תפקיד מרכזי-המדיה בארגון המידע

* מבוא
* מהי ספריית מדיה?
* מי הם ספרני המדיה?
* סיכום
* הערות
* רשימה ביבליוגרפית

 

מבוא

העיסוק בחומרי מדיה והצורך לארגן, לנהל ולשמר אובייקטים אלה, מעלה את המודעות לנושאי ארגון המידע וניהול חומרים אורקוליים בכלל. שירותי הספריה משלבים חומרים בפורמטים שונים. הספריות כוללות עיתונים, כתבי עת, סרטים, סרטי וידאו, תקליטים ופריטים בפורמטים אורקוליים ודיגיטליים כאחד. הפורמטים השונים שאנו מטפלים בהם בהעברת מידע בספריה נחשבים כ"מדיום". ספריות המדיה עוסקות בכל הנושאים הקשורים לחומרים אורקוליים – לקול, תמונה, אנימציה מולטימדיה אינטראקטיבית. חומרים מסורתיים שעדיין קיימים יחד עם האפשרויות הרבות של האינטרנט הכולל תוכן דיגיטלי.

במאמר זה נדון בשילוב החומר המולטימדיאלי בספריות.

הכישורים הדרושים מספרן כדי לספק שירותים במדיה והדרכות הם מגוונים. ספרן המדיה צריך להיות אדם שהוכשר, שהינו בקיא ויכול לעבוד עם כל הפורמטים להעברת מידע בספריה, בנוסף לכישוריו הספרניים. ספרן המדיה התפתח במשך השנים וקיבל משמעויות שונות בתפקידיו ופעולתו בספריה.

ניתן להבחין בסוגים שונים של מרכזי מדיה בספריות. חלקם מטפלים בחומר אורקולי או במדיה דיגיטלית בלבד, אחרים בשירותים שונים או קונסורציומים, המאגדים מספר ספריות ומהווים מרכזי מדיה.

במאמר זה נביא סקירה על מרכז המדיה הדיגיטלית DMC – DIGITAL MEDIA CENTER OHIOLINK.

כמו כן, נתאר את מחלקת המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה, דגם המייצג שילוב חומר אורקולי ולא ספרי באוניברסיטה אקדמית, כולל טיפול בפרויקטים דיגיטליים.

 

מהי ספריית מדיה?

'מדיה' הינה צורת רבים של 'מדיום'. 'מדיום' בהקשר של ספריות כולל: סרטים, סרטי וידיאו, ספרים, תקליטים ופריטים בפורמטים אחרים.^[1]

ספריית מדיה עוסקת במיוחד בכל הנושאים הקשורים לחומרים אור-קוליים – לקול, תמונה וידאו ומולטימדיה אינטראקטיבית. הספריה עוסקת בפיתוח אוספים שונים, קטלוג, נגישות לחומר ושמירתו. כמו-כן, מספקת שירותים המבוססים על חומרים אלו, כמו ספריות ילדים, מרכזי שפה, ספריות מדיה דיגיטליות המועברות באינטרנט. ספריות אלה מקדמות מומחים העוסקים במקורות ושיטות רכישה, נושאים טכניים לציוד עכשווי או היסטורי, נושאים חוקיים המשפיעים על האוסף, העברה ומסירה של מסמכים, קטלוג, חוקי קטלוג ספציפיים וצורות קטלוג.^{( 2)} החומר הדיגיטלי משתלב בספריות מודרניות. אלה ספריות שבהן לתמיכה המסורתית הצטרף חומר חדש שיש לו מאפיינים חדשים, המאפשרים עבודה באמצעות מחשב בספריה ומחוצה לה מעבר לשעות פתיחת הספריה.

כיום ניתן למצוא צורות שונות של חומר דיגיטלי:

• מידע השמור ב-CD-ROM או ב-DVD.
• מידע הנוצר ע"י הספריה עצמה או דיגיטציה של החומר והסבתו מפורמט אחד לשני.
• מידע המגיע דרך האינטרנט. יש לבחור את המידע, לשמור אותו, לקטלג ולאפשר נגישות מקטלוג הספריה.

הטיפול הביבליוגרפי משתנה מספריה לספריה בהתאם לצרכיה ולקהל היעד שלה.^[3]

ספריות נוכחיות ועתידיות מטפלות בחומרים ביבליוגרפיים ומאגרי מידע שיוצרים אינטגרציה. האינטגרציה של מסמכים כאלה גורמת לספריה לעבור שינויים משמעותיים. הדרישה למידע בפורמט דיגיטלי עולה, כך שבעתיד יהיה חשוב מאוד לספריה לפתח אוסף נגיש בפורמטים שונים וכן מגוון של קישוריות (Links) שתוכל להציע.

זו הסיבה מדוע עלינו ליצור דיגיטציה של האוספים. בחברה דיגיטלית כזו, על הספריות, ליצור אסטרטגיה ולהשתלב עם סוכנויות אחרות שמייצרות או מספקות מידע. בשלב זה הספריות יכולות לשמש כמסננות אך לא מצנזרות. כלומר, ליצור אינפורמציה מדויקת ומגוונת, נגישה לכל אחד מבלי להתחשב במקור. זה אומר השקעה רבה ויצירת סטנדרטים חדשים.^[4]

 

מה מכילה ספריית מדיה?

ספריית המדיה כוללת תמונות, סרטים, תקליטורי שמע, קלטות, תקליטורים מולטימדיה – חומרים מסורתיים שעדיין קיימים יחד עם האפשרויות הרבות של האינטרנט. השימוש בחומר האודיו-ויזואלי חשוב כמו החומר המודפס בספריה. הגישה אל החומר האודיו-ויזואלי צריכה להיות חופשית למשתמש כמו הגישה לחומר המודפס.

יש לראות בחומר האודיו-ויזואלי חלק אינטגרלי מהשירותים שהספריה צריכה לספק. הספריות נמצאות במצב שעליהן לעסוק בכל סוגי החומרים, כולל חומר מודפס, אודיו-ויזואלי, אלקטרוני – באמצעות אינטרנט ומולטימדיה.

[תמונה מס 1. חומרים אור-קוליים]

 

הגדרות:

אודיו-ויזואלי: (Audiovisual) מה שמתייחס לראייה ו/או לשמיעה.

מולטימדיה: (Multimedia) כולל שני ביטויים או יותר אודיו-ויזואליים. לדוגמא: קול ותמונה, טקסט וגרפיקה, וידאו.

מולטימדיה אינטראקטיבית: (Interactive Multimedia) צורת הצגה של מולטימדיה. למשתמש יש אפשרות לשלוט בה.^[5]

 

ספריית האומנות:

רוב ספריות האומנות משלבות ספריות וירטואליות משום שאין אנו יכולים להתעלם מהמקורות הדיגיטליים שמגדילים את האוסף ומשפיעים על האוסף המודפס. במיוחד משום שחומר זה הגדיל את המושג "חומר חולף" (Ephemera) בספריה. למעשה, רוב החומר הדיגיטלי הוא "חומר חולף". קיימת התלבטות אם יש להדפיס את המידע מאתר האינטרנט או שיש לסמוך על השרת של הספריה או רק ליצור קישור. יש להקדיש מחשבה לדרכים שבהן אנו יכולים לקטלג, למפתח, לשמור ולהציג מידע כזה למשתמש במידע טקסטואלי ובמיוחד במידע מולטימדיאלי. יש השקפות שונות בנושא.

ההתפתחות והשימוש באינטרנט בכל מקום בעולם הקלה על הגישה לא רק לכמות המידע ונגישות למידע בפורמטים שונים, אלא לדרכים חדשות של תקשורת בו זמנית.^[6]

 

ארכיבאות ואחסון:

כדי לשמור על האינפורמציה בספריית המדיה, יש להבטיח תנאים פיזיים וכימיים לחומר המקורי. יש לשקול גישה פתוחה או גישה סגורה לחומרים שבספריה.

