קורנר פותח בטענה כי התהליך בו אקולוגיה ויצירתיות "מדברות" הוא בסיסי לאדריכלות הנוף. הוא תוהה על כך שעל אף ששני התחומים זכו בתשומת לב רבה, עדיין יש (או הייתה ב-1997) אי־בהירות לגבי היחסים ביניהם, בעיקר באשר ליכולתם להשפיע על החיים ועל התודעה. הוא טוען כי עד לתקופתו אדריכלות נוף שאבה יותר מהאובייקטיביות והאינסטרומנטליות של המודלים האקולוגיים, בזמן שהיצירתיות של העיצוב צומצמה לממד של פתרון בעיה סביבתית מחד גיסא, והנראוּת האסתטית מאידך. לטענתו המחסור ב"המצאתיות" הוא גם מפתיע וגם קשה לאדריכלי נוף רבים, במיוחד לאלו שבמקור פועלים בתחום מתוך אמונה שאקולוגיה ויצירתיות אמנותית יכולים ליצור יחדיו צורות חדשות ואלטרנטיביות לנוף. הוא מזהה זאת כנקודה הבעייתית של המקצוע.
מאמר זה מסמן את היסודות הנדרשים כדי לאפשר את הפוטנציאל של הקשר המשולש בין אדריכלות נוף ליצירתיות ואקולוגיה. לטענת קורנר, אקולוגיה, יצירתיות ואדריכלות נוף חייבות להישקל לא במונחים של נראוּת או אינסטרומנטליות אלא באופן רחב יותר. במקום התייחסות מסורתית מוגבלת זו צריך לבחון איך אקולוגיה, אדריכלות נוף ויצירתיות מיוצגות בצורה מטאפורית ואידיאולוגית כרעיונות תרבותיים. הכותב שואל אם ברצוננו להפוך את אדריכלות הנוף לסוכנת פעילה ביצירת התערבות אבולוציונית? איך צריך לפרש אקולוגיה ויצירתיות בהקשר לפרקטיקה העיצובית? מהן הדרכים הדורשות התאמה לאדריכלות הנוף כדי ליצור יותר מיגוון ולפתח יחסי גומלין בין העולם התרבותי והטבע הלא־מופרע?
הכותב סוקר את ספרות המחקר הרלוונטית (בזמנו) העוסקת באקולוגיה כרעיון וכפרקטיקה, וביחסיה המורכבים עם מקצוע אדריכלות הנוף, כמו גם בהקשרים של מודרניות וסביבה. הוא מתייחס לאקולוגיה רדיקלית ולדיאלקטיקה של האקולוגיה ולרעיונות נוספים המייצרים "אקולוגיה יצירתית". בסוף המאמר הוא מעלה לדוגמה את הצעתו של רֶם קולהאס (Koolhaas) לפארק דה לה ווילט בפריז (שלא יושמה). תוכנית זו ניסתה להדגיש את הזהות הפיזית, המרחבית והחומרית תוך כדי אִפשור אינסוף אירועים פרוגרמטיים, שילובים ואימפרוביזציות. האימז' שנוצר הוא לאו דווקא כזה שייחשב כאקולוגי בנראוּת שלו, אבל מבחינה אסטרטגית הוא פועל כסוכן פעיל, כאורבניזם מטאבולי השואף להזריק מיגוון וחופש לעולם החברתי והטבעי. ערכים אלו מרכזיים לרעיונות אקולוגיים, מוסריים ופואטיים הקשורים בהתפתחות וחיים יצירתיים.
Corner, James. “Ecology and Landscape as Agents of Creativity.” In Ecological Design and Planning, edited by George F. Thompson and Frederick R. Steiner. Hoboken, N.J.: Wiley, 1997.