הגירה ומרחב דמיוני ברומן "אָמֶן לעולמי עולמים" של ג'ו פמברטון
טענת המאמר היא שסוגים מסוימים של טקסט "פואטי" חורגים מהגבולות המסורתיים של האתנוגרפיה, עד למצב שבו היצירה הופכת למאגר נתונים בפני עצמו. באופן זה, היצירה מאפשרת תובנות חדשות על רובדי הניסיון החופפים, המאפיינים את החיים בסביבות המאופיינות בעירוב תרבותי, תוך שהיא ממזגת יחדיו את ה"גלובלי" וה"מקומי" לכלל "מרחב דמיוני" אחד. טענה זו נבחנת על רקע הרומן האוטוביוגרפי אמן לעולמי עולמים (2000) של ג'ו פמברטון (Pemberton) שמספק דוגמה מצוינת לפוטנציאל הטמון בנרטיבים הניזונים מחוויית ההגירה לביטויו של מה שהאנתרופולוג רוג'ר רוז (Rouse) מכנה "מיפוי אלטרנטיבי של המרחב החברתי". הרומן מתאר את חוויות הילדות של בנם בן התשע של זוג מהאיים הקאריביים, ובוחן את הנושאים של ההגירה וה"פוסט זיכרון" מבעד לייצוג הספרותי של שני אתרים שונים בתכלית: שכונת מוֹס סייד (Moss Side) בעיר מנצ'סטר מזה, והאי סינט קיטס (St Kitts) מזה.
למאמר המלא באנגלית לחץ כאן: This article in english
רוברט קרואושו מרצה בכיר ומנהל מחקר במחלקה לשפות ותרבויות אירופיות באוניברסיטת לנקסטר. עורך שותף ב- Language and Intercultural Communication, וחבר מייסד בצוות הניהול של פרויקט ה- Moving Manchester, שבודק את חווית ההגירה כקטליזטור לכתיבה יצירתית במנצ'סטר החל מ- 1960. קורין פאולר פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת לנקסטר. חלק מצוות הפרויקט Moving Manchester שבהנהלתו האקדמית של רוברט קרואושו.