מדי פעם יש לבדוק אם החומר במצב תקין מאחר שהשימוש בו יוצר בלאי.

 

תקציב:

התקציב צריך לכלול פיתוח אוסף, ציוד, תחזוקה של הציוד, אחסון, תיקון והחלפת חלקי ציוד.

כל שנה יש לדון בתקציב בגלל השינויים המהירים באוסף ובטכנולוגיות החדשות. כמו-כן, יש לקחת בחשבון את הבלאי של הציוד. אוספי הווידאו משפיעים על דפוסי איוש של הספריה בכך שהם יוצרים גידול בצרכי האיוש של הספריה.

 

מדיניות פיתוח אוסף:

בפיתוח אוסף הספריה יש לקבוע קדימויות לרכישה וקריטריונים לכל מקור מדיה בנפרד.

אחת הדרכים התורמות לפיתוח האוסף הן התרומות הנתרמות לספריה.

צריך ידע ומידע ברכישת החומרים, המדיה והציוד המתלווה, השונים מחומר מודפס וידע משפטי בעניין זכויות יוצרים.

 

קטלוג וגישה ביבליוגרפית:

החומר האור-קולי צריך להיות חלק בלתי נפרד מהביבליוגרפיה. לחומר הזה יש מאפיינים ייחודיים שיש להתייחס אליהם בקטלוג. כדאי שהספריה תאמץ סטנדרטים מוכרים בקטלוג ובמפתוח הנושאים ושפריטים אלה יהיו כלולים בקטלוג הכללי של הספריה.

 

דיגיטציה ושימור:

כיום, שיטת ההעתקה של אינפורמציה היא ע"י דיגיטציה. כדי להצדיק את ההוצאות הגבוהות של דיגיטציה, חשוב מאוד ליצור ערך מוסף למשתמש. זאת אומרת, ע"י ניתוח נושאי משופר. יש מוסדות שמתמחים בדיגיטציה של מסמכי וידאו ואודיו. לפני הדיגיטציה יש לבדוק שהמסמך לא עבר דיגיטציה בעבר במקום אחר ואם קיימות הגבלות של זכויות יוצרים. לפעמים דרישות אלה מקשות על ההתקדמות אך הן הכרחיות.^[7]

יש לדאוג לאיכות התוצרים ואפשרויות מניפולציה שונות כגון, הגדלת התמונה.

 

האינטרנט – שימוש באינטרנט להצגת אוספים אודיו-ויזואליים ומולטימדיה:

האינטרנט מספק לנו אפשרויות רבות ומגוונות של מצגות אודיו-ויזואליות ומולטימדיה לקבוצות רחבות של משתמשים. ניתן לאתר תמונות, אודיו וקטעי וידאו ברשת. חומרים אודיו-ויזואליים ומולטימדיה מתאימים מאוד ליצירת מצגות מעניינות באינטרנט. כיום קורסים והרצאות מועברים בשילוב חומר ויזואלי.

נשאלת השאלה: לאיזה סוג של אינפורמציה אנו יוצרים גישה, למי רוצים להגיע ומה עלינו לדעת כדי להשיג את המטרה?

השירותים המסורתיים של הספריה עברו לזירה חדשה – הקטלוג עם תוכן דיגיטלי היוצר חוקים חדשים.

מספר גדל והולך של אוספי מדיה ניתנים דרך האינטרנט. על הספריה ליצור גישה למשתמש לאינטרנט מתוך הספריה. יש להעתיק פרסומים אלקטרוניים לתוך מערכת הגישה של הספריה, כאשר יש לרשום כל מסמך ולתאר אותו. על הספריה לספק ציוד לגישה זו.^[8]

הספריה צריכה להכיר את הפיתוחים החדשים באינטרנט ולבדוק את התאמתם לקהל היעד שלה.

 

 

 

מי הם ספרני המדיה?

קישור המונח 'מדיה' בצורת הרבים למילה 'ספרן' פרושה: 'אדם אשר הוכשר, בקי ויכול לעבוד עם כל הפורמטים להעברת מידע בספריה'. הגדרה פשטנית זו, של "ספרן מדיה" לא תתקבל באופן אוניברסלי כמו המונח 'ספריה', אך הגדרה כזו נתמכת בשימוש המסורתי.

תוך הנחה שהגדרה זו התקבלה באופן אוניברסלי, נמשיך להשערות נוספות. למשל, אנשים שהוכשרו באמצעות קורס או התנסות, במדיום מסויים כמו: קולנוע, וידיאו, דפוס או צילום יכולים להיות מכונים 'מומחי קולנוע', 'מומחי וידיאו', 'מומחי דפוס' או 'מומחי צילום'. אנשים אלו שהוכשרו בטכנולוגיה חינוכית, בתקשורת הוראה, בתכנון הוראה ובחינוך אודיו-ויזואלי בקיאים בפורמטים שאינם דפוס, אך העדר לימוד או ידע בדפוס שנרכש מתוך ניסיון, ימנע מהם להיחשב כספרני מדיה. הם יכולים להיות מכונים 'מומחים לחומר שאינו דפוס', כיוון שהם חסרים ידע בחומר בדפוס, הנדרש להם כדי להפוך לספרני מדיה. ספרני דפוס שאינם מוכשרים לנהל שירותים שאינם בדפוס יכונו 'ספרני יעץ לחומר בדפוס', שרות ציבורי בדפוס או קטלוג בדפוס בהתאם למישרה שלהם.

ניתן לראות ספרן מדיה בבית ספר החסר כמעט לחלוטין ידע במדיום אחר מלבד הדפוס, כשברשותו תעודה המציינת הכשרה מקיפה בכל פורמטי העברת המידע (מדיה). לבסוף, כסטודנטים, ספרני מדיה לבתי ספר מוגבלים בדרך כלל לתכניות לימודים מובנית, המוגבלת לבתי ספר בעוד שסטודנטים שהוכשרו להיות ספרני מדיה אינם מוגבלים לסוג מסויים של תכניות לימודים בספרנות, אלא אם הם בוחרים בכך מבחירה אישית.

כיום, החינוך הפורמלי של ספרני המדיה בדרך כלל ניתן בשתי צורות. או שהם לומדים לשני תארים, אחד בספרנות מסורתית והשני בתפיסה הרחבה של חומר שאינו דפוס, או שהם למדו באחד מבתי הספר לספרנות שבו תכנית לימודים במדיה מצורפת ללימודי חומר בדפוס ולא בדפוס בתכנית אחת לקבלת תואר. השיטה האחת בחינוך בספרנות מדיה אינה עדיפה על האחרת. קיימות יתרונות ומגבלות בשתי הגישות. היתרון הברור בכך שלומדים לשני תארים בשני תחומי לימוד של חומר בדפוס ושלא דפוס הינו הזמן והעומק המוקדשים לנושאים. המכשול העיקרי הינו כפילות המתרחשת בלימוד לשני תארים שלהם דמיון רב. ללימודי מדיה בדפוס ולא דפוס, בתכנית לתואר אחד יש יתרונות, אך הפגם העיקרי שלה הינה חשיפה מוגבלת לתוכן של קורס מורכב, כאשר שתי תכניות לימודים מצורפות לתכנית לתואר אחד. ניתן לבטל את ההכפלה, אך לא ניתן להתגבר על תכנית לימודים מוגבלת מבחינה אקדמית, עקב הזמן הקצר בכל התכניות לתואר אחד. בנוסף לבעיה סבוכה זו, יש לחשוב על צרכי מדעי המחשב/המידע של ספרן המדיה כיום, ולפתח תכנית אקדמית שתכשיר אדם כזה לעבודה בכל מגוון שירותי המדיה.

