אמנות, אקטיביזם ומרחב ציבורי: פרויקטים נבחרים
אמנות, אקטיביזם
ומרחב ציבורי : פרויקטים נבחרים (תשס"ו-תשס"ח)
מרצים: איתן
שוקר, אלדד סידור, sala-manca (לאה מאואס ודיאגו רוטמן)
הקורס במסגרת
הקורסים הרב-מחלקתיים . מיועד לשנה ג'- ד'
הניסיון לסכם 5 שנות פעילות הוא לא משימה פשוטה אך מתבקשת. הקורס
אמנות ואקטיביזם שהתחיל ביוזמתם של איתן שוקר ואלדד סידור ואליו הצטרפו קבוצת sala-manca (לאה מאואס ודיאגו רוטמן) הוא לא רק קורס נוסף
אלא פלטפורמה למחקר ועבודה אליו מצטרפים גם גופים ואנשים נוספים התומכים בפעילות
זו כגון הפורום שותפות אקדמיה-קיהלה, פר"ח, כנס
שדרות לתרבות וחברה, סטודנטים ובוגרים ההופכים לאסיסטנטים, ואנשים הקשורים לקהילות
השונות איתם עובדים הסטודנטים.
במסגרת הקורס שמנו לעצמנו מספר מטרות שאנו מנסים לחדד כל שנה
ולפתח בעקבות העשייה המשותפת שלנו ושל הסטודנטים:
·
הענקת ידע
תיאורטי והיסטורי על תנועות, אמנים, ויצירות אמנות שנוצרו מחוץ למרחב המוזיאלי והממסדי, המגיבים מתוך מודעות פוליטית וחברתית
למציאות בה הם נוצרו.
·
הענקת כלים
ביקורתיים לקריאת המציאות של "עולם האמנות המקומי".
·
פיתוח של
פרויקטים מורכבים המתקיים אל מחוץ למרחב של האקדמיה לאמנות, בזיקה ישירה ובשיתוף פעולה
עם בני קהילות שנוות ובתמיכה ושיתוף עם מוסדות שונים בעיר.
הקורס אינו פועל בחלל ריק והוא היום שותף
למרצים וקורסים אחרים בבצלאל (חן שפירא ואביטל גבע בקורס אמנות ומציאות, דוד וקשטיין בקורס דרומה מכאן, זיויה קיי בקורס עיצוב למטרות חברתיות, רותי קנטור בקורס אין לי ארץ
אחרת ואחרים) ומחוץ לבצלאל (בקורסים של רונן אידלמן, עופר
כהנא, טל אדלר ואמנים נוספים) הרואים כי לאמנות מרחב פעולה רחב ומשפיע יותר כשהיא
לא מייעדת את העשייה שלה אל המרחב המוזיאלי והגלריסטי בלבד.
הקורס מתקיים במסגרת הקורסים הרב
מחלקתיים ומשתתפים בו סטודנטים משנים ג'-ד' מכל המחלקות. הקורס מורכב משני סמסטרים:
בסמסטר הראשון (סמסטר ב') לומדים הסטודנטים על קבוצות ואמנים אשר פעילותם נוגעת
במושגים של אקטיביזם ומרחב ציבורי – מתנועות ההאוונגרד
דרך התנועה הסיטואציניסטית, האמנות המושגית והפוליטית
של שנות ה70 ועד פעולתם של אמנים
כגון האנס האקה, אוברמורגן (Ubermorgen), ווכנקלאוסור (WochenKlausur) ויס מן (The Yes Man). במשך הסמסטר הסטודנטים מבצעים שני תרגילים העוסקים בהתערבות במרחבים
ציבוריים ובאינטראקציה עם אנשים (ראו תעוד של תרגילים לדוגמה: יניב
גרין; יניב תורג'מן; תום בוקשטיין ולירון שריקי; סופיה כהן, נועה
אתגר, זוהר ווינשטיין ודוד קורנייב.. בסוף סמסטר ב' על הסטודנטים להגיש תוכנית עבודה מפורטת עם פרויקט לביצוע,
הכולל לא רק היבטים רעיוניים וקונספטואליים ותחקיר שהם ביצעו בשטח אלא גם היבטים
טכניים ומעשיים, מתקציב עד פרוגרמה לביצוע. בסמסטר הקיץ
מתבצעים כל שנה בין שלושה לחמישה מהפרויקטים שהוצעו על ידי הסטודנטים.
