צורפות

לאומיות, זהות ומודרניזם

וייזר-פרגוסון דנה במקומם המהותי של דוד גומבל (Gumbel) ולודוויג וולפרט (Wolpert) בהיסטוריה של הצורפות בישראל, באקדמיה לאומנות ועיצוב, בצלאל, ובתרומתם להתפתחות ייצוג המדינה ומוסדותיה. במאמר נדון ״סגנונם המודרני״ של השניים, כפי שבא לידי ביטוי במסגרת הוראתם בבצלאל. ובסטודיו האישי שלהם. במאמר מתוארים פרויקטים שיצרו, בשיתוף תלמידי בצלאל עבור נציגי היישוב בארץ ונציגי המדינה בחו״ל. השניים עיצבו, בין היתר, כלי יודאיקה, תכשיטים ופרטי בניין כחלק מהתרבות החזותית והחומרית המתהווה. וייזר-פרגוסון מתארת את מעמד השניים כ״אמני חצר״ של מוסדות השלטון שהכירו בכישרונם ופנו אליהם לעיתים קרובות לביצוע משימות לאומית. כך יצרו גומבל ווולפרט את נרתיק מגילת העצמאות, קופסת מפתחות הכנסת, גביעי ניצחון לתחרויות לאומיות ומתנות לראשי מדינות. עם זאת, מסיבות שונות, הן הקהל הרחב והן הממסד האמנותי בארץ הסתייגו מעבודתם של השניים. ב־1956 עזב וולפרט את בצלאל ואייש קתדרה במוזיאון היהודי בניו יורק, שם ייצר עד סוף חייו מוצרים לתערוכות ומבנים רבים בארה״ב. במסגרת עבודות אלה הזמין וולפרט את תלמידיו ותלמידותיו לעבוד עימו. גומבל עזב אף הוא את בצלאל באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת אך נשאר בישראל. גם הוא מכר את עבודותיו לאנשים פרטיים ולבתי כנסת, בעיקר בחו״ל, וגם הוא העסיק את תלמידיו ותלמידותיו בסדנה שלו, בה קיבל הזמנות מרובות מגופים ממשלתיים ופרטיים. השפעתם של השניים מורגשת מאוד בתחום, הן אצל תלמידיהם והן מבחינת המורשת החזותית והטכנולוגית שהותירו כהשראה לדורות הנוכחיים בהוראה ובתחום המקצועי. 

 

וייזר-פרגוסון, שרון. לאומיות, זהות ומודרניזם. וולפרט וגומבל: חלוצי הצורפות המודרנית בישראל. ירושלים: מוזיאון ישראל, 2012, 39- 53.

 

שרון וייזר-פרגוסון (Weiser-Ferguson)

אוצרת במוזיאון ישראל בתחום עיצוב אובייקטים פולחניים וטקסים יהודיים - האגף לאמנות ותרבות יהודית ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל.