במאמר, שנושאו חרוזים בני חמשת אלפים שנים העשויים ברזל מטאוריטי (meteoritic iron), מוצגת תרומתן של שיטות מדעיות מתקדמות המשמשות ארכיאולוגים והיסטוריונים בחשיפת מקורות חומריים וטכניים של יצירות קדומות. המאמר מתייחס לחפצי הברזל המוקדמים ביותר הידועים כיום - תשעה חרוזים עשויים ברזל שנמצאו בקברי גרזה (Gerzeh) במצרים. החרוזים מתוארכים ל 3200 לפנה״ס לערך. המחקר מדגים את יכולתן של שיטות נויטרונים ורנטגן לקבוע את אופיים של החומרים, כמו גם את צורת האובייקט גם לאחר תחילתו של תהליך החלדה. הדמייה של נויטרונים חשפה כי ייצור החרוזים נעשה, כנראה, על ידי ריקוע משטחים דקיקים וגלגולם. נראה כי חרוזי הברזל הושחלו סמוך למינרלים נוספים כמו לאפיס לזולי, זהב וקרנליאן. לאור הממצאים, שיערו החוקרים כי מעמדו של הברזל המטאוריטי היה מיוחד, שווה־ערך למתכות אצילות ולאבני־חן. התוצאות גם מאשרות שכבר באלף הרביעי לפנה"ס שלטו עובדי מתכת בפירוק הברזל המטאוריטי, שהוא סגסוגת הרבה יותר קשה ופריכה מהנחושת.
חשיבותם של ממצאים אלה רחבה יותר כיוון שהם מורים על כך שכאשר פותחו תהליכי התכתו של הברזל, עובדי המתכת היו בעלי כאלפיים שנות ניסיון בעבודה עם ברזל חם.
את המאמר כתבה קבוצת חוקרים מתחומים שונים, (ביניהם מדעים, טכנולוגיה וארכיאולוגיה) מארצות הונגריה, אנגליה וקטאר.
Thilo Rehren, Tamás Belgya, Albert Jambon, György KáliZsolt Kasztovszky, Zoltán Kis, Imre Kovács, Boglárka Maróti, Marcos Martinón-Torres, Gianluca Miniaci, Vincent C. Pigott, Miljana Radivojevic, László Rosta, László Szentmiklósi, Zoltán Sz okefalvi-Nagy. “5,000 years old Egyptian iron beads made from hammered meteoritic iron." Journal of Archaeological Science, 40 no. 12 (2013).