"זה היה מוות; אני בחרתי בחיים": התנגדות פמיניסטית ב'השעות', ספר וסרט

בכתיבתו על ז'אנר המלודרמה, תומאס אלסזר (Elsaesser) טוען שבעת העברת עבודה כתובה לקולנוע, אלמנטים כגון עלילה, דמויות ותהליכים רגשיים עוברים תהליך של דחיסה—כלומר נעשים מרוכזים ומתומצתים יותר. מאמר זה יבחן את הגרסה הקולנועית של השעות (The Hours, 2002, Dir: Stephen Daldry) אל מול המקור הכתוב (Michael Cunningham, 1999) וינתח את תהליך הדחיסה לא רק באשר לעלילה ולדמויות אלא גם באשר לפוליטיקה חברתית ומגדרית ולייצוגן המרוכז בסרט. באמצעות ניתוח היצירה המילולית והיצירה האודיו-וויזואלית, בדמיון ובשוני ביניהן, במורשת האינטרטקסטואלית שבתוכה הן מתקיימות ובנושאים החברתיים והמגדריים שהן מעלות, מאמר זה יציע שהעברת הטקסט לקולנוע מחזקת ומחדדת גם את המסר הפמיניסטי של היצירה.

למאמר המלא באנגלית לחץ כאן: This article in english