עוד אליס על המדף?

שני ספרי אליס, בארץ הפלאות ומבעד למראה, הם כנראה הספרים שאוירו מספר הפעמים הרב ביותר, בתרבות המערבית. קורותיה של אליס היוו אתגר מפתה שמאיירים ואמנים לא עמדו בפניו.

מאז שיצא הספר לאור, כל אחד מהאמנים הטביע את התרשמותו וחותמו האישי באיורים, מהתייחסות לשנינות העולצת ועד למקבריות שחורה. (אני, אישית, מעדיפה את האיורים המקוריים של לואיס קרול שיש בהם רגישות וגם עילגות, על פני האיורים המהוקצעים והרהוטים של סיר ג'ון טניאל).

בסדרת התחריטים היוצאת דופן של ליאורה וייז, אליס האלמותית קמה לתחייה דרך שילוב של טכניקות מורכבות ומאוד מקצועיות מחד גיסא ויצירת אוירה מסתורית, קודרת ובלתי מפוענחת מאידך גיסא. אוירה שהגרעין הקשה של אוהדי אליס, ואני ביניהם, אוהבים.

ליאורה היא אמנית הדפס, היא בוחרת בטכניקות ותהליכי עבודה ממושכים, אפילו סיזיפיים, המאפשרים מנעד רחב של שחורים ואפורים, קשת מגוונת של טקסטורות, ורב שכבתיות.

היא משרה את פלטת המתכת החרוטה השרייה ממושכת באמבטיית חומצה, עד שנוצרות צריבות עמוקות וגסות, לאחר הדפסת הפלטה ובחינת הדימוי שנוצר, היא שוחקת אותו, כדי לעמעם, להסתיר ולמחוק חלקים ממנו.

הדימוי משתנה, פושט צורה ולובש צורה, לאחר חזרות רבות, כאשר הדימוי משביע את רצונה והוא מזכיר בעמעום את הדימוי הראשוני אבל נושא עליו שרידים של כל הדימויים שקדמו לו, כמו שכבות ארכיאולוגיות, מגיע התהליך לסיום. הצטרפו אליה למסע מחודש עם אליס.

עוד אליס על המדף? (1.15 MB)