אנשים הלומדים בתכניות לימוד (והמעסיקים) צריכים להקדיש מחשבה לתכניות רב תחומיות המכשירות אנשים בנושאי חברת המידע הרב ערוצית.

לספרני מדיה רקע טוב יותר בספרנות מסורתית ושירותי ספריה שאינם בדפוס. עקב אופי ההכשרה שלהם, הם בקיאים בפורמטים שאינם בדפוס, וכן בבחירה, בארגון, בניהול תכניות הנדרשים לפתוח שירותי ספריה שלא בדפוס. לבסוף, רוב ספרני המדיה יראו את ההיבטים הרחבים יותר של השירותים, מאשר ראיה חינוכית מוגבלת של מומחים לחומר שאינו דפוס.^[9]

לשירותי AV (Audiovisual) נדרש איוש עם דרישות מיוחדות. כישורים מיוחדים נדרשים לפתח ולתחזק אוספי מולטימדיה. לתחזק מכשירי AV כדי שיפעלו בקביעות, לדאוג לאחסון תוכנות במצב תקין וכן להקים ולפרק את סוגי המכשירים לסוג התוכנות שנמצא באוסף.

כדי לזהות ולאתר חומר AV יש להשקיע מאמצים. אין הדבר דומה לספקי החומר הספרי. הידע מי מוכר מה הוא אחד מהאתגרים שמספק שירות AV.^[10]

לקטלג פריט אורקולי לוקח יותר זמן מקטלוג חומר ספרי. לספרן המדיה יש הזדמנות להוסיף לקטלוג תיאוריה ופרקטיקה ע"י פיתוח תארנים (Discriprtors) שמתארים את החומר.^[11]

ספרן המדיה צריך לדאוג לשדרוג עקבי של השינויים בטכנולוגיה.^[12]

יש לנצל קריטריונים ברמה גבוהה להעסקת ספרן מדיה כמו כל ספרן אחר. ספרן המדיה העוסק במגוון פעילויות, תלוי בסוג הספריה ובצרכים המוגדרים של קהילת הספריה.

מידת הידע תלויה מאוד בעומק ההשכלה ובניסיון שהאדם הביא למישרה.^[13]

אוריינות חזותית ומולטימדיאלית של ספרני המדיה הנן חיוניות. ספרן המדיה חייב להכיר את הצרכים, ההעדפות ופורמטי הידע הויזואלי של קהילת הספריה אם הוא מעונין בהערכה חזותית ואינטלקטואלית. המכנה המשותף של תקשורת חזותית הינה הקומפוזיציה הויזואלית. הרמה הבסיסית הזו מספקת את השפה הפונקציונלית שספרני מדיה, מפיקי תמונות והקהילה מנצלים כדי לתקשר.

לפני הערכה, הבחירה או הפקת חומרים ויזואליים יש לזהות את המטרה הספציפית. פירוש הדבר לדעת איזה מידע ויזואלי נדרש, מה אתה רוצה למסור, או מה יוצר התמונה מתכוון להעביר.

הצגה יעילה של הויזואל לעיתים חשובה כמו התוכן של הויזואל.^[14]

היכולת להעריך, לבחור ולהפיק ויזואל טוב טמונה בכל אחד מאתנו. אך עלינו ליצור את הרעיונות והטכניקות באמצעות צפייה במידע חזותי רב, ביקור בתערוכות אמנות, הליכה לסרטים ולספריות והשתתפות בטכניקות יצירתיות.^[15]

לספרן המדיה יש תפקידים רבים. ספרני מדיה נקראים לפקח על אוספים, הוראת יעץ וביבליוגרפיות בנוסף לטיפול בסוגי המדיה.^[16]

התפתחות מקצועית מתמשכת חשובה ודרושה לספרני המדיה כיוון שהטכניקות והמוצרים משתנים במהירות. הספרן יכול להשתלם באיגודים מקצועיים, בבתי ספר לספרנות ומידענות וארגונים אחרים.^[17]

 

ארגוני ואיגודי מדיה

האיגודים העוסקים בפיתוח משאבי מדיה ושירותים הינם רבים.

על ספרן המדיה להשתתף באופן פעיל בארגוני מדיה באמצעות מפגשים, ועדות וכנסים. בדרך כלל קיימים איגודים ארציים כאלה. מפגשים אלו מאפשרים לאנשים המתעניינים במדיה להחליף רעיונות ומידע, לעדכן את הידע ולפתח אותו. איגודי המדיה מגרים חשיבה, מחקר וחידוש. הם מאפשרים לאנשי המדיה לעבוד בשיתוף פעולה להשגת המטרות הרצויות. הם מסייעים לאנשי מקצוע להשיג תמיכה והכרה מהמוסדות והחברות שאליהם הם שייכים.

הפעילויות החשובות של איגודי המדיה כוללות: פרסום כתבי עת, עלונים, מדריכים, מונוגרפיות, דו"חות מחקר ופרסומים שאינם בדפוס. אחדים מפיקים סקירות ומדיה גרפית. בנושא זה חשובות הועידות והסדנאות שבמהלכן האנשים יכולים להיפגש, ללמוד ולתכנן. ארגונים רבים מנהלים שדולה לחקיקה אוהדת בנושא שירותי המדיה, מתקשרים עם קבוצות לספריות מדיה ומפתחים תקנים וקווי הנחיה.^[18]

 

ספרן המדיה והקהילה

ספרני המדיה יתייעצו באופן פעיל בקהילה בבחירת סרטים ומדיה לא מודפסת אחרת. ספרן המדיה יגלה במהרה שהמפתח למדיה מוצלחת הינו תמיכה חזקה מהקהילה והתעדכנות.

לספרן המדיה, האנשים בקהילה והתגובות שלהם הם החשובות ביותר.

עריכת תערוכות ותצוגות חשובה אך יוצרת קשיים טכניים רבים. פנלי התצוגה זקוקים למתקנים הולמים.

לחפצי אמנות, נדרש לא רק חלל אלא גם תאורה מיוחדת. בעיות אלו נעשות סבוכות יותר אם התערוכה מצויה במרחק מסויים מהספריה.

חומרי המדיה דורשים יותר טיפול מחומרים מודפסים. ספרים בדרך כלל מוחזרים ללא נזק ומאוחסנים מחדש על המדפים, אך סרטים חייבים להיבדק למציאת קרע או נזק, לפני שמאחסנים אותם. ציוד לבדיקת סרטים, הינו אחד הפריטים היקרים ביותר במחלקת שירותי המדיה. התקליטים צריכים להיבדק אחרי כל שימוש ולעבור ניקוי, כדי לא לפגוע באוסף. אפילו ציורים, פיסול, ערכות מולטימדיה ושקפים זקוקים לבדיקה סדירה כדי לאתר שריטות, פגיעות וכו'. למחלקת מדיה מנוהלת היטב נדרש זמן רב בשמירה על החומרה והציוד.

כיוון שיש להתייחס למשתנים רבים יותר, לספרן המדיה נדרש זמן רב יותר לבחור כותרים ועליו לסקור מראש רכישות. הוא צריך להיות יותר אינטואיטיבי מאשר ספרן הדפוס כדי לקבוע מה הקהילה צריכה. והדרך הטובה ביותר לכך הינה לערב את הקהילה. לכן ספרן המדיה חייב לדעת הרבה על הקהילה: כיצד היא מאורגנת, כיצד מרכיביה השונים משתלבים, מה הם הצרכים האמיתיים שלה. הוא חייב להשתלב ביעילות בקבוצות השונות כדי למלא את הצרכים שלהן. ספרן המדיה חייב להכיר שיטות תיאורטיות, תפעוליות ומכניות. אמן התצוגה צריך להיות מודע לא רק לעלויות ההובלה ולזמני ההובלה, אלא גם כיצד לנצל כלים גרפיים שונים. ספרן הסרטים חייב לדעת כיצד לבצע תיקונים פשוטים כדי להפעיל מקרן מקולקל. שירותי המדיה נוטים להיות מאוד פופולריים.