במאמר הנוכחי בחרנו מספר פרויקטים אשר
מאפיינים את רוח הפרויקטים הנעשים במסגרת הקורס ואת כשרון הביצוע של הסטודנטים
לפעול במציאות המורכבת - מחוץ לכותלי
האקדמיה.
משנת תשס"ט הסטודנטים יכולים לכתוב
עבודה המלווה ע"י מרצה מהמחלקה להיסטוריה ותיאוריה בהיקף של 1 נ"ז נוספת.
·
בשלוש השנים האחרונות הקורס מלווה
ונתמך ע"י שותפות אקדמיה-קהילה לשינוי חברתי (האוניברסיטה
העברית).
·
הפרויקטים הקשורים לילדים ובני נוער
מלווים ע"י פר"ח ירושלים. פר"ח מעניקה מלגה
לסטודנטים וכן מלווה את הסטודנטים ע"י בעלי מקצוע במפגש הבלתי אמצעי שלהם עם
הקהילה.
·
למידע נוסף על הקורס ולינקים רלונטיים:
http://no-org.net/wiki/index.php/Art,_Public_Space_and_Activism
פרויקטים
רחבת דעות – הייד פארק
בירושלים
הקמת פלטפורמה של רחבת דעות במדרחוב הסמוך לשוק מחנה יהודה. הסטודנטים
יזמו והפיקו מסורת בה ניתן לדבר על נושא מוסכם מראש באופן חופשי ע"י הרשמה
מוקדמת באתר האינטרנט של הפרויקט וכן באופן ספונטאני וכתגובה לדוברים אחרים. הסטודנטים
יצרו כללי שיח ברורים שמכבדים את הקהל ואת הדוברים האחרים.
המעורבות של בצלאל במרחב הציבורי התקבלה בזרועות פתוחות. הסטודנטים
שאפו להפוך את רחבת הדעות למסורת קבועה ועניינו גורמים שונים ליצירת שיתוף פעולה. בימים
אלה נפתחת הפעילות של רחבת הדעות לעונה שנייה.
יוצרי הפרויקט:
שירי ברואר (עיצוב קרמי וזכוכית), זיו בורקו (אדריכלות),
שלי שביט
לינקים: http://www.myspace.com/rahavatdeot
קורס תשס"ח
פארק המסילה- כתם
ירוק
הסטודנטים יזמו שיתוף פעולה עם תושבי שכונות דרום העיר ופעלו
להעלאת המודעות ולדיון בתוכניות העירייה במקום. תושבי השכונות מודאגים בעיקר בשל
התכנית להקים כביש ארבעה מסלולי בשטחים הפתוחים שלאורך מסילת הרכבת ובאזורים
הסמוכים. תכנית זו משפיעה על חייהם של עשרות אלפי תושבי שכונות גוננים (קטמונים), מקור חיים,
בקעה, המושבה הגרמנית, בית צפפה וקטמון
הישנה, שחלקן סובלות ממחסור משמעותי בשטחים ירוקים.
הסטודנטים יזמו פעילויות אמנותיות וקהילתיות למיתוג מחדש של
תוכנית כביש המסילה ל"פארק המסילה", הקימו עם התושבים אתר אינטרנט פעיל,
ובצעו מחקר הנוגע לשטחים ירוקים בשכונות העיר.
יוצרי הפרויקט: ארבל
ברגר (צילום), יניב תורג'מן (אדריכלות), נירו טאוב (תקשורת
חזותית)
קורס תשס"ז
פארק המסילה – מסלול הקיפוד
"מסלול הקיפוד" בפארק המסילה נרקם מתוך
הווי סיפורי התושבים החיים בשכונה. המסלול עובר דרך תשע נקודות עליהן מוטבעים
סיפורים ואיורים המתייחסים למקום. המסלול הינו המשך העבודה של סטודנטים בקורס
בשכונת גוננים בפעילות "כתם ירוק".
