*'Make Tea, Not Love'

תה באמנות הרוסית, היפנית והבריטית מהמאה ה־19 עד ימינו

במאתיים השנים האחרונות השתנתה המפה הפוליטית של העולם במהירות: גבולות ולאומים הוגדרו מחדש, מדינות נולדו או התפרקו. ואולם עבור חוקרי תרבות המזון הגדרת הגבולות היא עניין פשוט: מבחינתם, העולם נחלק לשניים — מדינות של תה ומדינות של קפה. תה הוא מוטיב שכיח באמנות, בייחוד באמנותן של שלוש “מעצמות התה“ — רוסיה, יפן ובריטניה. מה גרם לעלים יבשים מהולים במים חמים להפוך למקור השראה עבור אמנים רבים? מהו הערך המוסף שמביא התה למשמעותן של יצירות?

* (Monty Python: And Now for Something Completely Different (1971), Movie, DVD (Director: Terry Jones 8th: “Hell’s Grannies”, London: Sony Pictures, 2007).

למאמר המלא

 

 

אלה צ'רניאק

אלה צ'רניאק, דוקטורנטית מצטיינת בחוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית, מלמדת ומדריכה סיורי אמנות. מחקרה מתמקד בהבניית זהות של האמניות באיטליה בתקופת הרנסנס. בין התערוכות שאצרה: תצוגת הקבע של מוזיאון משה קסטל; שישה סיפורים מהירים על אהבה: יוצרים חולקים את מבטם על זוגיות; הדר הולך ונעלם: תצלומי בתי כנסת מקהילות קטנות ונעלמות מסביב לעולם; זיכרונות משכונת הבוכרים: מוטיבים בוכריים ביצירה של משה קסטל ואמנים ארץ–ישראליים במחצית ראשונה של המאה העשרים.