אמנות, אדריכלות: סיבכת קשרים, תסבוכת, תסביך

הקשרים בין אדריכלות לבין אמנות, על פי האל פוסטר, הם גורם פעיל בתרבות העכשווית. אם אדריכלים דוגמת זאהה חדיד או הרצוג ודה מרון שואבים מן האמנות על מנת לחדש את העיצוב האדריכלי, האדריכלות מצידה היא מרכיב מחולל שינוי ובעל השלכות בציור, פיסול וקולנוע. פוסטר מנתח את מה שהוא מכנה "סגנון גלובלי" באדריכלות של נורמן פוסטר, ריצ'רד רוג'רס ורנצו פיאנו, ומציג אותו כאנלוגי ל"סגנון הבינלאומי" של לה-קורבוזיה, גרופיוס ומיס ון דר רוהה. סגנון גלובלי זה, הוא טוען, יותר מכל עבודת אמנות, הוא מראיתה של המודרניות העכשווית על מאווייה, אשליותיה וכשליה. אופני הניתוח של פוסטר ממחישים כיצד יחסי אמנות-אדריכלות הם גורם מרכזי כיום במערך החברתי-כלכלי הרחב ויש להם חלק בתעשיית התודעה.

האל פוסטר הוא פרופסור לאמנות ולארכיאולוגיה באוניברסיטת פרינסטון ואחד מעורכי כתב העת וסדרת הספרים לאמנות, תיאוריה, ביקורת ופוליטיקה, אוקטובר. מבין ספריו (הראשון להלן כעורך): The Anti-Aesthetic: Essays on Postmodern Culture; Compulsive Beauty; The Return of the Real; Design and Crime. ספרו הרואה עתה אור בעברית פורסם לראשונה באנגלית ב-2011. הספר הוא ביקורת תרבות לא פחות מאשר ביקורת אמנות ואדריכלות והוא חותר לדרך ביניים בין פרשנות עיתונאית לבין כתיבה תיאורטית של איש מקצוע. זהו ספרו המלא הראשון המתורגם לעברית. שניים ממאמריו המוקדמים יותר הופיעו בכתב העת "המדרשה" 9, 13.