נעל וגוף: פריון והאלהה, חיים ומוות, קורבניות ומשיחיות

המאמר מתחקה אחר עקבות של מיתוסים, מדרשים ופרשנויות מיסטיות של הנעל ביהדות, בשני מסלולים עיקריים: מסלול הפריון הנשי, המיטלטל בין חיים למוות, והמסלול המשיחי - הליכתו של הלך, של היהודי הנודד, של משיח. המהלך במסלולים אלו סוקר מגוון של פעולות הקשורות לנעל – הליכה, נעילה, חליצה ותפירה – כפעולות אנושיות, משפטיות, מיסטיות; טרגיות או גואלות; כובלות לקרקע העולם או חוצצות מפניה.

המסלולים של הפריון והמשיחיות עוברים כברת דרך של ימות עולם ומקשרים בין שקעי מיתוס לבריאה, דרך הליכות לגלות, מצעדי הסנדל הצברי והלאה אל הלא-נודע, שעקבותיו כבר טבועים בנו. בדרכה של הנעל פוגשים את חנוך תופר המנעלים, הראובני השואף להליכה שמעבר למציאות ההיסטורית, את סול בלו ואת סטפן צוויג. ההליכות הדתיות והספרותיות מהדהדות זו את זו, מביאות להכרות עם הנעל כגוף המושלך ומנגד כפוטנציאל לתמורה ולחסד, למן המציאות הקדמונית ועד למציאות הישראלית שבה ענווה וגאווה, דריסת הקרקע והשעבוד לה, משמשים בערבוביה.