סרטים הינם דרך אידיאלית לבדר חברים בקבוצה ויעילים בחינוך ובאימון. קלטות וידיאו,
סרטי 8 מ"מ ותקליטים הינם פריטים מצוינים להשאלות ביתיות ולשימוש קבוצתי. לאחר שהציבור נעשה מודע לכך שבספריה מצויים חומרים כאלו והוא מעונין להשאילם, ההשאלה בדרך כלל עולה בצורה דרמטית תוך התלבטות בנושאי זכויות יוצרים ושמירה עליהן.

 

קידום פיתוח האוסף באמצעות רשימות או מאמרים בעיתון, או תכניות ברדיו יכול למשוך משתמשים חדשים לספריה.

כדי לשמור על התעניינות גבוהה במדיה, האוסף והשרות חייבים להתרענן בהתמדה. הדבר דורש חלק הוגן בתקציב.^[19]

בבחירת סרטים, תקליטים וסרטי ווידאו, צוות המדיה מתעמק בכל סקירה. סרטים הזוכים לביקורת שלילית אינם נרכשים. הסקירות, עדיפות על דעת הקהילה המקומית ככלי לבחירה, למרות שבן הברית הגדול ביותר שלנו במאמץ לפתח ולקיים שירות הינו הקהילה. תקליטים שיוצרו על ידי חברות לא מוכרות אינם נרכשים.

עלינו לנהל ניתוח קהילה שיטתי כדי לקבוע את הצרכים שאינם בדפוס. התכונה הגדולה ביותר בשיטות שלנו הינה גמישות.

לחומר שאינו דפוס יש מקום בספריה. המידע בא בפורמטים לגיטימיים רבים - ספרים, מגזינים, תקליטים, סרטים, תמונות, סרטי וידיאו ותערוכות. לספריה מחוייבות לשמור ולאסוף מידע בכל הפורמטים הקשורים להיסטוריה, לתרבות ולתקופה שלנו. אי הצלחה לספק מידע כיוון שאינו דפוס מהווה הפרה של החופש האינטלקטואלי.

הפקת סרט הינה דרך מצויינת לערב את הקהילה ולספק תיעוד מרגש על ההיסטוריה והתרבות של הקהילה. ספריות ציבוריות ישלבו את שימושי המדיה לצרכים נוספים.

הצורה הפשוטה ביותר של הפקה שלא בדפוס תהיה בקלטות שמע. ספרן המדיה זקוק למכשיר הקלטה ומיקרופונים. תיעוד סביר של אירועי קהילה כמו מפגשי מועצה או קונצרטי קהילה יפותח ללא עריכה. הקלטות שיוקלטו יושאלו לאנשים או לרשויות. באמצעות מכשיר הקלטה באיכות טובה יותר, מיקרופונים ואפשרות להוסיף ציוד עריכה, הספריה תוכל לשפר את האיכות. בעזרת טייפ דו-ערוצי הספריה תוכל להפיק חומרים דו לשוניים או להוסיף מוסיקה להופעות או לנאומים. הספריה תוכל גם להפיק את שידורי הרדיו שלה. שילוב פעולות אלה יתבצע גם בעזרת מחשב ועריכה דיגיטלית.

שקפים וצילומים יוכנו על ידי צוות הספריה בתגובה לצורכי הקהילה. תהלוכות, תחרויות ספורט בבית ספר תיכון, טכסי סיום בית ספר והצגות תיאטרון יתועדו באמצעות שקפים וצילומים. בעזרת ציוד הולם, ניתן להפיק הצגות מסונכרנות.

הפקת סרטי וידיאו יכולה להוות נקודת-משען לשרות מדיה משוכלל. הקהילה תהיה מעורבת באופן משמעותי בשלב ייצור רבים - כתיבה, עבודת מצלמה, ביצוע, עריכה, הפקה והפצה. המוצרים המוגמרים יושאלו באמצעות ערוצי הספריה הרגילים ולהיות משודרים בטלוויזיה המקומית. התנסויות דומות יושגו באמצעות תכניות המכוונות לקהילה של תצוגות ותערוכות. תושבים וקבוצות יצפו בתצוגות ויוכלו לתרום אובייקטים, לבצע גרפיקה ולסייע בתכנון ובהקמה.

הספרן אינו יכול לארגן תערוכות, לצלם ולהקליט אירועי קהילה ללא הכשרה והתנסות. הצגת תערוכות דורשת הכרת המקורות, ביטוח והסדרי הובלה. הספרן צריך לדעת או ללמוד כיצד לפקח על אתרים פוטנציאליים מחוץ ובתוך הספריה. כדי להקליט פגישות ואירועי קהילה, על הספרן לשלוט בציוד שמע ולהיות בקיא בפתרון בעיות במקום. צלם הספריה יצטרך לשלוט בציוד מורכב - מצלמה, עדשות, מסננים וייווכח שעדיף שהוא יפתח את הסרטים או השקפים שלו.^[20]

ספרים וחומר שאינו דפוס אינם מתחרים ביניהם אלא מהווים ערוצי הבנה שונים. המחקר האידיאלי של לימוד תקופה מסויימת, צריך לכלול ספרי לימוד, מאמרים בעיתון, סיפורים בשבועונים, הקלטות של מוסיקה מאותה תקופה, נאומים, שידורי רדיו, פוסטרים ופריטי תצוגות אחרים. אם נסלק אחד מהם אנו עלולים לצמצם את ההבנה ולהפחית את איכות התנסות הלמידה הפוטנציאלית שלנו.

שירותי מדיה טובים דורשים תכנון ומחשבה. מנהל שירצה לפתח שרות מדיה ייווכח שהצורך לתכנן וליישם יכול להיות בעל השפעה חיובית על שירותי הדפוס. חומר שאינו דפוס יכול לתרום ליעילות כל שירותי הספריה ולהביא לתוצאות חיוביות לכל השלבים של הספרנות.^[21]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מחלקת המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה

 

[תמונה מס 2 . מאוספי ספרית המדיה, אוניברסיטת חיפה]

אתר המדיה: http://lib.haifa.ac.il/www/media/media_new/heb/index.php

ומחלקת המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה מהווה דגם של מחלקת מדיה בספריה אוניברסיטאית כחלק מהתמיכה במחקר ובהוראה באוניברסיטה.

המדיה הינה חלק מספריית האוניברסיטה ובה מצויים חומרי ספריה המכילים מידע שאינו טקסט מודפס בכל פורמט שהוא: חומר אור-קולי, וידאו, DVD, אודיו, תמונות, שיקופיות, תקליטורים ומפות.

ניתן לאתר את פרטי המדיה השונים בקטלוג הספריה "אלף" ואלה מקוטלגים וממויינים במדיה על ידי ספרני המדיה.

קטלוג הספריה אופיין ושולבו בו אפשרויות חיפוש מתאימות לאיתור חומרים אלה.

החומר מאופיין כ-AV, אורקולי (א/ק) ופירוט כל סוג חומר.

