כפייתיות וחושניות

בעבודות וידאו שנעשו בין השנים 2010-2006 צילמתי את עצמי בפעולות מיצגיות. בכל העבודות יש דואליות בין החושני ובין הכפייתי האובססיבי. הפעולות הכפייתיות שמוצגות בעבודות הווידיאו הן טקסיות ועוסקות בכאב, בבזות וביחסים כפולי פנים עם החושניות הנשית הבשלה. הן מבטאות פחד ומשיכה כלפי החושניות הנשית. את הביטוי ליחסים האמביוולנטיים הללו בדקתי באמצעות פעילות יומיומית שמקבלת בכל פעם הסטה, המדגישה עד כמה הפעילות היומיומית איננה תמיד פונקציונאלית. הפעולות שנבדקו נעות בתווך שבין החושני ובין הכפייתי.  

במאמרו "פעולות כפייתיות וטקסים דתיים", כותב פרויד: "הטקסיות הנוירוטית מורכבת ממעשים קטנים- תוספות, הגבלות, תקנות, המתממשות בפעולות מסוימות של חיי היומיום באופן אחיד בכל עת או בשינוים קבועים."[1] פרויד מתייחס לפעילות כפייתית כפעילות 'מלוזינית', מונח המתייחס לבתולת-הים "מלוזינה", גיבורת אגדה צרפתית מימי הביניים. האגדה מספרת כי מלוזינה נישאה לרוזן ריימונד, אך התנתה זאת בכך שלא יעקוב אחריה בימי ראשון. מחמת סקרנותו, המרה הרוזן את פיה, וכשמצא אותה באמבט גילה כי גופה מסתיים בסנפיר. כתוצאה מגילוי זה גירש הרוזן את מלוזינה. בציורים מימי הביניים מתואר הרוזן צופה באישתו המתרחצת דרך חור המנעול וחושף את סודה. בעצם הראיה הוא פולש לתחומה הפרטי ומפר את האינטימיות שלה בעת שהיא מתענגת, מתרחצת ומפגינה את נשיותה.

בעבודות הוידיאו המצלמה עוקבת, כמו עין דרך חור המנעול, אחר פעולות אישיות ואינטימיות שבהן אני חושפת את ההקסמות וההרתעות מהחושניות העולות מן הפעולות הללו.