אם שמעת את קריאת המזרח, לא תשמע עוד קריאה אחרת
אחד האירועים המרכזיים בהיסטוריה של ארצות "המערב" הוא גילויו של "המזרח", כפי שמשתקף באימרתו הנודעת של רודיארד קיפלינג. (Rudyard Kipling, 1865-1936) המושג "מזרח", המעוגן בסיפורי עם ומסורות קדומות, נתפס בעיני קיפלינג, כמשהו עצום, פנטסטי, קסום, מסתורי ובלתי נתפס.
דוגמא קלאסית לכך, הינם סיפורי "אלף לילה ולילה"[1], סיפורי עם ערביים שלוקטו מתרבויות שונות, כמו פרס, הודו ועמי ערב, במשך כמה מאות שנים, ופורסמו לראשונה במאה התשיעית. הסיפורים הללו השפיעו על סופרים ומשוררים רבים באירופה וכן על יוצרים ערביים, ואף תורגמו בשלושים כרכים בידי יוסף יואל רבלין[2] מקום המדינה ועד שנות השמונים. חלק מהסיפורים זכו גם לעיבודים טלוויזיוניים, קולנועיים - הוליוודיים ולמחזות זמר. המוכרים שבהם הם סינבד יורד הים, אלאדין ומנורת הקסמים, עלי באבא וארבעים השודדים.
בימינו, לעומת זאת, תרבות המזרח נתפסת בעיניים מערביות באסוציאציות של עוני, טרור, מלחמות ג'יהאד, פנאטיות דתית, שטנה ורוע. מזרח, החי ברובו בעולם שלישי אל מול הקפיטליזם המערבי, מזרח שנמצא באנדרלמוסיה אל מול המערב הנאור.
תפיסה זו רווחה גם בעבר, כאשר המערב התייחס למזרח מנקודת מבט של התנשאות ובוז, תוך שימוש ב"סטריאוטיפים גזעניים, אידאולוגיים ואימפריאליסטים", כפי שמתאר זאת אדוורד סעיד בספרו "אוריינטליזם"[3], יתר על כן, לטענתו: "המזרח הצטייר בתודעה המערבית כמעין תחליף לעצמי שלה, ואפילו כמעין עצמי מחתרתי". המזרח הפך לבית הקיבול, אליו השליך המערב את ההיבטים המוכחשים שלו עצמו: רוע, חושניות, דקדנטיות, עצלות. בו בזמן, באופן פרדוכסאלי, נתפס המזרח, כגילום מושך של האקזוטי, המיסטי והמפתה.
בשנה האחרונה עסקתי בשאלות הנובעות מהדיון ביחסי מזרח-מערב: הראייה המודרנית, הביקורתית והמודעת לעצמה של המערב על המזרח, לעומת הראייה ה"אוריינטליסטית" הרומנטית של העבר. מקומנו כאן בישראל, במזרח התיכון, הרואים עצמנו כ"מערביים", אך גם לא פחות כ"מזרחיים". אימוץ המודרניזציה הקפיטליסטית, הפולחן להישגיות ולהדוניזם, ששינו את ייעודו ואת עיסוקו של האדם, והוסיפו מתח לחייו, אל מול החיים הפנטסטיים, עתירי הדמיון, המפארים את הנוף, הרוח, ונפש האדם המזרחי בימי קדם.
במבט ראשון, התמונות, שעוצבו בהשראת אוסף סיפורי "אלף לילה ולילה"[4], נראות כתמונות פנטזיה מודרניות, עשירות בצבע וטקסטורות ובסגנון "אוריינטליסטי" - קסומות ותמימות. בתוך נופים קונקרטיים של כפר ערבי נטוש, גשר סוכך כביש מהיר, נוף רווי גורדי שחקים ובריכה בשכונת יוקרה, מציעות התמונות אופציה אחרת, הקוראת לשלב בתוך מציאות הישראלית עכשווית, בעלת סממנים קפיטליסטיים של כיבוש ונהנתנות. סיטואציות רומנטיות, המחיות את הקסם של המזרח, כפי שתיארו בציוריהם א.מ. לילאן, נחום גוטמן, ראובן רובין ובוריס שץ.
אין בכוונתי לבוז ל"ערבי", נהפוך הוא - המחזת סיטואציות ערביות המבוססות על ציורים ואילוסטרציות רב-גוניות, רומנטיות בסגנון "של פעם", לתוך סביבה מודרנית עכשווית , אמורה ליצור רגע דרמטי בו יוכל הצופה להזדהות דווקא עם תחושה של אהדה וגעגוע לעולם תמים ורומנטי, עולם של שקט "מזרחי" נוסטלגי, בתוך ההמולה ה"מערבית" המודרנית.
המצולמים, גברים ונשים בעלי חזות מזרחית, עוטים בגדים ערביים מסורתיים– ג'לביות, עבאיות, כפיות, חיג'אב וכד'. בתמונות סיטואציות מרובות משתתפים, לצד דיוקנאות בעלות גוון ארוטי. התמונות לא מאיירות סיפורים ספציפיים, בדרך של אילוסטרציה חזותית לטקסט סיפורי, אלא, משתמשות ברפרנס הספרותי במטרה לחלץ מוטיבים כלליים ולהפעיל את הפנטזיה והמחשבה של הצופה .
Yechiely exhibition Heb (1.15 MB)
