קונפליקטים בלתי נראים

סדרת הצילומים שנעשתה בישראל בין השנים 2000 ל – 2012 מתעדת רבדים שונים של קונפליקט ומתח בחברה הישראלית באופן שחורג מייצוגם הוויזואלי המקובל.  במובן זה, לכן, צילומים אלה ניתנים לקריאה כניסיון לנקיטת עמדה בתוך שדה התרבות בכלל ובשדה הצילום בפרט ביחס לשאלה מה הוא קונפליקט וכיצד יש לצלמו.

אין חברה ללא קונפליקט, כפי שקבע לפני יותר ממאה שנה הסוציולוג והפילוסוף גיאורג זימל במאמרו על נושא זה.[1] קונפליקטים ומתחים הם יסוד מכונן של החברה. זו נקודת המוצא של סדרת הצילומים שכאן. באופן יותר ספציפי, הצילומים מנסים לנסח עמדה ביחס לשאלת הקשר שבין קונפליקט, על נראותו, ליכולת לגלמו בצילום.

עין האדם המשכיל התרגלה לאיקונוגרפיה של ייצוג ויזואלי של הקונפליקטים הישראליים. עד כדי כך שייצוגו הויזואלי הוא במידה רבה יצורו-מחדש. סדרת הצילומים שכאן מתייחסת למספר קונפליקטים ישראליים תוך שהיא עמלה להתחמק מביטוייהם האיקונוגראפיים אותם מזהה כל אדם משכיל מרחבי העולם (דוגמת חומת ההפרדה או חייל מג"ב). הייצוג האיקוני נותר חיצוני לקונפליקט שהוא מתאר. יש הלימה, לכן, בין ייצוג הקונפליקט לבין מיקום הצלם המתבונן ביחס אליו.  

סדרת הצילומים שכאן מנסה לסלול דרך ייצוג אחרת של קונפליקטים ומתחים ישראליים, דרך שלפי הגדרתה תגלם את המתחים מתוך הקונפליקט או המתח, ולא מחוץ להם. מכיוון שהם נעדרים את אותם ביטויים איקונוגראפיים, מתבוננים רבים לא יראו בצילומים עדויות של קונפליקט, ואף שהצילום הוא מדיום ויזואלי לפי הגדרתו, בעבורם יהיו המתחים שהצילומים מגלמים בלתי נראים.  

המבט המזוין כאן איננו זה של מי שיודע לנתח צילום, אלא מי שמכיר את המציאות החברתית על בוריה. מבט מזוין בידע יזהה היבטים של מתח וקונפליקט בצילומי הסדרה, ולכן יוכל לראות גם את ביטוייו הויזואליים. למשל: שני ילדים יהודיים דתיים משחקים טניס על מגרש כדורסל ליד שער שכם, אחד ממוקדי המתח הגדולים ביותר בירושלים, מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים. שום דבר איננו "במקום" בתמונה זו, אי-ההתאמה בין המשחק המשוחק למגרש, בין פעילות הספורט החביבה של שני ילדים יהודיים (תיירים אמריקאים?) לבין אתר הפעילות. כל צילום מגלם את נקודת המבט של התבוננות הצלם או הצלמת. אולי הודות להומור של הצילום, כמו גם היעדר האיקונוגרפיה של הסכסוך, לכן, מגלם הצילום "קונפליקט בלתי נראה", ומבפנים.

בכל אחד מהצילומים ביטויים אחרים של קונפליקט. כל אחד מהם מבטא באופן אחר מתחים שקורעים את החברה הישראלית – ומכוננים אותה. ערימות הזבל זרוקות בסביבה עירונית צפופה, כאילו היו שם מקדמת דנא, ליד מבני אבן שתפארתם עברה זה כבר, מתעדות את שכבותיו המתפוררות של ההווה ברגע ההתהוות שלו. זהו הווה שמסוכסך עם עברו, ושלמרות ניסיונו האלים להדחיק את העבר, אינו יכול לו, והעבר מבצבץ מתחתיו בעקשנות. אלו, לכן, מסמכים של חברה שסועה, צילומים של קונפליקטים "בלתי נראים".

קונפליקטים בלתי נראים (1.15 MB)