התיאוריה הפסיכואנליטית של הקולנוע מניחה כי אנו מזהים כל דימוי מוקרן כייצוג של מציאות פנטזמטית. מאמר זה מציע לבחון את הצפייה הקולנועית דרך המתודולוגיה הפנומנולוגית החוקרת את האופן בו העולם נתפס על ידי התודעה. מתודה זו חושפת כיצד התפיסה הקולנועית של אובייקטים, כמו גם של זמן וחלל כייצוגים של המציאות, מושפעת על ידי הידע הקודם שיש לנו על אודות הסרט, הנושא, או המשתתפים בו. המאמר מחלק את סוגי החוויות לשלושה: סרטים ביתיים, דוקומנטריים ובדיוניים, כאשר החוויה הדוקומנטרית משלבת בין החוויות של הבדיוני והביתי ומערבת דימויים מוכרים מראש עם ידע חדש. המאמר מראה כי אותו סרט יכול להשתייך לכל אחד מסוגי החוויות על ידי צופים שונים ואף להכיל מספר חוויות המשתנות בזמן הצפייה.
Sobchack, Vivian. ”Toward a Phenomenology of Non-Fictional Film Experience.” In Collecting Visible Evidence, edited by Michael Renov and Jane Gaines. Minneapolis: University of Minnesota Press, 1999. 241-254.