שמאל-ימין ורוח הקודש
ורדה פולק-סאם: אום אל פאחם, 1988
"אבל אני לא ציירתי כובע, ציירתי נחש בריח שמעכל פיל"
(אנטואן דה סנט אכזיפרי, "הנסיך הקטן", עמ' 8).
גיליון זה מוקדש כל כולו לקשר בין אמנות, דת ופוליטיקה ולקשרי הגומלין בין כל שתיים מבין צלעותיו של משולש זה. הגיליון הוא תוצר של הכנס השנתי של המחלקה להיסטוריה ותיאוריה שהתקיים באביב 2007.
אחד המאפיינים המעניינים ביותר ביצירת אמנות הוא נקודת המבט הסובייקטיבית של הצופה. כל אחד יכול לזהות באותה יצירה משמעות שונה, כדבריו של ניטשה: "אין עובדות, יש רק פרשנות". גישה זו, המקובלת היום, עולה גם מספרו של סנט אכזיפרי ונדונה בהרחבה בספריו של רולן בארת', שטען כי יצירות אמנות מאופיינות בריבוי משמעות, וכי כוונתו המקורית של האמן אינה אלא אחת הדרכים להבין את משמעותן של היצירות. נשאלת השאלה האם נקודת מבט מודרנית ופלורליסטית זו תמיד הייתה נוכחת? התשובה איננה חד משמעית ופשוטה, כפי שניתן לראות באופן ברור בבואנו לפרש יצירה נדונה בהקשרים הפוליטיים והדתיים שלה.
כבר במאה הרביעית לפנה"ס נדונה הזיקה בין אמנות ובין פוליטיקה על ידי אפלטון שכתב בספרו "המדינה" כי האמנות חסרת תועלת, יומרנית, ומרחיקה את המתבונן מעולם האידיאות במושכה את תשומת ליבו לטבע החומרי הנחות. לפיכך: "ממילא זכאים אנו מטעם זה שלא לקבל אותו [האמן] במדינתנו העתידה להתבסס על דינים טובים: כיוון שהוא מעיר ומכלכל ומחשל את הכוח ההוא של הנשמה, ומאביד את הגיון מחשבתה, משל למי שמחזק במדינה ידיהם של בני בליעל ומוסר להם את השלטון, ומביא כליה על כל שיש בו יתר חן." [אפלטון, "המדינה", 10, עמ' 605]. בקשר שבין אמנות ופוליטיקה דרש אפלטון שתתקיים צנזורה. דרישה זו לא רק שמכירה בכוחה של האמנות לעצב דעת קהל ולהשפיע, אלא שיש בה כדי להצביע על הבעייתיות של פרשנותה.
אותו ניסיון של העברת מסרים חד-משמעיים בעלי משמעות דתית או פוליטית מתקיים גם היום בהקשר אידיאולוגי, מדיני ודתי: בעידן שבו ציבור רחב יותר של אנשים חש עצמו חופשי לבטא את השקפת עולמו, אנו עדים למאבק בין ימין ושמאל, בין שמרנים ופרוגרסיביים, בין דתיים לחילוניים, שמוצא את ביטויו באמנות. היום – יותר מתמיד – כאשר מאבקים פוליטיים מתרחשים דרך עדשת המצלמה, נראה כי דיון בקשרי הגומלין שבין דת, פוליטיקה ואמנות הוא חיוני ואף בלתי נמנע.
הבחירה בכותרת "שמאל-ימין ורוח הקודש: אמנות, דת ופוליטיקה", מניחה מראש שישנו קשר בלתי אמצעי בין שלושת המרכיבים הללו. אין ספק שמשמעויות דתיות ופוליטיות שזורות כחוט השני ביצירות אמנות רבות לאורך ההיסטוריה. אין זה אומר שכל יצירה היא דתית או פוליטית, אולם רבות היצירות שכוללות את השניים, ולאלה הוקדש גיליון זה. לצד מאמרים המבליטים את ההיבטים הפוליטיים והדתיים ביצירותיהם של אמני העבר, ניתן למצוא גם מאמרים אשר מתרכזים בהיבטים עכשוויים של קשר משולש זה...
...שלושה-עשר המאמרים המובאים בגיליון זה
מעידים על מורכבותה וריבוי פניה של האמנות בהקשר דתי ופוליטי ויכולים להוות בסיס לדיון נוסף בנושא מרתק זה.
* לטקסט המלא לחץ על מאמר המערכת: "שמאל-ימין ורוח הקודש: אמנות, דת ופוליטיקה"