*'Make Tea, Not Love'
תה באמנות הרוסית, היפנית והבריטית מהמאה ה־19 עד ימינו
במאתיים השנים האחרונות השתנתה המפה הפוליטית של העולם במהירות: גבולות ולאומים הוגדרו מחדש, מדינות נולדו או התפרקו. ואולם עבור חוקרי תרבות המזון הגדרת הגבולות היא עניין פשוט: מבחינתם, העולם נחלק לשניים — מדינות של תה ומדינות של קפה. תה הוא מוטיב שכיח באמנות, בייחוד באמנותן של שלוש “מעצמות התה“ — רוסיה, יפן ובריטניה. מה גרם לעלים יבשים מהולים במים חמים להפוך למקור השראה עבור אמנים רבים? מהו הערך המוסף שמביא התה למשמעותן של יצירות?
* (Monty Python: And Now for Something Completely Different (1971), Movie, DVD (Director: Terry Jones 8th: “Hell’s Grannies”, London: Sony Pictures, 2007).
אלה צ'רניאק
אלה צ'רניאק, דוקטורנטית מצטיינת בחוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית, מלמדת ומדריכה סיורי אמנות. מחקרה מתמקד בהבניית זהות של האמניות באיטליה בתקופת הרנסנס. בין התערוכות שאצרה: תצוגת הקבע של מוזיאון משה קסטל; שישה סיפורים מהירים על אהבה: יוצרים חולקים את מבטם על זוגיות; הדר הולך ונעלם: תצלומי בתי כנסת מקהילות קטנות ונעלמות מסביב לעולם; זיכרונות משכונת הבוכרים: מוטיבים בוכריים ביצירה של משה קסטל ואמנים ארץ–ישראליים במחצית ראשונה של המאה העשרים.