במאמר זה, שפורסם באסופת טקסטים בנושא מיניות וחלל, מנתחת ביאטריס קולומינה את בתיהם של אדולף לוס (Loos) ולה קורבוזיה במבט מִגדרי של שליטה ופיקוח. לפי קולומינה, שני האדריכלים הפעילו טקטיקות שונות כדי להפוך את הבתים למכשירים של ״מציצנות ביתית״. לצורך הוכחת טענה זו היא ממפה עִקבות שונים שהשאירו האדריכלים בטקסטים, בשרטוטים, ובעיקר בתמונות הבתים שהפיצו הם עצמם.
לפי קולומינה, בתיו של לוס מאופיינים בהצבה ״תיאטרלית״, כאשר המבט תמיד מופנם - מופנה כלפי פנים הבית ומפקח עליו. קולומינה מראה כיצד המיקום והמבט שנשקף מ״חדר הנשים״, מעין גומחה מוגבהת הבולטת מעל לסלון בבתיו של לוס (לעומת ״סלון העישון״ הגברי, הסגור), הופכים בו־בזמן את האישה ל״שומרת הסף״, זו שבמיקומה במפתן שבין החללים הציבוריים לפרטיים משקיפה על המתרחש, אך גם הופכת לאובייקט שעליו צופים כולם. עובדה זו מתחדדת בצורה המירבית בבית שתכנן לרקדנית ג׳וזפין בייקר, שבלבו בריכה.
בתיו של לה קורבוזיה, מראה קולומינה, מתוכננים בהצבה ״קולנועית״ כלפי החוץ והם אקסטרוורטים במופגן. קולומינה מראה לפיכך כיצד, כשההפרדה בין פנים וחוץ מטושטשת תדיר, המבט אכן מופנה תמיד החוצה, ואולם לדבריה - וזאת לפי ניתוח תמונות וסרטונים שהפיץ לה קורבוזיה עצמו – כך הדבר רק אם מדובר בגבר. הנשים בתמונות אלו נראות תמיד בתוך הבית, מוגנות, כשפניהן אף לא נראים, או מופנים כלפי הקיר או החלל הפנימי, בעוד הגברים נראים בפנים חשופות, מביטים אל הנוף או שוהים במרפסת, כמו חיילים השומרים על המצודה.
Colomina, Biatriz . “The Split Wall: Domestic Voyeurism.” In Sexuality & Space (Princeton Papers on Architecture), edited by Biatriz Colomina. New York: Princeton Architectural Press, 1997 (first published 1992), 73-130.