אופורטוניסט
עיקרו של גוף העבודה מבקש להביט על הדת דרך איקונות נוצריות שהשימוש בהן הינו דו-משמעי: האיקונות מוצגות במצבן החילוני, המופשט, אשר חושף את טבען המשוכפל, ומתוך הנגדה לאב הטיפוס המקורי שלהן, מיצר הזרה שמאפשרת מבט אחר. האיקונות הינן תוצר כה מובהק של מציאות דתית, שבניתוק ממנה משמעותן משתנה. כך למשל, מוטיב ההילה החוזר אשר בא לידי ביטוי ב"ללא כותרת" (דימוי מספר 1) אינו משמש כסימן להארה ולקדושה אלא ככיסוי פנים, יומיומי ובאנאלי אשר מגחיך את מושג ה"קדושה", כמו כן הדבר חוזר בדימויים מספר 6 ו9.
בעבודה ה"סעודה האחרונה" מתוך "האופורטוניסט",(דימוי מספר 4) מתקיים מהלך דקונסטרוקטיביסטי: הנרטיב המקורי מפורק והמבט החדש חושף את הפונקציונאליות הבסיסית של החדר בלבד.
העבודה מציגה מבט חדש על הטקסט התנ"כי ואף יותר משהיא מבוססת על יצירתו ה"איקונית" של ליאונרדו, היא מבוססת על יצירתו של עדי נס, שהיא איקונית לכשעצמה.
העבודה תופסת את הדת כיצרנית של נרטיב דתי שאותו היא מבקשת לפרק באמצעות הנרטיב הנגדי של העבודה עצמה. נרטיב זה הינו חילוני ומפוכח: האדם חיבר והגה את הנרטיב, ולכן האדם יכול גם לשנותו. העבודה עושה זאת תוך כדי הצגת הסתמיות והחומריות של האיקונות.
אופורטוניסט (1.15 MB)
בת אל אמה דיין היא סטודנטית בשנה השלישית במחלקה לצילום באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. הציגה בגלריה של סמינר הקיבוצים ובגלריה של המחלקה לצילום בבצלאל, וזכתה בפרס כבוד בפסטיבל השביעי בוורשה לצילום לשנת2011 . היא מנהלת סטודיו לצילום, ומתעתדת ללמוד פילוסופיה לתואר שני.
דוריאן גוטליב הוא סטודנט בשנה השלישית במחלקה לצילום באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. הוא הציג בין היתר בגלריה 'ברבור' ו'זוכרות' ו'במרכז לאמנות המיצג' בשיתוף פעולה עם עדינה בר-און ובגלריה של סמינר הקיבוצים ושל המחלקה לצילום בבצלאל. זוכה פרס כבוד בפסטיבל השביעי בוורשה לצילום לשנת 2011.
