מהם הגבולות של הקראפט? שאלה זו נשאלה ונדונה, אמנם, מאז תחילת תולדות המלאכה אך, שכיחותם של אופני ייצור דיגיטליים מאתגרים אותה מחדש ומרחיבים את יריעת העיסוק בה. בחקירה זו, של האפשרות לקיום מלאכה בתחום הדיגיטלי, מקולו בוחן את הופעת הדיגיטליזציה כמדיום, ולא רק כמכלול כלים, ומרמז על התאמה הולכת וגוברת בין עבודה דיגיטלית לבין מלאכה מסורתית.
אמנם המלאכה הדיגיטלית החזירה, למעשה, את הקראפט הנשכח והנישתי לחזית העשייה העיצובית, אך, כידוע, תכונות וערכים אנושיים נשמרים בשלבים המכוננים של אימוץ ועיצוב פרקטיקות חדשות במדיה הדיגיטלית. האיכויות המעשיות של פבריקציה, רנדור ועיצוב דיגיטלי שוות ערך למעשיוּת של עבודת יד מסורתית. המחשב אינו מייצר, בהכרח, נתק בין היד לחומר אלא מהווה כלי עבודה חדש. מקולו משווה את המעצב הגרפי לאומן בעל יד מיומנת וביצועים טובים/מצויינים ומדוייקים כמו אלו של אומן מסורתי.
מקולו נוגע בטבעו של הגיל הדיגיטלי ואפשרויות האימוץ של מיומנויות חדשות על ידי הדור הצעיר. הוא בוחן את אפשרויות המניפולציה של התעשייה והמחשב על צורה, על דו־ממד ותלת־ממד ועל חומר, ואת היותה של מניפולציה ישירה בסיס למלאכה דיגיטלית.
מקולו נוגע בקשר שבין חומרה ותוכנה ובהשפעה הישירה של מהירות החישוב של המחשב על הייצור והתוצר, כמו גם על המיומנויות החדשות הרבות שנוצרות לאור הדיגיטליזציה. הוא מונה שלוש סיבות לגידול המהיר בשימוש בכלי עבודה דיגיטליים המתאימים לקשת רחבה של מיומנויות: הראשונה - הזמינות של הכלים החדשים. זאת, בניגוד לאומנים מסורתיים שעבודתם התאפיינה בקיום סדנאות מרובות כלים גדולים, יקרים ומשוכללים, שמעטים יכלו להרשות לעצמם ואשר עברו, לרוב, בירושה. השנייה - התפתחות הממשק והאינטראקציה שבין האדם למחשב (Human Computer Interface), והשלישית - יכולת המחשבים להתמודד עם אבסטרקציה (מופשטות), המאפשרת להגדיל את הטווח של מה ניתן לעשות באמצעות מחשב ואת הטווח של מה שניתן לחשוב עליו.
על פי מקולו האבסטרקציה היא המפתח להתפתחות אנושית ולקדמה. היא אינה מחליפה את הקיים, אלא מאפשרת צורת חשיבה חדשה בכל הנוגע לאִלתור, פיתוח והמצאה של רעיונות חדשים.
McCullough, Malcolm. Abstracting Craft: The Practiced Digital Hand. Massachusetts: Massachusetts Institute of Technology, 1996.