המסלול נחנך בסיור אליו הגיעו עשרות מתושבי השכונה, שני סגני
ראש העיר הנכנס, מר. ניר ברקת השיאו הבטחות בטקס החנוכה לצד התושבים שסיפרו את
סיפורם האישי וההיסטורי. המסלול הפך למקום
אליו מגיעים מטיילים במיוחד. הפרויקט זכה לחשיפה תקשורתית רחבה בכל תחומי המדיה.
כתבה אחרונה התפרסמה ביום 14.3.09 בה העיריה אישרה את כוונתה לבחון מחדש את
נחיצות הכביש לצד התחלת פיתוח שבילי אופניים ופארק. הוקצו 8 מליון ₪ למקטע הראשון.
לינק לכתבת וידיאו של
הטלוויזיה הקהילתית בבלוג ועד התושבים: (5:06 דק')
יוצרי הפרויקט:
יוזם המסלול: גיא אייזנר
(צילום).
עזרו במימוש הפרויקט: ארבל ברגר, גלי גנות, גרעין "דבש"
דודיק כתר, יוסי סעידוב, יעל
כהן, יפתח צוריאל, מיכל אבגר, משפחת הרב משה וקס, עמיר
בלבן, תניה ציון
עיצוב גרפי ואיורים: רון דרור, סטודנט במחלקה
לתקשורת חזותית, אקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל
ביצוע קרמי: דפנה גליה & ורה דוידסון
קורס תשס"ח
הקמת ספסל ופינת משחק בעיסאוויה
הסטודנטים יצרו יחד עם בני הנוער פינת משחק וישיבה מחומרים
ממוחזרים שצופו במלט צבעוני. הפרויקט יצא לפועל לאחר סדרה של מפגשים וסיורים של
הקבוצה בכפר וקבלת אישור מהמופתי של הכפר. למרות ההכנות הרבות והקשר המיוחד שנוצר
עם בני הנוער בסופו של דבר העבודה נהרסה ע"י תושבים שטענו לבעלות על המקום.
יוצרות הפרויקט: נעה אלמגור, אינאס חלבי
הפרויקט לווה בפועל ע"י מיכל אבגר,
בוגרת הקורס משנת תשס"ה שהתמחתה בטכניקה אצל האנס פלדה כשעבדה על פרויקט "גבטה" בעיר שדרות במסגרת הקורס.
קורס תשס"ח
מאהל 'נפגעי הטרור
החברתי כלכלי'
מאהל 'נפגעי הטרור החברתי כלכלי' הוקם ב- 6.6.2007.
המאהל נמצא בגן שיבר על צומת הרחובות בן יהודה וקינג ג'ורג' במרכז ירושלים, הוא כלל כ- 40 משפחות מחוסרות דיור (חלקן נפגעות תוכנית ויסקונסין ורובן משפחות חד
הוריות) וכ- 22 ילדים מגילאים תשעה חודשים ועד שש עשרה. את המאהל הנהיגה איילה סבאג אשר קיבצה את המשפחות ובהחלטה משותפת איתן הן עברו מן
המקלטים השונים, חדרי המדרגות והגנים הציבוריים אל גן זה בכדי לפתוח במחאה על
הזכות לדיור הוגן. קבוצת הסטודנטים של הקורס תכננו יחד עם התושבים מחסה זמני
שיהווה מחסה פיסי וכן אייקון סימבולי שייצג את המאבק.
