מאמר זה מתייחס לתפקיד החפצים במחקר ההיסטורי של לבוש ואופנה ומציע שלוש גישות שונות לחקר הנושא. שדה המחקר של היסטוריית הלבוש והתלבושות נהנה ממסורת ארוכת שנים, עוד מהמאה ה־19, כשהוא מאמץ את המתודולוגיות של מחקר ההיסטוריה של האמנות ומעמיד חפצים כנושא מרכזי בסקר התקופות וניתוח התֵמות השונות.
לטענת רייו,על אף שבעשורים האחרונים המעיטו לימודי האופנה לעסוק בפרשנות של חפצי האופנה, הם הביאו איתם הקפדה תיאורטית ואימצו מתודולוגיה דדוקטיבית של ניתוח אשר מראה כי לחפצים עודנה חשיבות רבה.
חלקו האחרון של המאמר מציג לקורא את התרבות החומרית של האופנה - הכלאה מתודולוגית השאולה מתחומי האנתרופולוגיה והארכיאולוגיה אשר במרכזם עומד החפץ בחקר הפרקטיקות החברתיות, תרבותיות, וכלכליות של זמן ספציפי.
Riello, Giorgio. “The object of fashion: methodological approaches to the history of fashion.” Journal of Aesthetics and Culture, 3 no.1 (2011): 1-9.