תרבות חזותית וחומרית

האופי הפטישיסטי של הסחורה וסודו

בטקסט זה מתוך הקפיטל, ספרו המכונן של מרקס מ־1867, מנסח מרקס את טבעה של הסחורה כפטישיסטי. הסחורה, לפי מרקס, משוקעת בערך שאינו רק כרוך ביכולת שלנו לעשות בה שימוש, אלא גם בערך שקשור ליחסים החברתיים של העבודה שיצרה אותה, וזהו אופייה הפטישיסטי (היחסים החברתיים הופכים לאובייקט). חשוב לומר כי הכוונה ב"יחסים חברתיים" היא, בהכרח, לא ליחסים אנושיים כפי שאנו מדמיינים אותם, אלא ליחסים בין אובייקטים, יחסים שהם כלכליים במהותם, יחסי חליפין. תוצרי העבודה בחברה מוכרחים להיות מועילים ונמדדים כולם על פי קריטריון זהה, שהוא ערך הנתון להשוואה. עם זאת, הכלכלה הבורגנית, באופן בו היא טובעת ערך לסחורות, מסווה את אופיין ומסתירה את היחסים החברתיים שעומדים מאחוריהן, כך שאיננו רואים את מנגנון הייצור, את חלוקת העבודה או את זמן העבודה.

 

מרקס, קרל. "האופי הפטישיסטי של הסחורה וסודו." הקפיטל. תרגום: צבי וויסלבסקי. תל אביב: ספרית פועלים, 2011, 58-69.

 

קרל מרקס (Marx)

פילוסוף, כלכלן, היסטוריון, סוציולוג, תיאורטיקן פוליטי, עיתונאי ומהפכן סוציאליסט גרמני. בהכשרתו, מרקס למד משפטים ופילוסופיה. בשל פרסומיו הפוליטיים הפך מרקס לחסר־מדינה וחי עם משפחתו בגלות, בלונדון, במשך עשורים, כשהוא עורך את מחקריו, חלקם בשיתוף פעולה עם ההוגה הגרמני פרידריך אנגלס (Engels), בחדר הקריאה של המוזיאון הבריטי. להגותו הייתה השפעה עצומה על היסטוריה פוליטית, כלכלית ואינטלקטואלית, כמו גם על אמנים, אנשי רוח ואקטיביסטים פוליטיים. התיאוריות שלו הניחו את היסודות לניתוח הסדר התעשייתי המודרני ולביקורת הקפיטליזם. התיאוריות שלו, הידועות כיום בשם "מרקסיזם", מנסחות את אופן ההתפתחות הבלתי־שוויוני ורווי־הכוח של החברה האנושית עד עידן הקפיטליזם ומעבר לו, ולהחלפתו העתידית בסוציאליזם, כפי ששִרטט בתיאורית המטריאליזם ההיסטורי שלו.