Silent tales

מי מעולם לא חלם בהקיץ כילד, בעודו עומד מול הריסות של בית מדמיין את צורתו כשעדיין עמד על תילו? או הרהר על החיים התוססים שהיו בו כשהיה בשיאו? בתקופה הרומנטית המשיכה להריסות היתה דרך מהנה להתמודד עם הזמן והזכרון שחלפו זה מכבר. כיום, שרידי מבנה הם מצב זמני לפני שהוא נהרס או משופץ. אי שלמות ממשיכה להעניק לנו סיפורים, בדממה.

אי שלמות, מקורות דוממים של ידע ושל רגש

בתרבות המערב, "שלמות" היא מושג המסמל את המוצלח ביותר שאי אפשר להוסיף לו או לגרוע ממנו. הוא "מושלם" במלוא מובן המילה. אי שלמות היא המושג ההפכי: זהו הדבר הפגום, שאינו מושלם ושלא תואם את הציפיות שלנו.

במזרח הרחוק תפיסת השלמות שונה: סאבי (Sabi) הוא רעיון אסתטי יפני אשר מתאר את הישן ומתייחס לשינוי הנגרם כתוצאה מהתיישנות ומזקנה כאל דבר שהזמן רק משפר.

"אני משער שאשמע מתגונן אם אומר שמערביים מנסים לחשוף כל לכלוך ולהפטר ממנו, בעוד שאנו אנשי המזרח משמרים אותו בזהירות ואף מעריצים אותו. עדיין, לטוב ולרע, אנו אוהבים דברים שיש בהם זכר ללכלוך, לפיח ולמזג האויר ואנו אוהבים את הצבעים ואת הברק אשר מזכירים לנו את העבר אשר יצר אותם." (1)

ההחלטה באשר למה הופך דבר למושלם או ללא מושלם היא תלוית ערכים ותרבות של חברה. דבר מושלם בעיני מישהו אחד, אינו מושלם בעיני מישהו אחר, ולהפך. סדרת התמונות המלווה את הטקסט הזה מדגישה את הרגשות שאי שלמות יכולה לעורר וגם מעלה שאלות שונות. אי שלמות נושאת עמה את סימני הזמן, היא משפיעה על חומרים ומתעדת את חוויות העבר. היא מוסרת מידע על החיים הקודמים של החומר, על הטראומה שלו ורומזת על תהליך יצירתו. אי שלמות מספרת סיפור ומעלה שאלות:  מה קרה? כיצד הוא נבנה? ממה הוא עשוי? איך הוא עומד? מה היה שם קודם? כיצד הוא נעלם, ומדוע? כיצד הוא השתנה בחלוף הזמן? איזה סימנים השאיר בו הזמן?

"הסינים גם אוהבים את אבן הירקן. גוש האבן המוזר בעל האור העכור, כמו האויר הצלול של מאות השנים שעברו, בעוד היא נמסה בעמימות, יותר ויותר עמוק. האין אנו אנשי המזרח היחידים שיודעים את קסמה של האבן? אין אנו יכולים לומר בעצמנו מה אנו רואים בה. אין בה את הבוהק של אבן האודם או אבן הברקת ואין בה את ניצוץ היהלום. אבל אנו כן יכולים לומר זאת: כאשר אנו רואים את המשטח שלה אנו חושבים כמה היא סינית, אנו מוצאים בעכירות שלה את סך כל העבר הסיני העתיק [...]" (2)

מכונת זמן שקטה

אי שלמות שייכת לזמן שעבר זה מכבר, מגלמת בתוכה את התמדת הזכרון בניגוד לשכחה, וחושפת את העבר למרות שהיא נטועה בהווה. היא מסייעת לחלומות בהקיץ ונותנת משנה תוקף לרגש. אי שלמות מספרת לנו סיפורי חיים ומזכירה לנו את כוחו של הטבע ואת הייחודיות של כל דקה, הדוחפת אותו אל עבר העתיד.

אמילי דיארס

[1] : Junichiro Tanizaki, In Praise of Shadows [1933], ( Translated : Thomas J. Harper and Edward G. Seidensticker), Chicago : Leete’s Island Books, 1977, 244p.

[2] : op. cit.

Silent tales (1.15 MB)