דוגמאות:

קישון, אפרים, 2005-1924 {א/ק}

עכו [חומר קרטוגרפי]

עכו, חתך C, מזח, צולם 1980 [שקופית]

Akko -- Historical Geography -- Maps

Jewish studies -- Videorecordings

Popular music -- Israel -- Sound recordings

דלפק מדיה הראשי ממוקם בכניסה למדיה בספריה ומשרת את המרצים, הסטודנטים והקוראים בנושאי יעץ, השאלה, הזמנות לשיעורים, עזרה ושירותים שונים.

בדלפק נמצאים גם "שמורים מדיה" – ספרים וקלטות לשימוש מואץ לשיעורים. ניתן לאתרם בקטלוג הספריה.

עם המעבר לספריה הדיגיטלית, החומר האורקולי נמצא במגמת הסבה לאובייקטים דיגיטליים. בספריית אוניברסיטת חיפה נמצא בהכנה מאגר של אוספי תמונות ונעשה מאמץ לקדם שימור מידע לא ספרי ואת אפשרות הנגישות אליו.

במדיה אוסף ספרים בתחום האומנות, ארכיאולוגיה והקרטוגרפיה. כמו כן, חומר ספרי רלוונטי נלווה לאוספים הלא-ספריים.

עקרון זה היה עוד בהקמת הספריה והשתלב עם צרכי ההוראה השונים בחוגי ההוראה בתחומי האומנות והקרטוגרפיה.

התמיכה בהוראה באה לידי ביטוי בהימצאותם של אמצעי שימוש בחומר הלא-ספרי (מקרנים, מערכות סטריאו, ממכשירי וידאו וכו') ובשילובה של כיתת לימוד בה ניתן לצפות, להאזין ולשלב סוגי מדיות שונים במסגרת שיעור.

בשנים האחרונות נוספו אמצעי עזר להסבת חומרים לפורמט דיגיטלי לשימוש אמצעי כגון: סורקים, תחנות עריכת וידאו.

 

במקביל לחומר האורקולי, המדיה תומכת באוספים שונים המשלבים מחקר והוראה במידע לא ספרי כמקורות ראשונים. אומנות, ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה, לימודי ארץ ישראל, מוסיקה, תיאטרון ותקשורת.

הספרנים המטפלים בחומרי המדיה השונים הינם בעלי הכשרה ספרנית ובעלי תואר ראשון באומנות, ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה, לימודי ארץ ישראל, תיאטרון. שילוב זה עוזר להבנת תכני המידע וטיפול באוספים הנמצאים במדיה.

עם שילובם של ההוראה המתוקשבת והשימוש במידע דיגיטלי ומאגרים דיגיטליים הורחב השימוש והתמיכה למספר רב יותר של משתמשים.

שילוב המידע הלא ספרי בהוראה ובקורסים נהפך לחלק אינטגרלי של הקורס.

מרצים וסטודנטים משלבים סרטי וידאו, תמונות, מפות במצגות ובהקרנה בשיעור כחלק מההעשרה כמקורות משניים וכתמיכה בתכני הלימוד.

השקופיות מקוטלגות וניתן לאתרן בקטלוג הספריה.

כיום נמצא האוסף בהסבה לפורמט דיגיטלי, במהלכה נסרקות השקופיות למאגר תמונות ייעודי.

אוסף הוידאו כולל: כותרי וידאו ו-DVD בנושאים שונים, המשמשים כחומר ראשוני ללימודי קולנוע, וכחומרי עזר להוראה ולמידה בחוגי הלימוד באוניברסיטת חיפה.

הצפייה בווידאו במדיה אפשרית במהלך כל שעות פתיחת הספריה בעמדות המיועדות לכך.

האוסף הקרטוגרפי במדיה נמצא בחדר לימודים אזוריים (קישור –

http://lib.haifa.ac.il/www/media/media_new/heb/area_studies.php)

וכולל מפות, מפות קיר, תצלומי לוויין, תצלומי אויר, תרשימים, אטלסים, גלובוסים ושקופיות. כן כולל החדר מכשור קרטוגרפי וציוד נלווה לרשות המשתמשים.

בחדר אוסף נבחר של ספרי יעץ ולימוד בנושאי גיאוגרפיה, לימודי סביבה, מדריכי נסיעות ודו"חות ארכיאולוגיים.

אוסף המולטימדיה האינטראקטיבית כולל תקליטורי מולטימדיה המשלבים טקסט, תמונה, אודיו או וידאו בצורה אינטראקטיבית.

אוסף תקליטורי המולטימדיה כולל נושאים שונים, וניתן להשאלה לשיעורים ולשימוש במחשבים ייעודיים המצויים במדיה. ניתן לפנות לדלפק המדיה.

באוסף השמע של הספריה ניתן למצוא הקלטות קול (בפורמטים שונים) בנושאי מוסיקה, ספרות, לימודי שפות ותכניות לימודים חינוכיות.

אוסף השמע מרוכז בחדר ההאזנה שבמדיה, ומוצב על מדפים פתוחים המאפשרים למשתמש גישה חופשית ומלאה לחומר.

אוסף התווים ואוסף התקליטורים ממוקמים בחדר ההאזנה שבמדיה.

בדלפק חדר האזנה ניתן לקבל שירותי יעץ מתמחה בנושא מוסיקה, והכוונה לשימוש באוסף השמע ובאוסף התווים הנמצאים בחדר ההאזנה.

פיתוחים לעתיד:

• חזון בהתהוות הפיכת המדיה למרכז מדיה דיגיטלי כולל שימור מורשת תרבות.
• המשך חיזוק ושיווק המדיה כמרכז פיתוח ותמיכה במידע מולטימדיאלי, אורקולי ואוספים לצרכי הוראה ומחקר.
• בניית מרכז תמיכה של חומרי מדיה דיגיטליים וניהולם.
• הטמעת מערכות המאפשרות ניהול חומר מדיה דיגיטליים, שילוב אודיו, וידאו.
• שילובי מדיה מתקדמים – חלק מצרכי משתמשים ללמידה והוראה.
• עיבוי מאטדאטה לחומרי מדיה ע"י ספרנים מומחים בתחום אחריותם.
• טיפול בנושאי זכויות יוצרים של חומרי מדיה ובניית מאגר כלל אוניברסיטאי.
• שירותי מדיה ספרייתיים לקהילת האוניברסיטה – digital media services+ (עריכה, סריקה, שימוש במקורות מולטימדיאליים).
• שילוב עם פרויקטים אוניברסיטאיים וחוץ אוניברסיטאיים, כגון: למידה מתוקשבת, מערכות מחשוב באוניברסיטה, דיגיטציה ושימור המורשת, מוזיאונים וארכיונים בחיפה והצפון.

 

אנו עדים לתופעות אל שילוב מסיבי של קטעים מסרטי קולנוע בקורסים לצורך הדגמה והבנת סיטואציות חברתיות ותופעות.

תהליך זה התאפשר באמצעות מגמת פיתוח בספריה.

שילוב מקורות דיגיטליים החל באוניברסיטת חיפה כפרויקטים דיגיטליים בשנת 1995, והתרחב לאפיון ותכנון מערכת שתאפשר סריקה ושילוב תמונות במאגר כולל שימוש במצגות בכיתות.

כאמור, עם חיבור האינטרנט לשימוש קהילת האוניברסיטה, הוקמו אתרים משולבי תמונות לקורסים אשר היוו קטלוגים ויזואליים. אלה נוצרו לצורך תמיכה בקורסים בהם איתור החומר החזותי היה בעייתי ובחלק מהלימוד היה צורך בדפדוף ביצירות חזותיות אשר הוצגו במהלך השיעור. הפרויקטים הכילו כ80%- מהחומר החזותי אשר נלמד בקורס ולא התאפשר חיפוש.

