה עליו מבחוץ. היא מאפשרת לא.נשים לקחת חלק אקטיבי ביצירת הביטוי החזותי האישי שלהם ומעודדת פתיחות חברתית למגדרים מגוונים. האה"ק אינה מבטלת את הייחודיות של הסובייקט הקווירי או ההטרו־נורמטיבי אלא מאפשרת לכל אדם להציג את עצמו כרצונו. לבסוף, היא מציעה גמישות זהותית רבה יותר עבור מי שזהותם פלואידית. היא מכירה בזכותו של אדם לשנות את זהותו וכך פותחת את העיצוב לפלורליזם חזותי, גמיש ואדפטיבי. הבחירה העיצובית של הסובייקט היא מטאפורה לחופש של הזהות האישית וליכולתה להשתנות. הרעיון שכל אדם יכול לבחור לבטא את זהותו מבעד לצורה וחומר עשוי להוביל לפתיחות חברתית גדולה יותר, ולפתוח פתח למוביליות בתוך השדה הזהותי־חזותי. לבסוף, להאה"ק פוטנציאל להציג את הקוויר כשווה בין שווים. הצגת זהות כעניין של עיצוב מפרקת את ההצמדות המהותנית בין מאפיינים חזותיים מסוימים לבין מגדרים מסוימים, ועשויה להטמיע את ההבנה שביטוי עיצובי לזהות אישית נתונה לבחירה ולשינוי. בתוך הפלורליזם החופשי, עיצוב בינארי הוא רק עוד אפשרות אחת מיני רבות.

• 1. Ece Canli, Queerying Design Material Re-Configurations of Body Politics (Ph.D. Dissertation in Design. Faculty of Fine Arts, University of Porto (FBAUP, 2017), 41-2.
• 2. Unicode Consortium. Full Emoji List, v14.0 (2021). Retrieved (10.7.2022) https://unicode.org/emoji/charts/full-emoji-list.html
• 3. Mark Wilson, Exclusive: Google Releases 53 Gender Fluid Emoji. Fast Company, 2019. Retrieved (10.7.2022) https://www.fastcompany.com/90343461/google-releases-gender-fluid-emoji
• 4. Jennifer Hahn, “Adam Nathaniel Furman and Sibling Architecture design ‘super-camp’ Boudoir Babylon installation,” Dezeen, 2020. Retrieved (4.7.23) https://www.dezeen.com/2020/12/20/boudoir-babylon-adam-nathaniel-furman-sibling-architecture-ngv-triennial/
• 5. Ibid.
• 6. Jennifer Daniel, “When a Merperson is a Merman,” in Companion Proceedings of the 2019 World Wide Web Conference (WWW 19') (New York: Association for Computing Machinery, 2019), 424–425.
• 7. Cruising Pavilion Architecture, Gay Sex and Cruising Culture, ArkDes, 2019.  Retrieved (17.9.2021) https://arkdes.se/en/utstallning/cruising-pavilion-architecture-gay-sex-and-cruising-culture/
• 8. Sebastian Jordahn, “Architecture is overdue its own sexual revolution say Cruising Pavilion curators.” Dezeen, 2019. Retrieved (4.7.23) https://www.dezeen.com/2019/11/04/architecture-overdue-sexual-revolution-cruising-pavilion-ark-des/
• 9. Aisle, Boost Boxer. Retrieved (4.7.23) https://periodaisle.com/products/boxer-  brief?variant=39246614036578
• 10. Rubies. Retrieved (4.7.23) https://rubyshines.com
• 11. Ronald L. Mace, Graeme J. Hardie, Jaine P. Place, Accessible Environments, Toward Universal Design (Raleigh, NC: North Carolina State University, The Center for Universal Design, 1991).
• 12. Monica Myers and Jason Crockett, “Manifesto for Queer Universal Design,” SQS: Journal of Queer Studies in Finland, 6/1-2 (2012), 58–64.‏
• 13. Hans Persson, Henrik Åhman, Alexander A. Yngling, and Jan Gulliksen, “Universal design, inclusive design, accessible design, design for all: different concepts—one goal? On the concept of accessibility—historical, methodological and philosophical aspects,” Universal access in the information society, 14(2015), 505–526.
• 14. Joan McGuire and Sally Scott, “An Approach to Inclusive College Environments,” Universal Design for Instruction. Learning Disabilities, 14 (2016), 1, 21–31.
• 15. https://coldlaundrystores.com/, http://the-nohant.com/, https://en.adererror.com/. 
• 16. https://www.aesop.com/, https://getmaude.com/, https://www.nongenderspecific.com/.
• 17. Caroline Criado Perez, Invisible Women Exposing Data Bias in a World Designed for Men (London: Chatto & Windus, 2019).
• 18. Larissa Holaschke, “More Gender–More Design? Gender-Sensitive Design for The Society of Today,” in Björn Franke and Hansult Matter (eds.), Not at Your Service: Manifestos for Design (Basel: Birkhäuser, 2021), 468.‏
• 19. Ogilvy Uni-Form, 2020. Retrived (17.9.2021) https://www.ogilvy.com/work/uni-form
• 20. Jeffrey M. Jones, “LGBT Identification Rises to 5.6% in Latest U.S. Estimate,” Gallup (24.2.2021). Retrived (4.7.23) https://news.gallup.com/poll/329708/lgbt-identification-rises-latest-estimate.aspx
• 21. Stanley M. Davis, Future Perfect) Woburn, Massachusetts: Addison-Wesley publishing company, inc., 1987).
• 22. Stephan Hankammer, Kjeld Nielsen, Frank T. Piller, Günther Schuh, Ning Wang (eds.), Customization 4.0.: Proceedings of the 9th World Mass Customization & Personalization Conference. Aachen, Germany, November 20th-21st, 2017 (Berlin: Springer, 2018), part III, 237–337.
• 23. TailorGuide, What is TailorGuide?. Retrieved (4.7.23) https://tailor.guide/
• 24. 3DLOOK, About 3DLOOK, Retrieved (4.7.23) https://3dlook.me/about_3dlook/
• 25. D. Coppola, “E-commerce worldwide - statistics & facts,” Statista (17.9.2021). Retrieved (17.9.2021) https://www.statista.com/topics/871/online-shopping/#dossier-chapter1
• 26. Hannah Tulinski, Barbie as Cultural Compass: Embodiment, Representation, and Resistance Surrounding the World’s Most Iconized Doll (College of the Holy Cross, Department of Sociology & Anthropology, Department Honors Thesis, 2017). 
• 27. Yong-Ku  Kong, and Brian D.  Lowe, “Optimal cylindrical handle diameter for grip force tasks,” International Journal of Industrial Ergonomics, 35(2005), 6, 495–507.
• 28. Umema Zafar, Shafiq-Ur Rahman, Naila Hamid Junaid Ahsan and Nimra Zafar “Correlation between height and hand size, and predicting height on the basis of age, gender and hand size,” Journal of Medical Studies, 25, 4(2017), 425–428.
• 29. ראו לדוגמה מקדחות של חברת בוש ושל חברת סטנלי
  https://www.boschtools.com/us/en/boschtools-ocs/12v-max-drill-drivers-gsr12v-300n-200240-p/ Retrieved (4.7.23) 
  https://www.stanleytools.co.uk/products/power-tools/drills Retrieved (4.7.23)