מאמר דעה רווי מטאפורות ואיזכורים מהקשרים שונים. למשל, המושג Anthropocene מתייחס לעידן של שינויים אנתרופוגנטיים (כמו מנוע הקיטור) ששינו את העולם במהירות והביאו גם לשינוי נופים בקצב מהיר יותר מאשר בעבר, עקב שינויים סביבתיים. תופעה זו מתוארת גם כ"הגירת נוף". הכותבת מתייחסת גם למושגים נוספים שנוצרו בשנים האחרונות: Capitalocene – עידן בו כל הטבע השתנה עקב ההתמקדות בצבירת הון; Plantationocene – עידן בו הטבע משתנה בעקבות חקלאות אינטנסיבית, ואליהם היא מוסיפה, בקריצה, מושג נוסף – Chthulucene - עידן בו העולם משתנה בעקבות היצור המיתי רב הזרועות, Cthulhu.
האורווי אינה טוענת נגד הרעיון של כינוי תקופה בשם "גדול" כמו Anthropocene על אף שהיא מוצאת כי היו שינויים גדולים גם לפני התערבות האדם בטבע. היא טוענת שיש צורך להגדיר תופעה סיסטמתית כתקופה, לא בעקבות רמת השינוי אלא סוגו. אף המין האנושי המתנשא שלנו, בני האדם, אינו פועל לבדו. מִצרף של מינים אורגניים ושחקנים א־ביוטיים "עושים היסטוריה" מבחינה אבולוציונית. אבל האם יש נקודת הטייה ש"משנָה את המשחק" של החיים על כדור הארץ לכולם, ולכל דבר? מדובר בשינוי משמעותי יותר משינויי אקלים. זה גם המשקל העצום של רעלים כימיים, כרייה, ריקון אגמים ונחלים (מעל ומתחת לפני הקרקע), השתנות אקוסיסטמית, הכחדה של מינים וכו' בדפוס סיסטמתי המאיים למוטט מערכות־על אחת אחרי השנייה.
הארווי רואה ברעיון של ה- Anthropocene גבול, יותר מאשר עידן. לטענתה הוא מסמן אי־המשכיות: מה שהיה הוא לא מה שיהיה. היא רואה את התפקיד המשמעותי שלנו בהפיכת תקופה זו לקצרה ככל האפשר וטוענת שעלינו לעבוד יחדיו כדי למצוא מפלט ממנה. היא חושבת שיש חשיבות ב"שמות הגדולים" הללו, ולכן מציעה שם חדש Chthulucene בהתייחסות ליצור המיתי אשר יש לו מקבילות בתרבויות אחרות תחת שמות רבים אחרים. לפיה, הדרך לחיות בעידן זה היא על ידי יצירת קשרים כדי לייצר מפלט, ולאפשר החלמה ובנייה מחדש של קשרים ביולוגיים-תרבותיים-פוליטיים וטכנולוגיים הכוללים השלמה עם מה שאבד לבלי שוב. כדי לגרום לשינוי מיטיב היא מציעה לנו ליצור קשרים (kin) שאינם נובעים רק מתורשה או גינאלוגיה אלא במובן הרחב יותר.
Haraway, Donna. "Anthropocene, Capitalocene, Plantationocene, Chthulucene: Making Kin." Environmental Humanities, 6 (2015): 159-165.