כיום מתבצעת הסבת חלק מהחומר האורקולי, המצוי באוסף הספריה לפורמט דיגיטלי במטרה לשלבו במערכת ניהול ממוחשבת לצורך דלייה ונגישות מרחוק. זהו למעשה שלב ב' בהתפתחות הסבת חומרים אורקוליים לפורמט דיגיטלי.

ראה: מקורות ויזואליים – http://lib.haifa.ac.il/www/art/courses/index_heb.php.

הדבר השפיע גם בהרחבת תפקיד ספרן במדיה אשר בנוסף להשכלתו הבסיסית חייב לתמוך ולהבין תפעול אמצעי טכנולוגיה השונים וכן הפעלת טכנולוגיות מחשב, סריקה, עיבוד תמונה, אודיו, וידאו וכדומה.

יכולות נרכשות:

• אפיון מערכת, בדיקה והערכת מערכת.
• ניסיון מוכח בסריקה ועיבוד תמונה כולל איכות.
• שילוב מטאדאטה וחומרי מדיה.
• שילוב עם קורסים מתוקשבים והעשרה.
• התמחות בנושאי סריקת תמונות ושקופיות + טיפול במידע ביבליוגרפי רלוונטי.

חלק חשוב מהטיפול בחומרי המדיה הוא הצורך בייחוד מיקום מיוחד ואמצעי אחסון מתאימים כאשר במקביל חשיבות רבה לנגישות ואפשרות השימוש.

השיקופיות מאוחסנות בארונות מיוחדים ובמשך שנים רבות כאשר הוקרנו שקופיות בשיעורי האומנות וארכיאולוגיה, יכלו המרצים לדפדף בשקופיות על ידי כך שאלה אוחסנו במסילות נעות וסודרו בארגון כרונולוגי ועל פי המדיומים השונים.

המפות, תצלומי האוויר והלוויין מאוחסנים בארונות מפות מיוחדים המאפשרים גם הם דפדוף וחיפוש בהתאם להתנהלות הספריה כולה.

במקביל שולב ריהוט מתאים כגון שולחנות אור, מתחמי צפייה בסרטים, יחידות להאזנה ואפשרות שימוש בפריטים בפורמט גדול ושונה כגון ספרי אומנות, אטלסים וחומר קרטוגרפי אחר.

שירותי המדיה כוללים:

יעץ מתמחה למרצה בדליית מידע בנושאי אומנות, ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה, לימודי ארץ ישראל, לימודי הסביבה, תיאטרון ומוסיקה, קולנוע.

יעץ מתמחה בכל הקשור לאיתור, התאמה והזמנה של פריטי מדיה וחומר אורקולי.

הדרכות: ספרני המדיה השתלבו במשך שנים רבות בהדרכות הספריה לקורסים והתמחו בהדרכות לתחומי אומנות, קרטוגרפיה, תיאטרון ומוסיקה ויחד עם מרצי חוגים אלה עסקו בפיתוח מיומנויות מידע לסטודנטים והכשירו דורות של סטודנטים באיתור מידע בתחומי הלימוד שלהם.

האוספים:

אוסף שיקופיות בנושאים הבאים: תולדות האומנות המערבית, ארכיאולוגיה, ארץ ישראל וגיאוגרפיה. אוסף השקופיות הנמצא במדיה ממוקם בחדר השקופיות ובחדר לימודים אזוריים בארונות מיוחדים.

 

 

 

[תמונה מס 3. סריקת תמונות במדיה, ספרית אוניבריסטת חיפה]

 

 

 

 

מרכזי מדיה דיגיטלית

- מרכז המדיה הדיגיטלית של OhioLINK:

תאור מקרה של שיתוף פעולה

ניתן להבחין בסוגים שונים של מרכזי מדיה בספריות, חלקם מטפלים במדיה דיגיטלית בלבד, אחרים בשירותים שונים או הינם קונסורציומים, המאגדים מספר ספריות ומהווים מרכזי מדיה.

 

להלן מספר דוגמאות של מרכזי מדיה דיגיטלית:

1California Institute of Technology Digital Media Center - http://www.library.caltech.edu/sherman/digital/htm

2North Western University Library Digital Media Services -
http://www.library.northwestern.edu/dms/services.html

3The Consortium of College and University Media Centers –
http://www.indiana.edu/Èccumc/

4The OhioLink Digital Media Center – http://dmc.ohiolink.edu/

 

The OhioLink Digital Media Center

 

[ תמונה מס 4. דף הבית של מרכז מדיה דיגטלית, OHIOLINK]

בפרק זה נביא סקירה על מרכז המדיה הדיגיטלית DMC – Digital Media Center של OhioLINK, התבססות על המאמר "The Case for Collaboration: The OhioLINK Digital Media Center".

ספריות Ohio ומרכז המדיה הדיגיטלית של רשת המידע והקונסורציום DMC פותחו כדי לפתור רבות מהבעיות, שמנהלים עומדים בפניהן, בעת תחילת פרוייקטים דיגיטליים של תמונות.

DMC פותח כהרחבה של קונסורציום הספריות המבוסס: OhioLINK.

אוסף DMC כולל תמונות באמנות, בארכיטקטורה, תצלומי מפות העיר, אוספים ארכיוניים, תצלומי לוויין וכן וידיאו בשפות שונות.

'רשת הספריות והמידע של Ohio' נוצרה כתוצאה מחשיבה משותפת של ספריות האוניברסיטה ושל מועצת חברי ההנהלה של מדינת Ohio, תוך הכרת הצורך בקיטלוג שיתופי ובהשפעת הטכנולוגיה של ההשכלה הגבוהה. ההכרה בשיתופיות הובילה גם את הקמת מרכז המדיה הדיגיטלית.

 

מהו DMC וכיצד נוצר?

DMC נפתח ב- 1998 כדי לאחסן ולאפשר גישה למגוון חומרי מולטימדיה. מדובר בתכנית מבוססת רשת, המספקת גישה נרחבת לסוגי מדיה שונים: תמונות, קול, וידיאו וסוגי מידע אחרים לקהילה אקדמית רחבה.

המשתמשים מסוגלים לחפש ולדפדף בקובצי מדיה ברשת בעזרת מאפיינים כגון תאריך, כותר או מחבר. תוכנת ה-DMC מאפשרת לתורמים להטעין ולקטלג קובצי מדיה דיגיטליים באמצעות דפדפני הרשת. תמונות זעירות ותצוגה מוקדמת זמינים למשתמשים לפני הטענת הקבצים באיכות גבוהה. קיים קישור לכל קובץ כדי לאפשר יצירת משאבי רשת כמו מדריכי מחקר מקוונים.

 

 

OhioLINK מספקת חלל אחסון בלתי מוגבל בשרתים שלה, כדי לאפשר לתורמים לשלוח תוכן מסוגים שונים מאוספים שלהם. השרתים מספקים אחסון בלתי מוגבל לאוספי DMC ובכך מבטלים את הצורך באחסון מקומי של תמונות, הכרוך בעלות גבוהה למוסדות, ספריות מחלקתיות, ארכיונים, אוספים מיוחדים, צוות הוראה, ומוסדות אחרים ב-Ohio, כמו מוזיאונים או ארגונים היסטוריים.

OhioLINK מאפשרת הרשאה גם למשאבים מסחריים ובכך להעמיק ולהגדיל את היקף החומר הזמין ב-DMC.

DMC מכיל מספר בסיסי נתונים עיקריים של מידע הניתן לחלוקה על פי נושאים. גם משאבים יחידים זמינים, וכיום האוספים והמאגרים כוללים: 1. אמנות וארכיטקטורה ; 2. אוספים היסטוריים וארכיוניים ; 3. מדעי חברה ; 4. שפות זרות ; 5. אנציקלופדיות ; 6. תצלומי לוויין ואויר.

