צד אחורי של ציור ומוות
כל הדימויים שאני מציג כאן הם ציורים של צד אחורי של ציור. מתוך המוטיב הזה שמעסיק אותי ב – 15 השנים האחרונות, והציורים שנעשו בהקשרו עוסקים בנושאים אחדים, בחרתי את הציורים שנושאם הוא "זיכרון יום המיתה".
האם יש משהו בדימוי של צד אחורי של ציור שמזמין את נושא המוות? כשהתחלתי לעבוד על המוטיב לא חשבתי כך, אבל נושא המיתה עלה לעיתים מתוך המוטיב של הצד האחורי אולי בגלל הריקנות, אולי בגלל התאריך (למשל העבודה על רצח רבין או הדיפטיך של יום השנה), אולי בגלל שהציורים שבהם כתבתי באותיות דפוס הזכירו לי מצבות. אבל היו גם דוגמאות ספציפיות. כך היה בציור שכותרתו "דיוקן של גבר" שבמקור האיטלקי הרנסנסי שלו הצד האחורי של הציור נשא דימוי של גולגולת ואת הכתובת "זה היופי וזה מה שנותר ממנו". כך היה גם לגבי הציור "הציור האחרון של דוד גינתון", שהתייחס לידיעה בעיתון שעם מותו של הצייר משה קופפרמן, הוצב בגלריה בקיבוצו הציור האחרון שהצייר עבד עליו בסטודיו, בהצבה שחשפה גם את צדו האחור. שני הציורים האלה צוירו שנים אחרי הפנייה שלי למוטיב הצד האחורי, בתקופה ש"מוות" כבר היה נושא מועדף. אבל כמעט מתחילת העבודה על המוטיב נזכרתי בפסוקים בספר "שמות" שבהם אומר האל למשה המבקש לראותו "לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי....וראית את אחורי ופני לא יראו". כלומר הטכסט הזה מייצר באופן דיאלקטי, מסתורי, קשר בין מוות לצד אחורי. הניסיון למצוא עוד ועוד שמות של ציורים מההיסטוריה של האמנות שמדברים על מוות, ולעשות עליהם פרפראזה שגם תוכל לרמוז על אירועים חדשותיים, פוליטיים והניסיון להמציא שמות של ציורים, הובילו לעוד דימויים של מוות.
דוד גינתון (1.15 MB)
