׳טכנו–רוקוקו׳ והמהפכה השלישית של תעשיית הנעליים

המאמר סוקר את דרכי העיצוב והייצור של נעליים למן מהפכה התעשייתית של המאה התשע עשרה והמהפכה הטכנולוגית של המאה העשרים, כרקע ל"המהפכה התעשייתית השלישית" של המאה העשרים ואחת, שבה השתנה שדה העיצוב התעשייתי בעקבות כניסתן של טכנולוגיות דיגיטליות חדשות, לצד שינויים חומריים, תקשורתיים ואקולוגיים. המאמר דן במאפייניה של המהפכה התעשייתית השלישית בכלל ובהשתקפותם בתעשיית הנעליים בפרט. בין המאפיינים, המאמר עוסק בהרחבה בטכנולוגיית ההדפסה התלת–ממדית, שהפכה בהדרגה ממכשיר לייצור אב–טיפוס (פרוטוטייפ) כשלב בתהליך העיצוב, למכשיר המייצר את המוצר הסופי ומקצר את תהליך העיצוב והייצור במידה ניכרת. כמו כן, המאמר מסמן את התפתחותם של חומרים חדשים ו"חכמים" בטכנולוגיות חדשות דוגמת ננו–טכנולוגיה, שנועדו להחליף את משאבי הטבע המתמעטים, את אפשרות שיתוף הלקוח בתהליך העיצוב והייצור ואת השימוש במיקור המונים )crowdsourcing(. המאמר גם מעלה שאלות על האסתטיקה החדשה, שהתאפשרה בעקבות התנאים הטכנולוגיים של המהפכה התעשייתית השלישית ויצרה שפה חזותית המאופיינת בעודפות דקורטיבית, שניתן לכנותה "טכנו–רוקוקו" פוסט–תעשייתי.