"להשתמש במה שיש" – בית חולים לרהיטים

הפרויקט עוסק במתן חיים שניים לרהיטים פגומים שיצאו משימוש.

המושג "להשתמש במה שיש"  עניין אותי משני כיוונים:

הראשון – רצון לעסוק בעיצוב אחראי ומוצדק כלפי הסביבה והחברה וההבנה שיש המון חומרי גלם זמינים לשימוש חוזר. והשני – עיצוב מוצר חדש מתוך מוצר קיים, תוך התחשבות במה שכבר "יש בו" – הערכים התרבותיים-סיפוריים בהם הוא טעון ושמירה על הייעוד הראשוני שלו – כסא נשאר כסא, שטיח נשאר שטיח.                    

כל אובייקט עבר תהליך של אבחון – טיפול – שחרור תוך התייחסות פרטנית לפגמים ולאישיות שלו ובחירה של פעולות, טכנולוגיות וחומרים שיחזקו אותו ויהפכו אותו למוצר שימושי ונחשק.

הפרויקט הוא תמונת תקריב מתוך מחשבה על רשת של בתי מלאכה לתיקון רהיטים באמצעות עיצוב. הוא מהווה ניסיון ליצור מערכת מפרנסת ומחנכת שאולי תשנה במעט את הגישה שלנו כלפי צרכנות ושימוש בחפצים.

עולם העיצוב עוסק בדרך כלל בחדש, האחד, המושלם. לעומת זאת, הכוונה כאן היא לעסוק בשמחה, בריבוי האישיויות והפגמים שקיימים במוצרים ישנים ויצירת שפה אסתטית חדשה, לא מושלמת, אנושית ומרובת הכלאות.

הפרויקט נעשה השנה במסגרת סטודיו "מלאכת מחשבת" בהנחיית חיים פרנס וטל גור.

העבודות כפי שהן מוצגות כאן מהוות את השלב הראשון בפרויקט הגמר שלי.

להשתמש במה שיש (1.15 MB)