יוצרי הפרויקט: אליעל
קיי ונדב ביגניץ (אדריכלות),
אביטל וויברן (צילום)
קורס תשס"ז
משאלה גלויה
הפרויקט נולד מהצורך של לאה הולטרמן
להביא את האמנות מהרחוב ולהחזירה אל הרחוב. מטרתו היא אקטיבית והיא פועלת בשני
מישורים. במישור המעשי, העבודה אמורה לפעול על אנשים באופן המאפשר לכל אדם נקיטת
עמדה ופעולה. במישור הרעיוני העבודה
משתמשת בצילום, על מנת לתעד ולהנציח הלך רוח חברתי מסוים המעלה שאלות על רצונותינו
כפרטים וכחלק מחברה. הפרויקט יוצא מתוך אמונה כי חלק מתפקידה של ה"אמנות" הוא להשפיע על הפרט, ועל
החברה כחברה. בפרויקט זה האמנות מבקשת לגרום לאנשים למחשבה או למעשה, ולתפקד
כמגשרת בין אנשים. למעשה כל גלויה היא מעין מראה חברתית קטנה. ככל שנחשפים ליותר
משאלות לב ניתן לגלות דוקומנט חברתי
אקטיבי היוצר מפגש אישי בין משאלות המצולמים לעוברי האורח במרחב הציבורי.
פרויקט 'משאלה גלויה' יצא להדפסה והפצה ע"ג 'הגלויה של
שלי' אל הרחוב (פאבים, בתי קפה, ומקומות בילוי).
על גבי הגלויה מופיע צילום של אדם
המחזיק בכתב יד את משאלת ליבו/ה. בצידה האחר של הגלויה מודפסת הפנייה לאתר האינטרנט
של הפרויקט. הבחירה בחברת 'הגלויה של שלי'
כשותפה לפרויקט נראתה טבעית בגלל
נוכחותה הרחבה במקומות בילוי ומקומות ציבוריים רבים ברחבי הארץ. בכדי לאפשר לאנשים נוספים להביע את רחשי ליבם, הוקמה
פלטפורמה באתר מגזין האמנות והתרבות 'מארב'. הפלטפורמה מאפשרת לגולשים להעלות לרשת
צילומים של משאלותיהם הגלויות ופנייה ישירה לכל מצולם.
יוצרי הפרויקט: לאה גולדה הולטרמן
(צילום ווידיאו) מספר תמונות צולמו בשיתוף זיו איש.
שותפים אסטרטגיים: הגלויה של שלי - שיווק והפצה במקומות בילוי
קורס תשס"ו
גינה קהילתית
הקמת גינה קהילתית בבנין 514 בשכונת נווה אשכול בשדרות. תושבי הבניין שותפים לתכנון ואחזקת הגינה. הגינה
מהווה כלי להעצמת התושבים ולשינוי חברתי. הערך החברתי של הגינה הוא בחיזוק הקהילה
כקבוצה בעלת כוח בשינוי הסביבה הפיסית שלה – מה שישפיע על הסביבה החברתית וחוזר
חלילה. מטרת העל של הגינה היא לגרום לאווירה קהילתית ומפגש מפרה בין אוכלוסיות
שונות, ובין מבוגרים, ילדים ובני נוער. חלק ממטרות הביניים הן - יצירת מוקד בו
יוכלו לשבת בנעימות בשעות הפנאי בחוץ, יצירת קשר ישיר בין האדם לאדמה- שימוש מעשי
בתוצרי הגינה (צמחי תבלין, ירקות וכו'), למידת התנאים הסביבתיים-אקלים וקרקע, חשיפה לאלטרנטיבות לשימוש בזבל ביתי, אגירת מי גשמים
להשקיה ועוד. התושבים יצרו ביחד עם הסטודנטים פסל המשתלב בגינה. הסטודנטים חקרו
במשך מספר חודשים את הנושא ולמדו מפרויקטים דומים שנוצרו באותם שנים בישראל. הפרויקט
לווה ע"י אנשי מקצוע והסטודנטים במשך כשנה עד להבשלתה. בהמשך דרכה הגינה
תוחזקה על ידי התושבים עצמם בליווי סטודנטים מהאקדמיה ספיר.
יוצרי הפרויקט:
נעה גז (אמנות) יהונתן מצרי (אדריכלות)
הפרויקט הופק בסיוע פרויקט משעול ובית המתנדב, והודות לתרומתם
של משעול- ג'וינט ישראל, הקרן לסביבה ירוקה, נטפים, ציונות 2000,
אגף הרווחה אגף שפ"ע ושיקום שכונות שדרות, עיריית שדרות וקק"ל.
קורס תשס"ו
