ביומטרי/ ביוגרפי, 2011

יעל טרגן

לספר את הסיפור של הבגדים שאנחנו לובשים,

להעניק לפריטים התעשייתיים והאנונימיים ביותר זהות,

להחיות את זיכרונות הזמן והמקום, את הרגעים האקראיים של היומיום,

לחשוף בפני השטח את גלגוליו של החומר, את נוכחות היד שנגעה בבד; להותיר בו חותם ועדות.

העבודה "ביומטרי, ביוגרפי" התהוותה על רקע הדיון בחוק המאגר הביומטרי לטביעות אצבעות. הנחת היסוד היא כי גם אם נצליח בהווה למנוע את החקיקה של החוק הפולשני הזה, נתקשה ככלל בעידן המידע הדיגיטלי, למנוע את היווצרותם של מאגרי מידע היושבים ברשת ומכילים עלינו את המידע הפרטי ביותר.

העבודה "ביומטרי, ביוגרפי" מבקשת לכן להעניק צביון חדש לטכנולוגיה של מאגרי מידע ולנכס את פעולתה לטובתנו.

 

לפי התסריט המדומיין יופקע המאגר מידי הממסד, יהפוך לרשת חברתית ויעמוד לשימוש פתוח ונגיש ברשת, טכנולוגיות לגילוי טביעות אצבעות יהפכו מאמצעי לזיהוי ומעקב אחר אזרחים לכלי ביתי המיועד לשימוש יומיומי ואילו טביעות האצבעות המצטברות על הבגדים, יהפכו מסימן מפליל לסימן היכר אישי וייחודי.

 

מסימן ביומטרי לסימן ביוגרפי.



זוהי עבודה אינטראקטיבית. כדי לראות איך היא עובדת אנא צפו בסרטון הזה.

 

העבודה "ביומטריק, ביוגרפיק" נוצרה במקור עבור התערוכה "אופנה מכאנית: טווים סדר חדש" במוזיאון העיצוב בחולון. אוצרות: ג'ינג'ר דוגן וג'ודית פוקס. היא זכתה בתחרות לעיצוב אינטראקטיבי:   Building the Internet of Things interactiondesigncontest.com/

תודות: עיצוב גרפי – עודד קורח / עיצוב לוגו – סטודיו מיכל גרניט / אינטראקציה ותכנות – עירד לי / עיצוב תעשייתי שלומי איגר ויריב זיו / עיצוב העמדה – הטחנה לעיצוב / צילומים – אייל טואג ואלכס פרגמנט.


יעל טרגן היא יוצרת וחוקרת בשדה האופנה, הפועלת בזירות שונות, אקספרימנטאליות כמו גם ממוסדות, מתוך שאיפה לעורר דיון ביקורתי בגבולות השיח הרווח. בין היתר שימשה כמעצבת ומנהלת אמנותית בחברת האופנה comme il faut וכתבה את מדור האופנה השבועי של גלובס. בעלת תארים ראשונים מהחוגים פילוסופיה וקולנוע באוניברסיטת ת"א ועיצוב אופנה בשנקר. סטודנטית ביחידה למחקר התרבות באוניברסיטת ת"א. מלמדת במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל מאז 2005.

אין, אינפורמציה ואי-וודאות, פברואר 2012