בשני חלקים קצרים מתוך פרק העוסק בדימוי הצילומי של האובייקט האדריכלי עוסקת ביאטריס קולומינה בקשר שבין מדיום הצילום לתהליך התיעוש של האדריכלות המודרנית. ספרהחוקר את מקורות התנועה המודרנית באדריכלות ועוקב אחר תהליך היווצרותה במקביל, וביחד, עם התגבשות תקשורת ההמונים (Mass media) וטכנולוגיות השִעתוק מראשית ה־20. למעשה קולומינה מזמינה את הקורא לחשוב על ארכיטקטורה כמדיית המונים בפני עצמה. היא טוענת כי עם התפתחות אמצעי הייצור ההמוני והשעתוק (רפרודוקציה) הופר הקשר המסורתי בין היוצר והמוצר, בו החומר נשא את טביעת כף ידו של היוצר, ועל ידי התמזגות מלאה של שני החלקים יכולה היתה האדריכלות להפוך מתועשת ומודרנית. קולומינה ממחישה את טענתה על ידי תיעוד יחסו של לה קורבוזייה לאופן השעתוק הצילומי של עבודותיו האדריכליות ואופן פרסומם בדפוס. המקרה אותו בוחנת קולומינה עוסק בווילה שווב (Villa Schwob) שתיכנן לה קורבוזייה ב-1916 ובאופן ייצוגה בתמונות שפורסמו במגזין L'esprit Nouveau שייסד. קולומינה מדגימה כיצד הוא "פיברק" וערך חלקים בתמונות המתעדות את המבנה. זאת, כדי לשלוט באופן הצגת הרעיון המבנילמשל על ידי מחיקת הטופוגרפיה שסביבו על מנת להציגו כמבנה פוריסטי ה״צף״ בחלל. קולומינה מסכמת כי עבור לה קורבוזייה כל מסמך מתהליך העבודה, המשקף נכונה את הרעיון האדריכלי, עדיף על פני ייצוג הנאמן למציאות הבנויה של אותה אדריכלות. הרעיון, הביצוע וההצגה במסורת האדריכלית נחשבו לחלקים נפרדים ועוקבים, אך לה קורבוזייה ביקש לבטל את ההיררכיה הזו וביכר את התמזגות הרעיון המבני עם השעתוק שלו כמדיה.
Colomina, Beatrice. "Photography." In Privacy and Publicity: Modern Architecture as Mass Media. Cambridge, Mass.: MIT Press, 1994, 101-118.