מאגרים אחרים יתווספו כאשר DMC תגדל ותהיה דרישה לאוספים חדשים. כל מאגר נושאי מאורגן בצורה ייחודית בהתאם למאפייניו. למשל, מאגרים באמנות וארכיטקטורה מתבססים על סטנדרט קטלוג של מידע חזותי VRA Core - Visual Resources Association בעוד אוספים היסטוריים-ארכיוניים מתבססים על הסטנדרט של Dublin Core - DC. גישה זו נבחרה כדי לספק גמישות מקסימלית לקליטת הנתונים ומשקפת את הטרמינולוגיה התיאורית המיוחדת לכל מקצוע.

התוכן בכל מאגר של DMC שייך לשתי קטגוריות: התוכן שנוצר על ידי המוסדות החברים בארגון, ותוכן המגיע ממקורות חיצוניים, כגון ספקים מסחריים.

DMC תומך בקובצי מדיה מסוגים שונים: וידיאו ואודיו ובפורמטים שונים: Real Video, MP3,

QuickTime. פורמטים אלה דורשים יישום חיצוני או plug-in ודפדפן כדי שהמשתמש יוכל לצפות בהם או לשמוע אותם.

גישה לאוספי מדיה ותמונות הינה באמצעות הקטלוג הכולל ספרים, כתבי עת וחומרים אחרים.

המשתמש אינו צריך לעבור ממאגר אחד לשני ויכול לערוך חיפוש אחד.

התוכן ב-DMC כולל חומרים חופשיים ברשת או כאלה שקיבלו אישור לפרסום. המוסדות חייבים לאשר שברשותם הרשאה לפרסם את המידע לפני הכללתם ב-DMC. כל המוסדות חתומים על הסכם המתאר את התנאים לתרומות ואת הגישה לחומרים. OhioLINK מאמתת כתובת רשת של משתמש (בדיקת כתובת IP) וכן משתמשת בשיטות נוספות לאבטחת הגישה לתוכן מוגבל.

פיתוח DMC מציב שאלות לקהילת הספרנות האקדמית של Ohio ומאיץ דיאלוג נוסף בנוגע לסוגיות פיתוח אוסף. רבות נכתב בנוגע לפיתוח אוסף, לתפקיד המשתנה של הספרן, לצורך בהחלטה שיתופית ביחס לאוספי הספרים המסורתיים.

מאמר זה מפרט תכנון ומאמצי פתוח תכנית אישור ספרים ארצית לקהילת הספריות האקדמיות. התפיסה של יישומם של יסודות פיתוח אוסף רבים במרכז המדיה הדיגיטלית תובא בחשבון. Daniel Greenstein כתב על פיתוח אוסף והעידן הדיגיטלי. במאמר שלו ב'ספריות דיגיטליות והאתגרים שלהן'. הוא מציין: 'נתקלים בחשש אמיתי להבין כיצד החלטות להקים או לרכוש גישה למשאב דיגיטלי ישפיעו על האופן של ניצול המשאב ועלותו, כיצד הוא ישולב באוספי ובשרותי הספריה הקיימים וכיצד הוא יתקיים וייתמך במשך הזמן'. Glenda A.Thornton חוקרת את התפיסה הזו. במאמרה 'השפעת המשאבים האלקטרוניים על פיתוח אוסף ותפקידי הספרנים וקונסורציומי הספריות, גב' Thoranton אומרת: 'כיוון שרכישת משאבים וירטואליים גוברת, במיוחד באמצעות הסכמי קונסורציום, האוטונומיה של הספריה המקורית תעלם ותפקידי הספרנים ישתנו באופן דרסטי'. ואכן DMC מאפשר לספרנים לעבור מתפקיד מסורתי של טיפול וניהול במידע לתפקיד אוצר משאבי מידע חדשים. OhioLINK מספקת מודל לפיתוח מקצועי ושיתופי ומאתגרת את הקהילה האקדמית לעסוק בצורות חדשות של מתן שירותים ומשאבי מידע.

 

שילוב טכנולוגיה ב-DMC:

OhioLINK מספקת חלל אחסון לא מוגבל על השרתים שלה, כדי לאפשר לתורמים לשלוח תוכן מכל הסוגים מאוספיהם: התוכנה מאפשרת לתורמים להטעין ולקטלג את הקבצים הדיגיטליים. המערכת אינה מחליפה את הצורך לפתח רשת תמונות מקומית, שיכולה לספק גישה למספר רב של תמונות הנדרשות להוראה. תמונות רבות הנדרשות ללימוד והוראה אינן ממוקמות ברשת הארצית עקב מגבלות של זכויות יוצרים. הספרנים וצוות ההוראה צריכים לעבוד בשיתוף כדי לשלב את משאבי OhioLINK ב-DMC עם מקורות של תמונות כמו אתרי מוזיאונים, אתרי רשת מקומיים והמערך הרחב של מנועי חיפוש הנגישים לאינטרנט, כמו חיפוש תמונות של Google. החוקר התלוי בתמונות ויזואליות צריך להתבסס על עושר המשאבים בסביבה מרושתת וגם על אוספי התמונות המקומיים הקיימים.

ד"ר Andrew Hershberger מאוניברסיטת Bowling Green תומך פעיל ב-DMC, מציין נקודות אלו לטובת השימוש בתמונות דיגיטליות: תמונות מועתקות בקלות כך שאותה תמונה יכולה להיות מוצגת פעמים רבות בשיעור מבלי לחפש קדימה ואחורה במקרני השקפים. חברי צוות ההוראה יכולים לנצל אותן תמונות דיגיטליות מבלי להשאיל את השקף היחיד המצוי בספריית השקפים, ותמונות דיגיטליות באיכות טובה הינן גמישות כיוון שגודל התמונה על המסך יכול לעבור מניפולציה ולאפשר להציג מספר תמונות בו זמנית. הוא גם יודע שמוסדות קטנים לא מסוגלים לתמוך באוספי שקפים ובצוות מקצועי, כמו באוניברסיטת Bowling Green, ולכן DMC מרחיב את אפשרויות החומר הזמין לסטודנטים ולחוקרים.

חשש נוסף הינו שהגישה השיתופית תוביל לאתגרים טכניים חדשים שלא נחזו במערכת שנוצרה בתוך המוסד.

 

היתרונות של גישה קונסורצית:

היתרונות של גישה קונסורצית רב מוסדית למערכת תמונות/מדיה הינם רבים:

- מוסדות יכולים לתרום לאוסף ארצי של משאבים אלקטרוניים שיגיע למשתמשים רבים במהירות.

- התשתית המרוכזת מצמצמת את מגבלות הכניסה למוסדות קטנים החסרים מימון או מומחיות לבניית תשתיות דיגיטליות מתקדמות.

 

- מוסדות תורמים יכולים לנצל משאבים מוגבלים בדיגיטציה ובקטלוג ולהשאיר את תשתית המשלוח ל-OhioLINK.

- השקעת מדינת Ohio במערכת מרכזית הינה פחות מאשר עלותן של מערכות רבות עם פונקציונליות זהה.

- התוכן המאוחסן בשרתי OhioLINK מקושר ישירות לרשת האינטרנט הארצית לשם תפקוד אופטימלי.

- הקונסורציומים יכולים לדון בהסכמי רשיונות תוכנה ובהסכמי רשיונות תוכן ולשלב משאבים מרובים.

- אספקת רשת תמונות ארצית מאפשרת פיתוח תכנית לימודים משותפת בין הקהילות האקדמיות של Ohio. הפוטנציאל לפיתוח למידה שיתופית מרחוק, ופיתוח קורסים שיתופיים מאפשר הזדמנות מיוחדת לצוות ההוראה בהיסטוריה של האמנות, במדעי הרוח ובמקצועות אחרים.

