בין תצוגה לייצוג: עניין של בחירה (באנגלית)
אוצרים עומדים נוכח דילמה לא פשוטה בבואם לבחור פריטים לתצוגתם: מה לכלול בתצוגה ומה להותיר מאחור. האם עליהם להציג כל פריט ופריט הנמצא רלוונטי לתצוגתם, או עליהם לדגום מתוך השלל הקיים, את אותם פריטים אשר ייצוגם יתן ביטוי לאידיאולוגיה שלהם, לנטיותיהם הפוליטיות, לטעמם וכו'. השאלות הנידונות במאמר אינן מתייחסות אך ורק לפרקסיס של האוצרות, כמו שהן מכוונות כלפי ההבחנה בין שני סוגים של תערוכות: תערוכת התצוגה המאפיינת מוזיאונים למדע, ארכיאולוגיה וכו', לעומת אסטרטגיית האוצרות באמנות, אשר רואה בייצוג אבן שואבת לצורך הבניית התערוכה. בתוך כך מתברר מעמדו של האוצר, תפקידיו כסוכן מתווך בין הקהל לפריטי התרבות הקיימים בשדה, או כסוכן בורר וממיין פריטים שנראים ראויים וחשובים כמייצגי תפיסת עולם, פוליטיקה, טעם וכו'.
למאמר המלא באנגלית לחץ כאן: This article in english
ברוך בליך הוא מרצה בכיר באקדמיה לאמנות בצלאל, לימד בעבר בחוגים לפילוסופיה וקולנוע באוניברסיטת תל-אביב. ב-1989 היה פוסט-דוקטורנט במכון וארבוג, באוניב' לונדון, בהנחייתו של סיר ארנסט גומבריך ורוג'ר סקרוטון (בירקבק קולג', אוניב' לונדון). פרסם מאמרים בנושאי תקשורת חזותית, תרבות חזותית, ומשתתף קבוע בכנסים של האגודה לאסתטיקה אמפירית וסוציולוגיה של התרבות החזותית. הרצה בפורומים שונים בארץ – הטכניון (חיפה), ו-ליר (ירושלים), האוניב' העברית, ובחו"ל – בנוטינגהם, פראג, ברלין, קירשברג, לונדון, ניו-יורק, ועוד. מוזמן לכנסים באורבינו, וינה, אביניון.
משמש כעורך של 'היסטוריה ותאוריה: הפרוטוקולים', היוצא לאור בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב.