מפגש בין מציאות לזכרון
עבודתי בוחנת ומיישמת קשרי גומלין בין משטח לבין דימוי, הוא טקסט.
המשטח - אשר בסדרה מוצגת זו עשוי יציקת פורצלן נוזלי לתבנית - נהגה ונוצר בהתאמה מדויקת ובלתי אפשרית לניתוק מהדימוי, ובכך, משמש המשטח כמיכל, גם אם לא תמיד נראית צורתו כך, לדימוי. המשטח שואב צורתו - על הדגם החוזר בו, מראיתו ותפקודו - מממקורות שונים, יומיומיים, הסטורים ותרבותיים. סדרה זו סוקרת מספר משטחים, חנות סדקית, ספרים ורצועות אובססיה.
המשטח, כאמור, מאפשר את קיומו של הדימוי, הוא הטקסט, וללא הדימוי אין לו חיות משל עצמו. הדימוי, הינו ישות ללא גוף, קיומו תלוי במשטח. כאשר המשטח יחדול, אזי הדימוי ייעלם. יחד עם זאת, אין זו מערכת יחסים המבטאת הירארכיה של המשטח על פני הדימוי, ונהפוך הוא, של הדימוי על פני המשטח. ובאם נדמה זאת לתורת התחביר, אזי המשטח והדימוי, כל אחד, הינו הפועָל והמושא, כמו גם פעיל וסביל.
אל מתוך הדיוק במפגש - על החיכוך, החפיפה ואף הניכור - בין המשטח לדימוי, מוקרן, נשבר ומוחזר, שיח בין מציאות לזכרון, כבפריזמה. שיח זה, בדומה לקשרי הגומלין בין המשטח לדימוי, אינו מבטא הירארכיה של גורם אחד על משנהו, אלא, מציג מפגש התוהה בתורו על מערכות הגומלין בין מציאות לזכרון.
מפגש בין מציאות לזכרון (1.15 MB)