- התרומה של משאבים מחקריים ייחודיים לקהילה המדעית מעלה את הדימוי של Ohio כמנהיגה בקהילה המחקרית.

כל הפרוייקטים הדיגיטליים צורכים זמן, מימון וצוות. העברת פעולת הסריקה לקבלן משנה הינה אופציה כשמתכננים פרוייקט דיגיטליזציה. עלות זמן הצוות והמאמץ יכולים להיות שווים לעלות העסקת קבלן. חשש נוסף הינו הקשר של תכנית דיגיטלית ליעדים הכוללים של הספריה או היחידה המינהלית העיקרית. ללא תכנית ספריה דיגיטלית מתואמת במבנה המוסדי, לא ברור עד כמה הפיתוח לטווח ארוך של כל פרוייקט יצליח. כיום ב-University of Cincinnati, הניסיון להכניס תמונות ונתונים למסגרת DMC אינו קשור לניסיון של ספריה גדולה או המוסד. אם הפרוייקט אמור להמשיך ולהצליח, אזי יש להכיר בצורך במימון ובצוות תמיכה.

גישה מאוחדת לניהול ומעורבות המומחים האלו תחזק את המאמץ לפתח אוספים מקיפים עבור DMC.

שילוב של צוות ההוראה בתהליך התכנון מבטיח שימוש רב בכיתות. ספרנים חייבים לקבל תפקידים חדשים ולסייע בהדרכה בניצול המשאבים האלו בכיתה, ולשתף פעולה עם צוות ההוראה בפיתוח דרכים חדשות להצגת רעיונות ותפיסות בהיסטוריה של האמנות. בנוסף, המחויבות המוסדית לספק את הציוד הנדרש לשימוש בתמונות דיגיטליות בכיתה הינה הכרחית להמשך הצלחתה של כל תכנית דיגיטלית.

למרות ש-DMC תוכנן לספק גמישות מקסימלית בכניסה לנתונים, יש צורך בהכרת תקני קיטלוג וביצירת נתוני על.

DMC מופקד על שמירת משאבים מיוחדים ברחבי המדינה ולכן חייב להתפתח. קהילת OhioLINK תומכת בצמיחה המתמשכת ובהתפתחות של DMC.

הפיתוחים העתידיים כוללים:

• יצירת מנגנוני גישה המרוכזים במשתמש וכלים הניתנים להתאמה כמו תיקים מקוונים וקבועים וממשקים מרחביים לתוכן.
• שיפור התמיכה בפעילויות ההוראה בכיתה כמו סביבת ההקרנה ואופציות להשוואת תמונות למשתמש.
• להרחיב התוכן שיכלול אובייקטי למידה, משאבי כיתה וסוגים אחרים של תוכן שהופק על ידי המוסד.

DMC של OhioLINK מצמצם את מגבלות הכניסה למוסדות העוסקים בפרוייקטי דיגיטציה. הוא מאפשר פרסום אוספים מיוחדים ברחבי המדינה ומשלב משאבים קשורים במסגרת של ארכיון משותף. סוגיות המפריעות לפיתוח פרוייקטים דיגיטליים מקומיים כוללות רכישת מערכת תוכנה, אחסון, צפייה ומשלוח. ב-OhioLINK כל הסוגיות הללו מנוהלות על ידי מומחים טכניים המועסקים על ידי הקונסורטיום, מאפשרים לספרנים להתמקד בהפקה, ברכישה ובפיתוח תוכן ובכך מקדמים את אופייה האמיתי של היוזמה השיתופית האקדמית.^[22]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סיכום

הצורך בטיפול נכון וארגון המידע הלא ספרי מעמיד את מרכזי המידע והספריות, בעיקר את מרכזי המדיה במקום חשוב של ניהול נכסי מדיה דיגיטלית, על מנת שגם בעתיד תהיה נגישות לחומרים אלה ושימורם.

במאמר זה הוצגו דגמי מרכזי מדיה וכישורי מידען האחראי על רישום המידע, ארגונו ובניית אפשרויות לשילובו במערכות, כולל יצירת תנאים מתאימים בשילוב חומרים מולטימדיאליים.

עם שילוב המדיה הדיגיטלית חל שינוי בפעילות מרכזי המדיה ואנו רואים מגמה של הקמת קונסורציומים על מנת לאפשר ניהול יעיל של חומרי מדיה.

ספריות שלא היו להן מחלקות מסוג זה גם הן פתחו יחידות שונות העוסקות בקטלוג ודיגיטציה של מקורות מידע ושילובן באינטרנט או במערכות אחרות.

ניתן להבחין גם בגיוון השירותים והפעילות במרכזי המדיה ונראה, כי בשל יכולות המידען בארגון המידע, משימות רבות הקשורות למידע מולטימדיאלי ישתלבו בעבודת הספרן גם בעתיד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הערות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רשימה ביבליוגרפית

 

מאמרים מתוך ספרים באנגלית:

1.	Ellison, J.W. (1985). Considerations in evaluating, selecting and producing visuals. In: J.W. Ellison (Ed.), Media Librarianship (pp. 332-338). New York: Neal Schuman Publisher, Inc.
2.	Ellison, J.W. (1985). What are media librarians? In: J.W. Ellison (Ed.), Media Librarianship (pp. 65-71). New York: Neal Schuman Publisher, Inc.
3.	Fielding, K.R. (1985). Smile, this is the real world. In: J.W. Ellison (Ed.), Media Librarianship (pp. 33-46). New York: Neal Schuman Publisher, Inc.
4.	Palmer, J.W. (1985). Media organizations and associations. In: J.W. Ellison (Ed.), Media Librarianship (pp. 90-96). New York: Neal Schuman Publisher, Inc.
5.	Rayward, W.B. (1998). Electronic information and the functional integration of libraries, museums and archives. In: E. Higgs (Ed.), History and Electronic Artifacts (pp. 207-225). Oxford: Clarendon Press.

 

מאמרים מתוך כתבי עת באנגלית:

1.	Bauer, Charly & Carlin Jane A. (2003). The case for collaboration: the OhioLINK Digital Media Center, Journal of Library Administration, 39 (2/3), 69-86.
2.	Threatt, M. (2004). Essential reference resources for the academic media librarian, instructor or researcher: a selected annotated bibliography, College & University Media Review, 10 [2], 75-83.

 

מאמרים באנגלית מתוך האינטרנט:

1.	Online dictionary for library and information science. http://lu.com/odlis/odlis_m.cfm כניסה אחרונה לאתר בתאריך 12.9.05.
2.	Audiovisual and multimedia section. 2005. http://www.ifla.org/VII/s35/ כניסה אחרונה לאתר בתאריך 12.9.05.
3.	Guildlines for audiovisual and multimedia materials in libraries and other institutions. 2005. http://www.ifla.org/VII/s35/ כניסה אחרונה לאתר בתאריך 9.10.05.
4.	Medina, A. G. and T. Coso. The new hybrid art library: printed materials and virtual information. 2005. http://www.ifla.org/IV/ifla71/Programme.htm/ כניסה אחרונה לאתר בתאריך 27.5.05.
5.	Rydland Kirsten. A world wide web of possibilities. using the web to present audiovisual and multimedia collections. 2005. http://www.ifla.org/IV/ifla71/programme.htm כניסה אחרונה לאתר בתאריך 4.6.05.
6.	Watson, E.F. Access to audiovisual and multimedia materials: what are the challenges for developing countries? 2005. http://www.ifla.org/IV/ifla71/programme.htm כניסה אחרונה לאתר בתאריך 23.8.05.

 

רוחות אפריל, אביב 2007